האוזר: "יש מוסדיים שיצביעו נגד שכר מעל 2.5 מיליון שקל באופן גורף כמחאה"

"אומרים שהיינו Startup Nation, האם אנחנו יכולים להיות Fintech Nation?", שאל הבוקר (ג') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, בפתח נאומו בכנס הפינטק של "כלכליסט".

"תארו לעצמכם שחברות כמו מובילאיי, צ'ק פוינט, אמדוקס, וויקס, וויז, Gett, אאוטבריין, טאבולה, מלאנוקס, סייברארק ועוד, תפעלנה בישראל, תגייסנה הון בישראל ותרשומנה מניותיהן למסחר בבורסה בת"א", אמר האוזר. "תארו לכם גם שיש פה פלטפורמת מסחר נאסדאק-ת"א שמשמשת כאינקובטור לחברות ישראליות בבורסה בת"א עם אופק לגיוס הון בנאסדאק. הרי כולנו מבינים שתהיה לכך השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית, על התעסוקה, על הצמיחה הכלכלית, על הבורסה ואפילו על הפיכתה של ישראל למרכז פיננסי". האוזר הראה כי שווי השוק של הבורסה היה גדל בכ-60% אם החברות שהזכיר היו נסחרות בבורסה הישראלית.

אלא שלדבריו "במקום זאת, נמשכת המגמה של העשור האחרון של חברות טכנולוגיה שנעלמות מהנוף הישראלי. רק ב- 3 השנים האחרונות עשרות חברות טכנולוגיה, ששווי השוק שלהן גבוה מ- 30 מיליארד דולר גייסו הון בארה"ב ולא בישראל. המגמה הזו קיימת גם בחברות רבות שפנו לאפיקים אחרים מחוץ לישראל, במיזוגים ורכישות ובבורסות אחרות, בסכומים משמעותיים של עשרות מיליארדי דולרים נוספים".

יו"ר רשות ני"ע מסביר זאת ב"אובדן דרך של המדינה שמממנת מחקר ופיתוח ומדינות אחרות נהנות מפירות המחקר יותר מאשר מדינת ישראל. כפי שהטכנולוגיה משנה את התעשייה בפועל, גם תעשיית הפיננסים כולה צריכה להתאים את עצמה להתפתחויות. הבירוקרטיה, הפופוליזם, האווירה האנטי עסקית והחוקים פוגעים בחברות היצרניות וברצון היזמים לפעול בישראל. זה מחייב אותנו לשנות 'דיסקט'. העתיד הוא יזמות, טכנולוגיה, יצירתיות. בעת הזו, חשוב לאמץ דפוסי חשיבה אחרים".

האוזר חזר על המנטרה עליה הוא מדבר בזמן האחרון כולל במסיבת העיתונאים שקיים שלשום עם פרסום הדו"חות השנתיים של הרשות. "עלינו להסיר חסמים רגולטוריים", אמר. "כך עשתה רשות ני"ע, ביחד עם האוצר, כשיזמה והעבירה לפני חודשיים הקלות משמעותיות לחברות מו"פ שמבקשות לגייס הון בישראל, הקלות נוספות משמעותיות לחברות שמבקשות להנפיק מניות ראשונה בישראל, והקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות לרבות וויתור מתוכנן על דוחות רבעונים ראשון ושלישי".

האוזר התייחס לאנלוגיה מתחום הספורט "כאוהד כדורסל אני נדהם לגלות בכל פעם מחדש שאוהדי הפועל ירושלים שונאים את מכבי ת"א יותר משהם אוהדים את הפועל ירושלים. אין מקום לשנאה בספורט וגם לא בשוק ההון. אני סבור שצריכים לטפל במעטים שעושים שימוש נפסד במינוף יתר, בתלושי שכר תלושים מהמציאות או בדיווידנדים שמחולקים על בסיס מניפולציות חשבונאיות. אבל, הרוב הם לא כאלה. ולגביהם עלינו להפסיק עם ה'עליהום'. אנחנו חייבים לשנות הסנטימנט השלילי וה"עליהום" על יזמים עסקיים, שהם הם אלה שמשקיעים מהונם, שמייצרים מקומות עבודה ותורמים לצמיחה. אנחנו צריכים להבין שההפסד של אותם היזמים הוא לא הניצחון שלנו. להפך, ההפסד שלהם הוא בראש ובראשונה ההפסד של כולנו. ההפסד של המשק הישראלי".

