קרנית פלוג: "השפעת הברקזיט על ישראל לא תהיה דרמטית"

"שוב קיבלנו המחשה לכך שהסביבה שבה פועלת המדיניות, בעולם וגם בארץ, אינה מפסיקה להפתיע, ולספק התפתחויות דרמטיות המציבות אתגרים ודילמות מורכבות לקובעי המדיניות. ההשפעה של בריטניה על הצמיחה העולמית לא צפויה להיות דרמטית למרות שיכולה להיות השפעה דרמטית על בריטניה עצמה.  קרן המטבע הבינלאומית העריכה שהנזק לתוצר העולמי נע בין 0.1% ל-0.3%", כך אומרת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג במסיבת עיתונאים אחרי פרסום ההחלטה על הריבית. 

הוועדה המוניטרית החליטה להשאיר את הריבית משק על כנה ברמה של 0.1%. מועד הודעת הריבית של בנק ישראל גרם לכך שזהו הבנק המרכזי הראשון בעולם שמקבל החלטת ריבית לאחר ברקזיט. 

בנוסף, בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל-2.4%, ב-0.4% פחות מהתחזית רק לפני שלושה חודשים.

לדברי הנגידה, עברו רק 2 ימי מסחר והתנודתיות גבוהה וקשה לדעת במה תסתכם ההשפעה קצרת הטווח של השווקים הפיננסיים. בנק ישראל והאוצר עוקבים משישי בבוקר בהתפתחוית בוושקים הפיננסיים והשפעותיהן האפשריות על הגופים הפיננסיים בישראל.

ברור שירידות שערים בשווקים הפיננסיים החשובים בעולם משפיעות על הנכסים של המשקיעים הישראלים אולם בדיוק בשביל תקופות כאלו אנו שומרים על חוסנה של המערכת הבנקאית בין השאר על ידי שמירה על רמות הון. היציבות באה גם לידי ביטוי בעודף בחשבון השוטף, יתרות מט"ח ויחס חוב תוצר.

"אי הודאות שנוצרה בין השאר מכך שלא ברור כיצד תיראה מערכת ההסדרים החדשה בין בריטניה לשותפות הסחר שלה, ובאיזו מידה ההחלטה של בריטניה תחזק במדינות אחרות מגמות שישפיעו לרעה על הכלכלה העולמית בכלל, ועל הסחר הבינלאומי בפרט", אמרה פלוג. "יש לקוות שההסדרים השונים שיגובשו, גם בין בריטניה לישראל, ימנעו פגיעה בסחר מעבר לזו שעשויה להתרחש כתוצאה מהיחלשות הליש"ט – בריטניה היא שותפת סחר משמעותית של המשק הישראלי, וחשוב לשמר את הקשרים הכלכליים בינינו".

"האינפלציה תתכנס ליעד בעוד שנה"

"הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ממשיכה להעריך שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה למשך זמן רב", אמר פלוג בהתייחסה למשק הישראלי. "באפריל ומאי שב המדד לעלות, אך סביבת האינפלציה נותרה מאוד נמוכה גם במהלך הרבעון השני. עליית מחירי הדלק העולמיים נמשכה. גורמים נוספים כגון העלייה המהירה בשכר במשק, הגידול בצריכה הפרטית, הריבית הנמוכה והתייצבות שער החליפין, יתרמו להתכנסות האינפלציה אל תוך היעד, אם כי זו עדיין צפויה להתרחש - על פי ההערכות העדכניות - רק בעוד כשנה.  

בריטניה אחרי הברקזיט | צילום: רויטרס

"נתוני החשבונאות הלאומית הפתיעו לרעה גם לאחר העדכון. הייצוא אמנם הושפע מירידות עונתיות אבל אי אפשר להתעלם מהקושי בו נמצא היצוא לאחר שנים של האטה בסחר העולמי והייסוף בשקל. לכן אנחנו מעריכים שברבעון השני חזר המשק לקצב הצמיחה שמאפיין אותו בשנים האחרונות, אם כי לא נרשם פיצוי על הצמיחה הנמוכה של הרבעון

הראשון. 

"שער החליפין התייצב ברמה שעל פי מודלים שונים מהווה ייסוף יתר ביחס לשער החליפין של שיווי משקל, מה שבא לידי ביטוי בהתפתחויות שאנו רואים ביצוא ובתעשיה לאורך זמן. העודף בחשבון השוטף שהמשק הישראלי נהנה ממנו תורם לייסוף בשער החליפין, אולם בתקופה האחרונה הגידול בעודף נבע בעיקר מהירידה במחירי האנרגיה, ממנה נהנו רוב שותפות הסחר של ישראל, ולכן הוא לא אמור לגרום לייסוף מולן.

"ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, שמנעה ייסוף נוסף, היא חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטרית. לאור רמתה של הריבית וההשלכות שיכולות להיות להפחתה נוספת שלה, בעיקר על שוק הדיור, הוועדה המוניטרית סבורה שהמדיניות בשוק המט"ח היא הכלי הנכון כדי לתמוך בחזרת האינפלציה לתחום היעד, ולתמוך ביצוא, בתעשייה, ובתעסוקה בעת הזו".