אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה בונה על חדשנות? שתדאג למחסור בעובדים צילום: עמית שעל

הממשלה בונה על חדשנות? שתדאג למחסור בעובדים

דו"ח חדש של הרשות לחדשנות מזהיר מפני עתיד פסימי לתעשיית ההייטק הישראלית, וטוען כי הפריחה בתחום היא רק זמנית. לפי הדו"ח, אם הממשלה לא תצליח לתמרץ מגזרים רבים יותר להגיע להייטק ולא תעמוד בתחרות שמציבות לה מדינות שונות — הקטר של המשק עלול לעצור

23.06.2016, 08:19 | מאיר אורבך

המדען הראשי של משרד הכלכלה אבי חסון, בכובעו החדש כיושב ראש הרשות לחדשנות, מודאג מאוד מעתיד תעשיית ההייטק הישראלית.דו”ח שהגישה אתמול לשכתו לראש הממשלה בנימין נתניהו ביושבו כשר הכלכלה מצביע על סימני משבר קשים שנראים באופק — בין הייתר בשל מחסור צפוי של למעלה מ־10,000 מהנדסים ומתכנתים בעשור הקרוב, ירידה בהשקעה הממשלתית על מחקר ופיתוח והתחזקות מדינות שונות בתחרות על הובלת החדשנות בהייטק.

קראו עוד בכלכליסט

"אם עד עכשיו ראינו את תעשיית ההייטק הישראלית כקטר שסוחב את הרכבת, התחושה כיום היא שיש קטר שסוחב קרונות ריקים מנוסעים הנהנים מהנסיעה, או קטר שכבר בכלל לא מצליח לסחוב את הרכבת", אמר חסון בשיחה עם “כלכליסט”. “תעשיית ההייטק הישראלית חזקה וחדשנית והיא נמצאת בשנים טובות מאוד, אבל יש עליה היום הרבה איומים פנימיים וחיצוניים”.

לדברי חסון, האיום העיקרי על ההייטק הישראלי הוא המחסור בעובדים. בדו"ח שהגישה אתמול רשות החדשנות ניתן להבחין בקיפאון של היצע המהנדסים, הנתמך בירידה משמעותית בנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים מתוך כלל מקבלי התארים. כך, בשנת 2004 עמד שיעור זה על 13%, ובשנת 2014 עמד על 8.7% בלבד. את הירידה ניתן לראות באופן ספציפי במספר בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה: בשנת 2004 כ־3,000 סטודנטים סיימו תואר ראשון בתחומים אלו, ואילו ב־2014 רק 2,250. לכן, מחברי הדו"ח ממליצים לממשלה לנקוט בפעולות מיידיות להגדלת היקף הסטודנטים הרוכשים הכשרה הרלוונטית לתעשיית ההייטק.

"הפתרון לא נמצא בשיטת הזבנג וגמרנו", אמר חסון. "אנחנו צריכים לשלב את כל ההצעות הקיימות ולתמרץ את כל המגזרים: חרדים, בני 45 פלוס, ערבים ונשים. בנוסף, אנחנו צריכים להביא עובדים זרים כדי למלא חללים בנושאים מסויימים ולתגבר את נושא חמש היחידות". עוד לדברי חסון, "הבעיה הגדולה והחסם העיקרי במשק הישראלי הם עניין התעסוקה והמחסור העצום בעובדים".

על פי הדו"ח, אחת מהדרכים המרכזיות לטיפול בבעיית התעסוקה היא להעמיק את החינוך הטכנולוגי ולהכין באופן נכון את המגזר הערבי להשתלבות בשוק ההייטק. בדו"ח מצויין כי בין 2008 ל־2015 נרשם זינוק במספר הערבים המועסקים במרכזי המחקר והפיתוח — מ־350 מועסקים בלבד ל־2,700 המועסקים כיום — אך זינוק זה לא מספיק.

האיום מצד החקייניות של "המודל הישראלי"

נושא נוסף הנמצא על סדר היום של הדו"ח הוא התחרות העזה שיש לישראל על החדשנות בתעשיית ההייטק, ובכלל. על פי הדו"ח, מדינות רבות בעולם חורתות על דגלן את נושא החדשנות כיעד לאומי, כשרק בשנה האחרונה השיקו אוסטרליה וקנדה תוכניות חדשנות לאומיות רחבות היקף הכוללות שורה של צעדים משמעותיים בהשראת "המודל הישראלי".

בדו"ח גם מצויין כי המדינות המפותחת השונות משקיעות בשנים האחרונות יותר ויותר משאבים במחקר ופיתוח. בשנת 2002 ההוצאה הממשלתית הישראלית על מחקר ופיתוח עמדה על 0.8% מהתמ"ג — ועקפה בכך מדינות רבות כמו ארצות הברית, דרום קוריאה, אוסטריה ויפן — אך כיום היא עומדת על 0.52%, הרבה מאחורי כל אותן מדינות. עוד על פי הדו"ח, בשנים הבאות ממשלת ישראל תצטרך להשקיע לפחות 450 מיליון שקל בשנה רק כדי לכסות על הפער שנוצר.

