כפר חיטים: "הכונס והרו"ח משכו מאיתנו משכורת במשך 25 שנה ללא אישור"

כונס הנכסים ד"ר גדעון קלוגמן ורואה החשבון של מושב כפר חיטים חן ברדיצ'ב שנשכרו להבריא את מצבו של המושב השיתופי משכו משכורות של אלפי דולרים במשך 25 שנה, וכל זאת ללא אישור בית המשפט ומבלי שאיש יידע על כך. כך עולה מבקשה שהעביר המושב באמצעות עו"ד חנית נוב, שותפה בכירה במשרד נוב, קסנר ושות' המייצגת את היישוב, ובה הם מבקשים לסיים את תפקידו של הכונס.

מהבקשה שהגיש כפר חיטים נחשפים נתוני החוב, והיא מציגה לראשונה תמונת מצב עגומה ולפיה במשך כרבע מאה שירתו אנשי המושב — בעלי החוב — את הבנקים והנושים מבלי יכולת אמיתית להבריא כלכלית ולהשתחרר מכבליהם. החוב של המושב השיתופי עמד לפני 25 שנה על 18.6 מיליון שקל, כאשר עד היום שילם המושב יותר מ־20 מיליון שקל, בנק לאומי דרש 20 מיליון שקל נוספים כריבית והכונס שגבה עד כה 6.4 מיליון שקל כולל הוצאות רכב בהיקף של 717 אלף שקל, ביקש לגבות 9.07 מיליון שקל נוספים, כלומר להגיע לשכר של 15.5 מיליון שקל בסך הכל. סיכום של דרישות ההחזר מצד הבנק והכונס מגלה כי על חוב של 18 מיליון שקל בוצע ניסיון להוציא מאנשי האגודה הקורסת סכום גבוה של כ־56 מיליון שקל.

המושב השיתופי כפר חיטים הוקם ב־1936 על ידי קבוצת מתיישבים מבולגריה על קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל בבקעת ארבל, ובשנות השמונים נקלע המושב לחובות כמו הרבה קיבוצים ומושבים באותה תקופה. אך בניגוד לרוב יישובי ההתיישבות העובדת, נמנע המושב בעצת הכונס מלהיכנס להסדר חוק גל. חוק זה יצר מנגנון להסדרת חובות המגזר החקלאי כדי לשקם אותו. לפי החוק, מי שיכול היה להוכיח על הנייר שהוא יכול להחזיר 42% מהחוב מחקו לו את היתרה — 58%. כפר חיטים בחר במתווה של החזר החובות על ידי כינוס נכסים לאחר ששוכנע על ידי הכונס כי יהיה זה הסדר שייטיב עם המושב ויאפשר קיום כלכלי לחבריו. אלא שעד כה במקום שמצב המושב ילך וישתפר, הוא רק הידרדר.

באגודה פירטו את הבקשה, אשר נחשבת לחריגה במונחים של הסדרי נושים, בכך שהמנהל המיוחד אשר אמור להיות הדמות שמטרתה להבריא את הישוב ולדאוג לו חטא לתפקידו. "האגודה איבדה כל אמון בבעלי התפקיד שמונו על ידי בית המשפט". עוד נכתב כי ההסכמה שהגיעו אליה עם הבנק מבוססת בין היתר על כך שהמנהל המיוחד יוחלף. המושב, שבמשך שנים מכר נכסים והשיב חובות, הצליח לאחרונה להגיע להבנות עם בנק לאומי אשר הסכים להפחית כ־80% מהחוב הנותר, כאשר במקביל צוות הכינוס הסכים בתחילה להפחית את היקף החובות בשיעור דומה לזה שיאפשר הבנק, וכדי לסיים את הסדר הנושים, אך בהמשך חזר בו. "הגם שהאגודה לא הסכימה להעמיד את חובה לבעלי התפקיד על סכום של 2.5 מיליון שקל, חזרתם הברורה והמפורשת של בעלי התפקיד מהסכום שהם עצמם נקבו בו והצהירו עליו בפני בית המשפט, מעידה כי בעלי התפקיד מבקשים להכשיל את המו"מ בין הבנק לאגודה", לשון הבקשה.

אחד ההיבטים המעניינים בבקשה הוא מידע חדש שלטענת חברי המושב הוסתר מהאגודה ומהבנק על ידי בעלי התפקיד ולפיו הם משכו לעצמם שכר טרחה של מיליוני שקלים ללא אישור של בית המשפט. הכונס קלוגמן טוען כי אושר לו ולרואה החשבון מטעמו על ידי בית המשפט שכר טרחה של 3,000 דולר לחודש למשך כל תקופת הכינוס, ובנוסף שכר טרחה של 4.5 מיליון שקל. אלא שמהבקשה שהוגשה עולה כי בשנת 1992 אכן ניתן לכונס אישור לגבות שכר טרחה של 3,000 דולר לחודש אך זאת לתקופה מוגבלת בלבד של חצי שנה. "לפיכך עולה כי טענת בעלי התפקיד כאילו נפסק להם שכ"ט חודשי כולל של 6,000 דולר לחודש איננה אמת, וזאת בלשון המעטה. לאור האמור לעיל, על בעלי התפקיד להשיב לאלתר לקופת האגודה את כל הכספים שמשכו ללא נטילת רשות מבית המשפט הנכבד, ואשר עקב משיכתם נצבר בור במיליוני שקלים בקופת האגודה ובפנסיה של חבריה", נכתב בבקשה.

עו"ד קלוגמן מסר כי יגיב בבית המשפט. ממשרדו של רו"ח ברדיצ'ב נמסר כי "אינו מתראיין אל מול עיתונאים".