אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הראשון להרוויח מההסכם עם טורקיה

בלעדי לכלכליסט

הראשון להרוויח מההסכם עם טורקיה

לכלכליסט נודע אורי אדלסבורג, בעלי אדלטק, המחזיקה בתחנת הכוח דוראד, מתווך עסקאות ליצוא גז בין שותפות לווייתן לחברות טורקיות. אדלסבורג קשור כיום בחוזים לאספקת גז מתמר ולווייתן

30.06.2016, 06:50 | ליאור גוטמן

הפיוס המדיני בין ירושלים לאנקרה עורר את המגזר העסקי: ל"כלכליסט" נודע כי אורי אדלסבורג, מבעלי אדלטק המחזיקה בתחנת הכוח דוראד (19%), מתווך בשבועות האחרונים מגעים למכירת גז ממאגר לווייתן לחברות טורקיות. המגעים מתנהלים בסיוע זורלו הטורקית ששותפה עם אדלסבורג בבעלות על דוראד. הלקוחות הטורקים מעוניינים בגז הן עבור השוק המוקמי והן עבור בניית תחנות כוח בעזה וביהודה ושומרון — סוגיה שעלתה במסגרת שיחות הפיוס האחרונות בין ישראל לטורקיה.

קראו עוד בכלכליסט

כמות הגז הנידונה במגעים מוערכת ב־10–20 מיליארד מ"ק לתעשייה, כלומר עד כ־7% מנפח היצוא המותר משם. אם העסקה תתרחב גם לתחנות כוח, היא יכולה להגיע לשליש מהנפח המותר. היצוא יתבצע באמצעות צינור הולכה באורך של 450 ק"מ שמקימות השותפות בלווייתן. העבודות צפויות להתחיל בראשית השנה הבאה ויימשכו 36 חודשים בעלות כוללת של 1.5 מיליארד שקל — שעשויה להיות מושתת על הלקוחות הטורקים שמעוניינים בגז.

ההתעניינות של אדלסבורג בשיווק הגז לטורקים החלה לפני כשנתיים, אז הוא ניסה לשווק גז טבעי דחוס (CNG) ממאגר תמר באמצעות מכליות ייעודיות, ולא באמצעות צנרת, בכמות של עד 3 מיליארד מ"ק לשנה. בתחילת 2014 הוציאו אדלטק ותמר קול קורא לחכירת אוניות שיובילו את מטען הגז הדחוס. לשלב הראשון של המכרז ניגשו ארבע חברות בינלאומיות המתמחות בהובלה, אך הכרזתו של הממונה על הגבלים עסקיים דאז דיוויד גילה כי הוא שוקל להכריז על נובל אנרג'י ודלק כבעלות אחזקות צולבות בתמר ולווייתן, טרפה את הקלפים והביאה לגניזת המיזם

מימין: מנכ"ל אדלטק אודי וילד ואדלסבורג מימין: מנכ"ל אדלטק אודי וילד ואדלסבורג מימין: מנכ"ל אדלטק אודי וילד ואדלסבורג
 

.

אדלסבורג הוא לקוח של נובל אנרג'י ודלק, השותפות העיקריות במאגרים לווייתן ותמר, ורוכש מהן גז לדוראד ולתחנות הכוח הפרטיות שאדלטק הקימה במפעלי מכתשים אגן.

טורקיה משוועת למקורות גז חדשים. הביקושים בשוק הכפילו את עצמם בשנים 2002–2011 והגיעו עד לכ־45 מיליארד מ"ק ב־2014. עד 2020 הביקשוים צפויים לזנק עד לכ־60 מיליארד מ"ק לשנה, כאשר מספר המקורות שם אינו גדול, ונשען בעיקר על אספקה רוסית. מכסת היצוא הנוכחית מלווייתן היא כ־300 מיליארד מ"ק, כך שחוזה סטנדרטי ל־15 שנה יכול לספק לשוק הטורקי עד 20 מיליארד מ"ק בשנה — נמוך מהרף העליון של תוכנית הפיתוח שדווחה לאחרונה לבורסה.

מאדלטק סירבו להתייחס לידיעה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
ליאור גוטמן כותב במאמר על אפשרות ייצוא גז
ליאור גוטמן כותב במאמר על אפשרות ייצוא גז לטורקיה כי "טורקיה משוועת למקורות גז חדשים. הביקושים ‏בשוק הכפילו את עצמם בשנים 2002–2011 והגיעו עד לכ־45 מיליארד מ"ק ב־2014. עד 2020 הביקשוים ‏צפויים לזנק עד לכ־60 מיליארד מ"ק לשנה, כאשר מספר המקורות שם אינו גדול, ונשען בעיקר על אספקה ‏רוסית. "‏ משפט תמוה בלשון המעטה. טורקיה אכן תצטרך להגדיל את ייבוא הגז בשנים הקרובות, ומקורות טורקיים בעלי ‏עניין מדברים על הצורך של טורקיה בגיוון מקורות האספקה שלה. ‏ אלא שהטיעון שמספר המקורות לאספקת גז לטורקיה אינו גדול הוא טיעון מטעה. לטורקיה אין מקורות גז משל ‏עצמה, והיא מייבאת היום גז מאיראן, מרוסיה מאזרבייג'ן וביכולתה להביא גם גז מעיראק (כפוף לסילוק דאע"ש) ‏וגז נוזלי – ‏LNG‏ מארה"ב. זה בהחלט מספר מקורות מספק, וללא ספק כל אחד ממקורות אלו יכול ורוצה למלא ‏את הביקוש הגדל לגז בטורקיה. ‏ בנוסף, צינור הנפט הטרנס אנטולי ‏TANAP‏ ‏שיעביר‏ נפט מאזרבייג'ן דרך טורקיה לאירופה יספק חלק ניכר ‏מהדרישה הטורקית לגז החל מסוף 2018, הרבה לפני שגז מישראל יוכל בכלל להגיע לטורקיה. ‏ נזכיר שהפיוס בין ישראל וטורקיה היה משולב בפיוס בין טורקיה ורוסיה. לכן יתכן שנשמע בחודשים הקרובים על ‏חזרה לתמונה של צינור הנפט ‏Turkish stream ‎‏ מרוסיה דרך טורקיה לאירופה הדרומית.‏ האפשרות לייצא גז לטורקיה קיימת אבל אינה וודאית וכרוכה בקשיים שקשה להגזים בעצמתם. יש להזהר ‏מהרושם שייצוא גז מישראל לטורקיה הינו וודאי ומעבר לפינה. מי שכותב כך חוטא לאמת. ‏
Rocket  |  03.07.16
לכל התגובות