"על מדינת ישראל לעגן בחוק את תקציב התמיכה בחדשנות לאומית כאחוז קבוע מתקציב המדינה או לחלופין מהתוצר", אמר בעניין זה חסון. "אנחנו רואים כיום הרבה מדינות שמשקיעות סכומים נכבדים מאוד בתעשיית החדשנות — מדינות דוגמת אוסטרליה, קנדה ואנגליה משקיעות מיליארדי דולרים בהקמה של תעשייה גדולה. החדשנות, שהיתה עד כה נחלת מדינות מעטות, הפכה להיות נחשקת על ידי כל המדינות. יש לישראל עדיין יתרון משמעותי והרבה הצלחות, אבל אם לא נשקיע כיום לא נוכל לשמור על היתרון שלנו".

גם בתחום ההוצאה האזרחית על מחקר ופיתוח, הדו"ח של רשות החדשנות מצביע על ירידה. למעשה, על פי הדו"ח, אחרי שנים ארוכות של הובלה בתחום זה — ישראל התדרדרה למקום השני אחרי דרום קוריאה. אחד האתגרים בתחום זה הוא קלות הביצוע של עסקים בישראל, שם על פי מספר מדדים בינלאומיים ישראל רושמת התדרדרות. התדרדרות נרשמה בעיקר בפרמטרים של מספר הימים לפתיחת עסק, מספר הפרוצדורות לפתיחת עסק, קלות קבלת אשראי וקלות תשלום המיסים.

לפני מספר חודשים החליטה ממשלת ישראל לצאת בצעד שימסה את הפעילות הדיגיטלית של החברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל, בעיקר אלו המבצעות בארץ פעילות של מכירות לשוק המקומי כמו גוגל ופייסבוק. לדעת מחברי הדו"ח, ההתמודדות עם תופעת תכנוני מס מצד חברות רב־לאומיות עשויה להשפיע בצורה ניכרת על הכלכלה הישראלית, בה מתקיימת פעילות נרחבת של למעלה מ־300 חברות מסוג זה. "יישום התוכנית (התוכנית למיסוי הפעילות הדיגיטלית — מ"א) עלול להקשות על שימור היקף חברות הטכנולוגיה הגלובאליות הפעילות פה ועל הרחבת מספרן", אמר חסון. "התכנית תכלול המלצות לגבי אימוץ ההנחיות והתגובה הממשלתית הראויה, כדי להפיק את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר עבור ישראל".

   , צילומים: רויטרס ועמית שעל צילומים: רויטרס ועמית שעל    , צילומים: רויטרס ועמית שעל

לכל הנושאים הללו התייחס לפני כחודשיים יושב הראש המיתולוגי של סיסקו ג'ון צ'יימברס, במסגרת הוועידה המוטסת של "כלכליסט". "כשאני מדבר על ישראל, אני מדבר על אחת המדינות האהובות עליי בעולם. אבל העובדה שהיא עכשיו אומת סטארט־אפ לא אומרת שהיא תמשיך להיות כזו", אמר אז. "מה שממשלת ישראל עשתה כדי לקדם את תעשיית ההייטק בשני העשורים האחרונים לא מספיק עוד. ראש הממשלה שלכם יודע להשתנות, הוא מכיר את הסיטואציה העסקית הזאת. אתם חייבים להתקדם כי העולם סוגר עליכם".

דברים דומים אמר בשבוע שעבר יושב הראש של גוגל אריק שמידט, במסגרת אירוע שנערך בתל אביב לציון עשור להקמת מרכז הפיתוח של החברה בארץ. "ישראל היא סטארט-אפ ניישן אז והיום, עם מסורת של חיילים שמשתחררים מהצבא עם כישורים מדהימים של אנליטיקה, מנהיגות ועבודת צוות. זה אדיר, אבל אני חושש שיש לכם מתחרים", טען אז. "לצערי, לא שואפים כאן גדול מספיק. רק היום מבינים בישראל ששווה לחכות, ושאם תמתינו מעט תוכלו להצמיח כאן חברות בינלאומיות גדולות".

החלק החיובי: הפריחה של החברות הצומחות

בצד החיובי של המשוואה, חסון רואה פריחה משמעותית בכמות החברות שנמצאות בשלבי צמיחה. כלומר, חברות אשר מעסיקות מאות עובדים ומוכרות בעשרות מיליוני דולרים. "אנחנו חייבים לסייע לחברות הללו ולתת להן כלים משמעותיים שכוללים הקלה ברגולציה ובמיסוי, והעמדת כל האפשרויות כדי שיצמחו כאן ולא יברחו", הוא אמר. "כיום רוב החברות הרב־לאומיות רואות בנו מעבדת פיתוח ויכולות של מהנדסים, אבל אנחנו רוצים להפוך את ישראל להרבה יותר מזה. ישראל יכולה להיות המדינה שבה חברות יבואו לנסות את הטכנולוגיות החדשניות שלהן — אם זה בתחום הרכב האוטונומי ואם בכל תחום אחר. אני רוצה שישראל תהיה מעבדת חדשנות".