"אני נגד תלושי שכר תלושים מהמציאות"

האוזר התייחס גם לחוק שכר הבכירים שהושת על הגופים הפיננסים – הבנקים וחברות הביטוח "שר האוצר שהוא שר חברתי לכל הדעות ומאמין בצורך לצמצם את אי השוויון, הכריז באופן ברור שהוא נגד החלת החוק על תאגידים ריאליים. שר האוצר הוא בעד כלכלה חופשית. ההחלטה להשית מגבלות שכר על תאגידים פיננסים ולא על תאגידים ריאליים איננה מקרית. ולמרות זאת, אני שומע שישנם משקיעים מוסדיים אשר מתכוונים להצביע נגד שכר מעל 2.5 מיליון שקל, באופן ישיר או באופן עקיף. והם מתכוונים לעשות את זה, ואולי כבר עושים את זה, לא משום שזה הדבר הנכון בראייתם, אלא משום שהם כועסים על מה שעשו להם. בבחינת מה ששנוא עליך, תעשה לחברך.

"אני נגד תלושי שכר תלושים מהמציאות. יחד עם זאת, אני מצפה מהמשקיעים המוסדיים שתפקידם לפעול לטובת המשקיעים בהם ולטובת בעלי המניות, להצביע באופן ענייני, ובהתאם לתכלית של הוראות תיקון 20 ששם דגש על הקשר בין שכר וביצועים. אני מצפה מהמשקיעים המוסדיים בבואם להצביע על תגמול מנהלים בחברה ציבורית בה הם משקיעים, לבחון את חבילת התגמול הקונקרטית, בחברה הקונקרטית, למנהל הקונקרטי, ולא לקבוע תקרה שרירותית שמנותקת מנסיבות החברה ומנהליה. אל להם לשקול שיקולים אחרים, שיקולים שיובילו בסופו של דבר לפגיעה במשקיעים שלהם. זו חובתם, וכך אני מצפה שיפעלו".

בתחום הפינטק אמר האוזר כי "המהפכה של שירותים מקוונים בכלל, וגיוס הון באינטרנט בפרט, שהולכת ומתרחשת לנגד עיננו הולכת גם היא לשנות לחלוטין את תבניות החשיבה שהכרנו. היא הולכת לשנות את מבנה שוק ההון ותעשיית הפיננסים. בעולם של מחר: יועצי ההשקעות יהיו מחשבים, מנהלי התיקים יהיו רובוטים, המסחר ייעשה ע"י אלגוריתמים מתמטיים, שוק האשראי ללווים ומלווים יתנהל במסחר דו-צדדי ממוחשב, גיוסי ההון למיזמים שונים ועלומים ייעשו באינטרנט, לעיתים ללא מגע יד אנוש, משקיעים יאותתו זה לזה עם המלצות השקעה בסמסים, ויעקבו זה אחר זה כדי להשקיע במשותף ברשתות חברתיות- קוראים לזה היום 'מסחר חברתי'.

"כל אלה מציבים בפנינו ברשות ני”ע דילמות כבדות משקל. דילמות של דין ומשפט. דילמות של כלכלה וטכנולוגיה. ואפילו דילמות של ערכים ומוסר.הצורך בהערכות רגולטורית חדשה נובעת גם מהעובדה שיש היום עולם שלם של השקעות, שהוא מסוכן, לעיתים דומה להימורים, שמתחפש להשקעות, ואלה נעשות במחשכים. עולם שלם שמתנהל במחשכים של השקעות שמבטיחות רווחים קלים מבלי להכיר את הסיכונים הכרוכים בהן. תפקידנו להגן על המשקיעים, לעיתים משקיעים תמימים, ששמים את מיטב כספם בידי יועץ ההשקעות הרובוטי או מנהל ההשקעות הרובוטי או זירת המסחר, וחובה על כולנו לקחת בחשבון שההסתברות למרמה וההונאה עולה עם הטכנולוגיה", אמר יו"ר רשות ני"ע.

האוזר הסביר כי "במידה רבה, סביבת הריבית הנמוכה בשווקים הפיננסים של היום תורמת למשקיעים להתפתות ולהיכנס לג'ונגל ההשקעות הללו. משקיעים מתפתים להשקיע לעיתים במקסמי שווא שמבטיחים רווחים קלים או מבטיחים תשואה מובטחת גבוהה. ולמרות זאת, משקיעים מתפתים להשקיע. וכשהם מפסידים, הם שואלים מי מגן עלינו. ומכאן הצורך במידה לא קטנה של פטרנליזם מצידם של הרגולטורים להגן על המשקיעים".