כך הפכו חברות כוח האדם לכר פורה להפצת חשבוניות פיקטיביות

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגדלה של חקירות ומעצרים בפרשיות הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות, מתוך הבנתם של רשויות החוק כי השימוש בחשבוניות אלו פוגע באופן חריף בבסיס המס וכן מהווה את "קצה החוט" הראשון בכל חקירת פשע, דרכה בסופו של דבר מגיעים אל מבצעי עבירות נוספים.

ב. חשבונית זרה – המשקפת עסקה אמיתית אך אינה מונפקת ע"י מבצע העבודה או נותן השירות בפועל.

ג. חשבונית מנופחת – המשקפת עסקה אמיתית אך הסכום המופיע בחשבונית בפועל גדול מסכום העסקה העיקרי.

אחד התחומים הנגועים במגיפת החשבוניות הפיקטיביות הינו חברות כוח אדם. חברות אלה מהוות למעשה מתווכות בין חברות הצורכות עובדים לבין העובדים עצמם. חברות מסוג זה מתווכות בכל חודש מאות ואלפי עובדים וזאת באופן קבוע או באופן זמני עבור פרוייקט ספציפי בחברה הצורכת.

הפיקוח על חברות כוח האדם ועל היקף הפעילות בינן לבין החברות הצורכות אינו פשוט כלל שכן בניגוד למקום עבודה סטנדרטי המעסיק עובדים קבועים ומדווח עליהם באופן שוטף לרשויות המס ולביטוח לאומי, בהתקשרות עם חברת כח אדם החברה הצורכת אינה מחוייבת בדיווח לגבי עובדים אלו ובעצם מקבלת חשבונית מחברת כוח האדם עבור העובדים שסיפקה לה ועלותם הכוללת. במצב דברים זה, קשה לעקוב אחר כמות העובדים המסופקת, ביצוע העבודות בפועל והיקף העסקאות הכולל ומכאן נוצר הפתח לתופעת החשבוניות הפיקטיביות.

לעיתים ניתנת חשבונית עבור ביצוע עבודה אשר מעולם לא בוצעה בפועל ולעיתים ניתנת חשבונית המנפחת את עלות ביצוע העבודה מעבר לעלות אשר שולמה מהחברה בפועל.

כאן המקום להדגיש כי במסגרת התיקון האחרון לחוק איסור הלבנת הון, הוכרו מספר עבירות מס כעבירות מקור על פי חוק איסור הלבנת הון וביניהם השימוש והפצת החשבוניות הפיקטיביות, באופן המחמיר את רף הענישה לעד 10 שנות מאסר ומאפשר לרשויות החוק לנקוט בסנקציות חמורות כנגד עבריין המס ובראשם חילוט כל הכספים אשר שימשו לביצוע העבירה ו/או התקבלו כתוצאה מביצוע העבירה, שמשמעותו בפועל הקפאת נכסיו של עבריין המס ותפיסתם ע"י רשויות החוק.