סטלריס: כל ההתחלות מעניינות

הלו? זה פועל?" שואלים אותי החייזרים ששוכנים בלב ענק גז באלפא סנטאורי. ספינת המחקר שלי, ה-USS אסימוב, מאוישת על ידי מדענית בדרגה 4 בשם רוסטנה קוסטלו. היא איתרה את אותו הרדיו שלהם במהלך מיפוי שגרתי של מערכת השמש החדשה, ואחרי כמה שבועות של מחקר, יצרה קשר עם החייזרים, שהחלו לשלוח אליי שאלות ודרישות. עכשיו הם מבקשים ממני למצוא להם בית חדש במערכת שמש אחרת – מה שידרוש לשלוח את קוסטלו למסע ארוך ומסוכן. מה לעשות?

הדוגמה מעלה מגלמת הן את ההבטחה הגדולה ביותר והן את הבעיה הגדולה ביותר בסטלריס – משחק האסטרטגיה בחלל מבית פרדוקס, והניסיון הראשון של החברה לצאת מז'אנר משחקי האסטרטגיה ההיסטוריים שלה. ההבטחה של סטלריס באה לידי ביטוי בהיקף הסיפורים וההפתעות המתחבאות מתחת לפני השטח בכל משחק חדש, שדורשות מאיתנו להגיע להחלטות לא פשוטות ומוסיפות רמה נוספת של עניין ועלילה למשחק. הבעיה הגדולה שהסיפורים הללו בנויים לפי אוסף לא גדול במיוחד של תבניות סיפוריות. אחרי ששיחקתם בסטלריס כמה פעמים, כבר תזהו את כולן.

סטלריס דומה למשחקים אחרים בז'אנר, כגון Master of Orion החדש – אתם מתחילים את המשחק כתרבות מתקדמת שעושה את הצעדים הראשונים שלה מחוץ למערכת השמש. מצוידים בצי קטן של חלליות וכל התרבות שלכם מרוכזת בכוכב הבית שלכם. המטרה היא לחקור טכנולוגיות, לבנות ספינות נוספות, לחקור את הגלקסיה, ליישב פלנטות נוספות, להגן על עצמכם מהיריבים הממוחשבים והאנושיים שינסו להתרחב גם הם, ולבסוף - לנצח. בכל דרך אפשרית.

אך בעוד שהנוסחה של משחקי הז'אנר (הידועה כ-4x: explore, expand, exploit ו-exterminate) מוכרת היטב, סטלריס עושה הכל כדי להמציא מחדש את הז'אנר – וברוב המקרים, הוא מצליח לא רע, ואפילו שומר על ידידותיות למשתמש. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הסתעפויות עלילתיות – בזמן שתחקרו את הגלקסיה, צי ספינות המחקר שלכם ימצא יתקל בשלל אירועים רנדומליים. אלה, בתורם, יתחילו שרשרת של אירועים שיוצרים סיפור רחב יותר ויכולים להמשך לאורך שעות של משחק. כמעט בכל מערכת שמש – ובכל יקום משחק יש עד אלף מערכות שמש – יש משהו. היקום של סטלריס חי – עם יצורים פשוטים המרחפים באלגנטיות ובשקט מכוכב לכוכב, פלנטות עמוסות בכל טוב וחורים שחורים מאיימים.

ספינות המחקר מצריכות נוכחות של מדען, אחד משורה של מנהיגים שהם חלק אינטגרלי מהמשחק. למנהיגים יש דרגה, תכונות אופי ויכולות, הם צוברים נקודות ניסיון, מתחזקים ולבסוף מזדקנים ומתים. הגיוס והניהול של מנהיגים חשוב, במיוחד, בהתחשב בכך שהם יכולים להפוך להיות מנהיגי האימפריה שלכם. מדען שטייל ברחבי הגלקסיה יוכל לצבור לעצמו מספיק מוניטין כדי להתמודד על משרה פוליטית בהצבעה דמוקרטית.

