מובילי קמפיין הברקזיט מודים שההבטחות שפיזרו היו מופרכות

תומכי הברקזיט פיזרו הבטחות לכל עבר לפני משאל העם, מחזון על כלכלה משגשגת ועד להתחייבות לצמצם את מספר המהגרים ולהזרים מאות מיליוני ליש"ט נוספים למערכת הבריאות. אולם כעת, משהצביע הציבור הבריטי בעד עזיבת האיחוד האירופי, חלק מתומכי המחנה חוזרים בהם מהתחייבויותיהם.

 "הרבה דברים נאמרו לפני משאל העם, שכדאי אולי שנחשוב עליהם פעם נוספת", אמר לבי.בי.סי ליאם פוקס, לשעבר שר במפלגה השמרנית, בהתייחסו גם למועד ולדרך שבה יתחיל ההליך הרשמי לעזיבת האיחוד האירופי.

לונדון לאחר משאל העם | צילום: איי אף פי

אחת ההבטחות המרכזיות של מחנה הברקזיט הייתה התוספת השבועית של 350 מיליון ליש"ט למערכת הבריאות, כסף שיתפנה לטענתם בשל היעדר הצורך להעביר מימון לבריסל. בוריס ג'ונסון, לשעבר ראש עיריית לונדון וממובילי מחנה הברקזיט, אף סייר בשבועות לפני המשאל ברחבי בריטניה באוטובוס ועליו הכיתוב: "אנחנו שולחים לאיחוד האירופי 350 מיליון ליש"ט בשבוע; בואו נממן את מערכת הבריאות שלנו במקום".

לאורך הקמפיין, טען מחנה הנשארים כי הנתונים הללו אינם מבוססים. ואכן, שעות ספורות לאחר שהכריז על "יום העצמאות של בריטניה", נאלץ מנהיג מפלגת UKIP הבדלנית, נייג'ל פראג' להודות כי הנתון של 350 מיליון ליש"ט היה "טעות". בדומה, איאן דנקן סמית', פעיל בקמפיין הברקזיט ולשעבר בכיר במפלגה השמרנית אמר בראיון לבי.בי.סי: "רק הבטחנו להשקיע במערכת הבריאות את עיקר הכסף שייחסך". דנקן סמית' אף אמר כי "ההבטחות שלנו היו בעצם רק סדרת התרחשויות אפשריות".

לפי חישובי המכון למחקרים פיסקאליים, לו היתה ההכרזה נבדקת לעומק, הרי שהיה מתגלה שהיא אינה כוללת כספים שהוחזרו לבריטניה מהאיחוד והוצאות של בריטניה על סובסידיות לחקלאים ולאזורים נחשלים. על פי הבדיקה של המכון, הנתון האמיתי עומד על 150 מיליון ליש"ט בשבוע.

הבטחות נוספות שחזרו ועלו במהלך הקמפיין, וכעת מקבלות פרשנות מחודשת, נוגעות להגירה. זה היה אחד מהנושאים המרכזיים של מחנה העזיבה, שהתנגד לעמדה של האיחוד האירופי בעד חופש תנועה של עובדים, הון, סחורות ושירותים. מאז 2004, אז הצטרפו לאיחוד עשר מדינות, זרמו לבריטניה מהגרי עבודה ממזרח ודרום אירופה.

ג'ונסון גרס כי הממשלה אינה יכולה לצמצם את מספר המהגרים כל עוד היא חלק מהאיחוד האירופי. במקביל התחייב בן בריתו שר המשפטים מייקל גוב, כי ההצבעה בעד עזיבה "תצמצם את המספרים" עד 2020. עם זאת, מומחים מציינים עתה כי יהיה זה כמעט בלתי אפשרי ליישם את ההבטחה. לראיה, נורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי, בכל זאת מחויבת לאפשר תנועה חופשית של עובדים בתמורה לגישתה לשוק האירופי.

ביום שישי הפתיע חבר הפרלמנט האירופי דניאל הנאן, מהתומכים הבולטים בברקזיט, כשהכריז בראיון לבי.בי.סי כי "אם אנשים שהצביעו חושבים שעכשיו יש סיכוי לאפס מהגרים מהאיחוד האירופי, הם הולכים להתאכזב".

בהמשך פנה לטוויטר כדי להבהיר שפשוט תמך במתן שליטה גדולה יותר לבריטניה, ולא בצמצום ההגירה. "מצביעים רבים בעד הישארות כועסים עכשיו כי אני לא רוצה* להוריד בחדות את ההגירה. יש אנשים שפשוט אי אפשר לרצות", הוסיף.

בינתיים, מתגברים הדיווחים על תומכי ברקזיט שמתחרטים כי הטילו לקלפי פתק "לעזוב" וטוענים כי בסך הכל ביקשו להביע מחאה נגד הממשלה. לא מעט מצביעים מודים שכלל לא היו מודעים להשלכות האמיתיות של החלטתם.

כך, למשל, במחוז קורנוול בדרום מערב המדינה, שם הצביע רוב בעד עזיבה, דורש כעת ראש המועצה ג'ון פולרד כי הממשלה תעביר השקעות המקבילות למימון שקיבלו מהאיחוד האירופי. על פי הנתונים, המחוז קיבל מהאיחוד 1.3 מיליארד דולר ב־15 השנים האחרונות, מימון שהיה אמור לעלות בשנים הקרובות.