אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרש להחליף את מנהל העיזבון של אביו: לא סומך עליו צילום: bigstock

דרש להחליף את מנהל העיזבון של אביו: לא סומך עליו

ביהמ"ש דחה את עמדת הבן, וקיבל את בקשת גיסתו למנות את מנהל העיזבון שבחר הקשיש המנוח. השופטת קבעה כי חוסר אמון סובייקטיבי אינו מספיק

30.06.2016, 09:50 | עו"ד שירה איזנשטטר

קשיש נפטר לפני חודשים ספורים והותיר אחריו צוואה משנת 2015, בה הוריש את רכושו לבת זוגו, בנו ואלמנת בן נוסף שלו. העיזבון כלל נכסים רבים ואוספים שונים. בצוואתו, מינה המנוח עו"ד מסוים שישמש כמנהל עיזבונו. אלא שלאחר פטירתו, בנו התנגד לכך שאותו עו"ד הוא שיהיה מנהל העיזבון.

אלמנת בן אחר של המנוח - "המבקשת" - עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, וביקשה למנות את אותו עו"ד כמנהל עיזבון, כפי שרצה המנוח. היא טענה כי זהות מנהל העיזבון היא עניין חשוב ביותר, שכן לעורך הדין יש ידע מיוחד לצורך ניהול הנכסים שהותיר אחריו הקשיש. הצוואה כוללת הוראות לחלוקתם בין יורשי המנוח על פי שיקול דעתו של עוה"ד, שאף אמור להשלים את הפרטים שהמנוח בחר שלא להכניס לצוואה "בכוונת מכוון".

לשיטתה, מינוי עורך הדין כמנהל עיזבון הייתה מבחינת המנוח הדרך לוודא שצוואתו תתבצע בדיוק כפי שרצה והתכוון.

מנגד, הבן – "המשיב" – טען כי מערכת היחסים בינו לבין עוה"ד "בלתי תקינה ומשובשת", ונסיבות אלה מהוות סיבה מספקת ואף טעם מיוחד לקבלת התנגדותו. לדבריו, הוא אינו סומך על עורך הדין, שמעדיף באופן מובהק את אלמנת אחיו – "המבקשת". משכך, טען הבן, ראוי שלניהול העיזבון ימונה אדם אובייקטיבי, הנהנה מאמונם של כלל היורשים.

הוא הוסיף וטען כי "חוסר האמון הבסיסי של המשיב נעוץ בהתנהלותו של עו"ד xxx לאורך השנים, במגוון סיטואציות ונסיבות, אשר מפאת כבודו ופרטיותו של עו"ד xxx נמנע המשיב מלפרט במסגרת ההליך".

בתוך כך בת זוגו של המנוח וכן נציג האפוטרופוס הכללי, הודיעו שאין להם עמדה או כוונה להתערב בהליכים.

לא מצאה "סיבה מיוחדת"

 

"עיקרון יסוד בדיני הירושה הינו שיש לקיים את רצון המוריש בצוואתו לרבות בעניין זהות מנהל העיזבון, אלא אם מצא בית המשפט 'סיבות מיוחדות' להורות אחרת", הסבירה השופטת קרן גיל, שהחליטה לדחות את התנגדות הבן.

השופטת התרשמה שהתנגדות הבן באה לאחר שאשתו, שאיננה זוכה על פי הצוואה, פנתה למבקשת בבקשה שתוותר על רכוש מסוים שהוקנה לה על פי הצוואה. אולם הנימוק העיקרי, המשפטי, של השופטת היה שהבן העלה וטענות כוללניות שלא גובו בראיות.

לא כל חוסר אמון נטען מצדיק סטייה מעיקרון כיבוד רצון המצווה, ואי אפשר להסתפק בתחושה סובייקטיבית של צד מסוים. צד שטוען למערכת יחסים "בלתי תקינה" צריך להוכיח את טענותיו ולהראות "טעם מיוחד" שיצדיק סטייה מרצונותיו של המנוח – דבר שלא נעשה במקרה הזה, הבהירה השופטת.

אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

להבדיל מטענותיו הבלתי מבוססות של הבן, השופטת השתכנעה מדברי עורך הדין שסיפר כי אין לו שום מריבה עם הבן או עם אשתו או עם אף אחד אחר.

משכך, בסיכומו של דבר, התנגדותו של המשיב למינוי עורך הדין כמנהל עיזבונו של המנוח נדחתה. לפנים משורת הדין, ועל מנת שלא להעכיר את היחסים בין הצדדים, השופטת לא חייבה את הבן בהוצאות משפט.

לפסק הדין

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

* עורכת דין שירה איזנשטטר עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות