אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שכונה עם לב הדמיה: באדיבות יאיר שטיין

שכונה עם לב

יאיר שטיין, שנפצע בפיגוע ב־2008, תכנן מתחם מגורים המיועד לסובלים מפוסט־טראומה ולהלומי קרב

29.06.2016, 08:57 | אלעד בילו

דווקא השנה הקשה בחייו, שבה אושפז בבית חולים שיקומי, היא שנתנה ליאיר שטיין את ההשראה לפרויקט הגמר שלו במגמת אדריכלות ועיצוב פנים. "עברתי הרבה ניתוחים ואחר כך שיקום בכיסא גלגלים וקביים", הוא נזכר. "לפני כן הייתי מתאמן, אבל המקרה גרם לי להפסיק לעשות פעילות גופנית, ומהדיכאון ירדתי עשרות קילוגרמים. החיים שלי נשברו ופשוט לא רציתי לעשות כלום. אנשים היו מנסים ליצור קשר ולדבר ולא היה בא לי".

שטיין, בן 29 מפתח תקווה, נפצע בפיגוע דריסה בירושלים בספטמבר 2008. השנים שלאחר מכן הביאו אותו למצב נפשי רעוע. עכשיו, ארבע שנים אחרי שהחליט לקחת את עצמו בידיים וללמוד אדריכלות (במכון אבני לאמנות ועיצוב בתל אביב), הוא מסיים ומציג פרויקט גמר מסקרן: תכנון שכונה המיועדת להלומי קרב ולסובלים מפוסט־טראומה.

יאיר שטיין , צילום: אבי כהן יאיר שטיין | צילום: אבי כהן יאיר שטיין , צילום: אבי כהן

בית לאיש רגיש

עבור פרויקט הגמר התבקש כל סטודנט במגמה לתכנן מחדש את אותו מתחם בשכונת נגה ביפו. שטיין מצא ש"השכונה הזאת חמימה מאוד, כולם חברים. בשכונת נגה עוברים מחנות לחנות, כולם יושבים אחד אצל השני, יש מקומות מפגש שכל בעלי העסקים מתנקזים אליהם בזמנים מסוימים".

התנהלותם של הלומי קרב אינה כשל אחד האדם. הם רואים מראות, נופלים למצבי רוח, רגישים יותר וזקוקים למערכת תמיכה. "הטיפול הכי טוב לפוסט־טראומה הוא החיבור לאנשים ולקהל. קראתי מחקר שאומר ש־80% מהשיקום הוא דרך חברים וקשרים חדשים. השכונה שתכננתי יוצרת מעורבות של הפרט בחברה".

אחד מרים את האחר

הפרויקט שתכנן הוא למעשה "קוביות על קוביות שתומכות זו את זו. דרך הקוביות אפשר להבין את עניין התמיכה: אחד עוזר לשני שעוזר לשלישי, כל אחד מרים את האחר, וכל קובייה יכולה להיות חדר אחר. בצד אחד יצרתי אזור עסקים ולו חלונות הפונים החוצה, ובצד השני מתחם שיקום שהחזית שלו סגורה לקהל ולו חצר פנימית.

"יש הרבה צמחייה מסביב, כי אין יותר כיף מלהיכנס לגינה עם הרבה צמחים". בין אזור השיקום לבין אזור המשרדים והחנויות הוא יצר סמטה המחברת באופן הרמוני. על פי חזונו יגיעו לשכונה פגועים נפשית לתקופה של כמה חודשים עד שנה, ויש בה קהל שנותן מקום להתפתח איתו.

"מבחינה אדריכלית זה פרויקט שאין בו אמירה חדשנית", כך אומרת ניצן בר קינן, ראש המחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים בבית הספר, "אבל בתפיסה השכונתית יש פה אמירה חדשנית. הקונספט חזק, מערכת תמיכה חברתית שאומרת 'אני זקוק לך ואתה זקוק לי ובשיתוף פעולה פשוט מאוד אנחנו יכולים ליצור תמיכה, כמו לגו'".

הפרויקט יוצג ב־14–24 ביולי במסגרת תערוכת הבוגרים של מכון אבני, אילת 8 תל אביב.

תגיות