בנוסף, בדו"ח מציינים לטובה את המשאבים שמשקיעה ישראל על פיתוח הקשרים העסקיים עם סין. מחברי הדו"ח מצביעים על כך שסין עוברת שינוי מהותי מחברה יצרנית לחברה חדשנית, וכי הנוכחות והמעורבות הסינית בתעשייה הישראלית גברה הן מבחינת ההשקעות והן מבחינת שיתופי הפעולה האסטרטגיים.

כך, לדוגמא, מצויין כי מאז שנת 2012 השקיעו בישראל למעלה מ־30 גופים מסין והונג־קונג. למעשה, בדו"ח מצויין כי לנוכח תוכנית החומש של סין והליברליזציה הצפויה בשוק זה בהיבטי מטבע, שוק הון והקלות בהשקעות מחוץ לסין — שנת 2016 טומנת בחובה הזדמנויות לחברות ישראליות בתחומים טכנולוגיים רבים.

הדו"ח מתייחס גם לתעשיית הייצור המסורתית, שתקבל בקרוב חטיבה חדשה ברשות לחדשנות שתטפל בצרכיה. על פי הדו"ח, התעשיות המסורתיות עתירות כוח אדם אך דלות תפוקה: אף שכ־56% מהמועסקים בתעשייה הם עובדי תעשיות מסורתיות, אלה מהווים רק כ־38% מהערך המוסף הגולמי בתעשייה, וכ־22% מהייצוא התעשייתי. עוד על פי הדו"ח, ענפי התעשיות המסורתיות מייצאים בהיקפים נמוכים והיקף הייצוא אינו גדל לאורך זמן.

"האצת החדשנות בתעשיית הייצור תהווה את אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי בשנים הקרובות", הוסיף חסון. "זהו מהלך הכרחי עבור הגדלת היקפי הפריון, התוצר, השכר והתעסוקה במשק, וסיוע לאחוז ניכר מהמשק להתמודד טוב

יותר עם התחרות הגלובאלית המתעצמת".

גם נתניהו מודה: "אסור לנו להיעצר במישור"

הרשות לחדשנות החלה לפעול בתחילת השנה הנוכחית במקום המדען הראשי. היא צפויה לקבל לידיה את כל הסמכויות של המדען הראשי ואף להרחיבן. היא תוכל להשתמש במגוון רחב של כלים פיננסים לסיוע לחברות שונות, החל באג"ח, אשראי, רשתות ביטחון ועוד.

השבוע התכנסה לראשונה מועצת הרשות לחדשנות, ובחרה ועדה אשר תבחר בהמשך מנכ"ל. מנכ"ל זה יהיה למעשה בעל סמכויות המדען הראשי להוצאה לפועל של פעילות שונות, כשהמדען הראשי ימשיך לשמש בתפקיד יו"ר הרשות. יו"ר הרשות עתיד להגיש בקרוב לממשלה את תכנית "קפיצת מדרגה", שתפרט את הפעילויות המידיות שיש לבצע בטווח הקרוב כדי לצאת מהמשבר בהייטק בטווח הארוך. אתמול, עת הגיש חסון את דו"ח החדשנות לראש הממשלה, נתניהו התייחס לכך. "ישראל היא מדינה שקידשה ומקדשת את החדשנות", הוא אמר. "השגנו הישגים גדולים, אבל אנחנו לא יכולים להיעצר במישור, גם אם הוא גבוה מאוד, אנחנו רוצים להמשיך לטפס". עוד הוסיף נתניהו כי יבחן הצעות תקציביות שונות בעניין זה: "חלק מההצעות מחייבות ראייה חדשה, הרבה יותר רחבה, על המשאב העיקרי שדוחף את החדשנות וזה כוח אדם".

 

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
אין מחסור בעובדים, יש מחסור בעובדים זולים. מהנדסים
אין מחסור בעובדים, יש מחסור בעובדים זולים. מהנדסים יוצאים לרילוקיישן באירופה וארהב כדי לקבל שכר הוגן, מעסיקים לא מגייסים מעל גיל 40 כי אלה עובדים עם ניסיון שאי אפשר לתת להם כל מיני טריקים של "אופציות" במקום שכר ושאר שטיקים מסריחים. אני יודע שלפעמים מרוויחים מאופציות-אבל בד"כ לא יוצא מהם כלום-וסתם קרעת את עצמך בשכר זעום.
Tree  |  23.06.16