המנהיגים האלו חשובים גם על מנת להתמודד עם אלמנט נוסף בסטלריס – האלמנט החברתי. לאנשים הממלאים את המושבות שלכם יש דעות משל עצמם, אידיאולוגיות, רמת סבירות רצון, תכונות ויכולות. סטלריס דורש מכם לנהל לא רק את המושבות שלכם, אלא גם את התושבים שלהן – שיכולים להתמרד, לסחוף אחריהם מנהיגים ואפילו להקים אימפריה חדשה. הדרך להתמודד עם הרצון הבסיסי לעצמאות הוא לתמוך בבחירות דמוקרטיות, לתת לאזרחים אוטונומיה (באמצעות מיקום מושבות במחוזות, שמנוהלים על ידי ה-AI ואין לכם שליטה מלאה עליהם) ושימוש בתעמולה ומנהיגים כריזמטיים. או שאתם יכולים פשוט להפציץ אותם מהחלל.

השילוב של כל האלמנטים המיוחדים האלו, יחד עם גישה מעניינת במיוחד לטכנולוגיה, שמציעה לכם בכל פעם מספר אפשרויות רנדומליות, יוצרת את אחד מהמשחקים הכי מעניינים בז'אנר. אין בחירות פשוטות או ברורות במשחק. לעיתים רחוקות אתם תדעו מהו הדבר הנכון לעשות. כמעט תמיד יהיו כמה טכנולוגיות מעניינות לחקור, ובגלל אלמנט הרנדומליות, לא ניתן לדעת האם האפשרות השנייה תופיע שוב בעתיד. לא תדעו אפילו היכן כדאי לכם להתיישב – גם פלנטות ראויות ליישוב יכולות להיות עמוסות בתופעות טבע מסוכנות וחייזרים אלימים. ואלה בתורם יעלו לא מעט אפשרויות, כולן מסוכנות. ואכן, בשלבים הראשונים של המשחק, במיוחד בפעמים הראשונות שתשחקו בו, תהיו מוצפים בהחלטות.

עד לנקודה מסוימת, בה הכל קופא והגבולות מתקבעים. האימפריה שלכם תוקף באימפריות אחרות, כל מערכות השמש שניתן לחקור נחקרו לעת עתה, בניתם את רוב הבניינים שיכולתם על המושבות שלכם, ופיתחתם אותן ככל יכולתכם. ושום דבר לא קורה. אתם יכולים לצאת למלחמה ולעיתים רחוקות גם היריבים שלכם יעשו זאת, אבל מלחמה אינה עסק משתלם מאוד בסטלריס, ולרוב ישאיר אתכם עם מושבות עמוסות בנתינים זרים ומתוסכלים שייקח לכם זמן רב לשלב באימפריה שלכם.

לקראת סוף המשחק, סטלריס חוזר להיות מעניין – אירועים רנדומליים משמעותיים מתחילים לשנות את הגלקסיה ומלחמות אזוריות הופכות לכלל-גלקטיות. אבל הלחץ שקיים בתחילת המשחק כבר לא שם, והגרסה הרגועה של סטלריס היא טרחנית ומשעממת למדי. בניגוד למשחקים אחרים בז'אנר, יש כאן פחות מיקרו-ניהול (כלומר, החלטות קטנות שאתם צריכים לעשות, כמו להחליט אילו בניינים יש לבנות בכל מושבה), ואתם גם לא שולטים באופן ישיר בציים שלכם בזמן קרבות חלל, כך שיש לכם פחות מה לעשות. גם הגרפיקה והממשק של המשחק, בעוד שהם פונקציונליים, בהחלט לא מושכים, ויקשו עליכם לשמור על רמת עניין גבוהה לאורך זמן.

פרדוקס מבטיחה להמשיך ולחדש את המשחק עם הרחבות וטלאים שיוסיפו לו עוד תוכן והחלטות. המשחק גם פתוח למודים, והקהילה מיהרה ליצור מאות תוספים מעניינים יותר ופחות. אלו גם הסיבות שבגללן החלטתי לתת לסטלריס מספר שבועות להתייצב לפני חריצת הדין. אולי בעוד שנה סטלריס יהפוך לאחד המשחקים הטובים ביותר בז'אנר, כרגע הוא מרגיש כמו משחק לא אפוי. חובבי הז'אנר ייהנו ממנו בפעמים הראשונות שישחקו בו, אבל לא בפעם העשרים. נקווה שזה ישתנה בהמשך.