"המשבר הבא יהיה חמור מזה של ליהמן ברדרס"

"ההחלטה של בריטניה משתלבת בתהליך שבכל מקרה היה מתקיים", אומר ל"כלכליסט" אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בינלאומיות. "משבר 2008 מעולם לא הסתיים, הוא מותן על ידי הורדות הריבית והתערבות הבנקים המרכזיים, אבל היחלשות הכלכלה לא תמה. המשבר שלפנינו יהיה חמור מכפי שהיה עם קריסת ליהמן ברדרס ב־2008, משום שהאפשרות לחתוך את הריבית מוצתה לחלוטין".

לדבריו, "החשש העיקרי הוא אפקט הדומינו של כוחות חזקים שמתנגדים ליורו ולאיחוד. זה ניכר בגרמניה, באיטליה ובספרד. רואים את השברים. מודל היורו פשוט לא עובד".  

מה החשש העיקרי כעת בשווקים?

"החשש העיקרי הוא אפקט הדומינו המתרחש ממילא בתוך אירופה. יש כוחות חזקים שמתנגדים ליורו ולאיחוד. רואים זאת בגרמניה, באיטליה, ואל תשכח בתחילת השבוע הבא יש גם בחירות בספרד. יורו זה מודל שפשוט לא עובד. רואים את השברים באירופה, את האפקט הפוליטי והחברתי של האיחוד. באירופה עולות לאחרונה מפלגות מהימין והשמאל הקיצוני. אפילו בגרמניה התמיכה בקנצלרית מרקל ירדה".

"אמרתי את זה בעבר, אנחנו בסופו של דבר נמצאים בשלב בלתי הפיך של התפרקות היורו. איטליה זו דוגמא מצוינת למועמדת ליציאה, משבר כלכלי כבר יש שם. באירופה קובעי המדיניות מקובעים על תהליך אינפלציוני, שכבר לא רלוונטי. בפועל השוק תקוע, אם אתה מנתח לעומק אתה מבין שבאירופה יש חשש לקריסה של מערכת הבנקאות".

"ראה את הבנקים באיטליה, אפילו דויטשה בנק בגרמניה, ואני לא מזכיר בכלל את יוון. זו מערכת שהייתה בכל מקרה נחלשת, אבל הזעזוע וחוסר הוודאות בשל יציאת אירופה עלולים להאיץ את התהליך. נכון לעכשיו, שישי בצהריים שעון ישראל ובוקר אצלי בניו-יורק, הבנקים באיטליה יורדים 20%. הם יורדים מעבר לרמות בפברואר, אז עלה חשש בנוגע לדויטשה בנק, ויותר מהשפל של משבר 2008".

טיומקין. הריבית הנמוכה מזיקה | צילום: אוראל כהן

בטווח ארוך, עד כמה זה יפגע, אם בכלל, בכלכלת בבריטניה?

"בטווח הארוך, מעבר לתגובת ההלם בשווקים, אנגליה תהפוך ליעד השקעות מספר אחד בעולם. האיחוד זו קבוצה של 28 מדינות שבהן הרגולציה עצרה את כל הפעילות הכלכלית הנורמלית. זה גרם לשחיקה של המעמד הבינוני. דווקא עכשיו המערכת הכלכלית באנגלית תוכל לתפקד. אנגליה תהפוך למרכז עולמי".

בימים האחרונים בכירים באיחוד וכן כלכלנים בכירים, בהם ג'נט ילן, ראש הפד, הזהירו מפני השלכות חמורות של הברקזיט ואיבוד מרכזיותה של לונדון

"כל הנפנוף הזה בשוט יעלם. לאן יעבור המרכז הפיננסי של לונדון? לפריז? לברלין? אין שם תשתיות. ארה"ב לא חברה באיחוד, וניו יורק היא המרכז הפיננסי הגדול בעולם. אחרי הכעס והרצון להעניש את בריטניה, מדינות האיחוד יתנהגו בסבלנות. זה אינטרס של אירופה לקים תהליך מסודר של היציאה".

האליטות רצו שהסדר הישן יישמר

טיומקין, שעל שמו בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, לא תמיד מסכים עם גישת האקדמיה. "תראה מה קרה בבריטניה, לונדון שהיא המרכז הפיננסי וגם אוקספורד, שם נמצאת האליטה האקדמית, הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי. זה חלק ממגמה כלל עולמית. החזקים נהנים מהסדר הקיים, בעוד ההפחות עשירים נשחקים ורוצים לחולל שינויים".

כיצד אחרי כל-כך הרבה שנים בסביבת ריבית אפסית הכלכלה לא משתקמת? 

"בספרי הכלכלה לומדים שריבית נמוכה מתמרצת את הכלכלה. אבל אנחנו רואים שזה לא נכון. המעמד הבינוני נשחק, ורואים את זה לא רק באנגליה. היום הגענו למצב בו הריבית האפסית פוגעת בכלכלה במקום לעזור. היא פוגעת בחברות הביטוח שמתקשות להשיג תשואה, בבנקים - כשהמרווחים הפיננסיים פחות גמישים. והיא בעיקר פוגעת בחוסכים המעמד הבינוני-גבוה, אם בעבר היתה אוכלוסיה שציפתה לקבל הכנסה חודשית על החסכונות, כיום זה לא קיים, והרבה אנשים בעולם מצאו את עצמם ללא הכנסה. בנוסף מחירי הנדל"ן עולים באופן חד, וקשה יותר לחסוך לדירה. אנשים נדרשים לחסוך יותר. זה כמובן מוריד עוד יותר את הצריכה. כלומר, בניגוד לתיאוריה, הריבית הנמוכה מזיקה לצמיחה. זה פוגע במעמד הבינוני. לעשירים זה פחות מפריע".

לונדון. אין לה תחליף ממשי כמרכז פיננסי

"היכולת של בנקים המרכזיים לפעול מצומצמות ביותר. להוריד יותר את הריבית הרי אי אפשר. להערכתי בניגוד לכל העקרונות הכלכליים הקלאסיים, שאני אגב לא מסכים איתם, מחוסר ברירה הממשלות יפנו למדיניות פיסקאלית מרחיבה".

בתחילת שבוע שעבר תשואת האג"ח של גרמניה ל-10 שנים נפלו מתחת ל-0%. לאחר מכן התשואות עלו, וירדו שוב. תשואת האג"ח בארה"ב נמצאת כעת בשפל מאז 2012. האם התרחקו הסיכויים להעלאת ריבית?

"העלאת הריבית מתרחקת, ומדיניות הריבית האפסית תימשך. לכן ברור שתשואת אג"ח של 1.5% בארה"ב עשויה להיראות כתשואה גבוהה. באופן טבעי איגרות החוב נחשבת כמפלט ככל שהמערכת חוששת מהשלכות של היציאה בעתיד. גם הזהב נחשב אחת ההשקעות הטובות על בסיס אלטרנטיבה, אבל הוא לא פתרון למשבר עמוק. העלאת הריבית לא מתרחקת בגלל שזה הפתרון הטוב, אלא בגלל שזה מה שהבנקים המרכזיים יודעים לעשות".

"תראה אגב מה קורה בדקות אלו באג"ח הממשלתיות באירופה: התשואה על האג"ח של גרמניה, אנגליה וארה"ב יורדת, אבל התשואה של איטליה, ספרד ויוון עולה. האג"ח של המדינות החזקות בתשואה נמוכה או שלילית. בשנים האחרונות החברות החזקות שנהנו מדירוג גבוה גייסו כסף בחינם, וזו הבועה הכי אמיתית. הן ניצלו את הכסף לקנות מניות של עצמן. החברות ניצלו את הכסף הזול לרכישה עצמית של מניות ומיזוגים. זה מה שהחזיק את שוק המניות האמריקאי. הציבור עצמו בתהליך של יציאה מהשוק". 

כעת בלונדון סופגות מניות הנדל"ן הבנקים את הירידות החדות ביותר. למה דווקא הן?

"מערכת הבנקאות נמצאת במשבר מתמשך. משבר האנרגיה וירידת מחירי הסחורות פגעו ברווחיות הבנקים. הנדל"ן יורד בשל החשש שלונדון תפגע מאובדן מעמדה כמרכז פיננסי. אמיתית, אין אלטרנטיבה ללונדון בשנים הקרובות. בלי קשר שאירופה עצמה במשבר עצום".

האם לדעתך קיים חשש לנזילות במערכת הפיננסית?

"בניגוד לאגדה שאומרת שיש הרבה נזילות בשווקים, אז השוק בכל מקרה נמצא בבעיה מבחינת הנזילות. ירידת מחירי הנפט פגעה במדינות שהיו מזרימות נזילות. ירידת מחיר הנפט גרמה לכך שמדינות שצברו עודפי ענק והשקיעו אותו בתקציב נעלמו מהמפה. אין ברזיל, אין רוסיה, אין אסיה – פתאום הכסף איננו. לכן ללא שום ספק כעת עוד נראה החמרה במצב, הבנקים מרכזיים מנסים להחליף אותם, אבל הבנק המרכזי באירופה כבר מתערב די הרבה בשוק וזה לא עוזר".

מעבר להשפעה המיידית על השווקים והמטבעות. האם תהיה השפעה אמיתית על היקפי הסחר של בריטניה?

"אני לא חושב. אנגליה מייבאת מאירופה יותר מאשר אירופה מייבאת מאנגליה. מערכת הבנקאות האירופאית חשופה לאנגליה. למרות כל האיומים והמשפטים הדרמטיים, התהליך יהיה מתחשב".