רחוקה הדרך לאנטליה

עם חתימת ואישור ההסכם השבוע של ממשלות ישראל וטורקיה על נירמול היחסים בין שתי המדינות, עולה השאלה האם היחסים התיירותיים בין שתי המדינות יוכלו לחזור לימי שיא תפארתם, אי שם בשנים 2008 ו-2009.

מתחילת שנות האלפיים  ועד 2009 הייתה טורקיה, בדגש על איזור אנטליה, יעד התיירות המועדף לנופש הישראלי: 400-350 אלף נופשים הגיעו מדי שנה בשל שילוב מנצח של קרבה ליעד, האוכל המותאם לחייך הישראלי, הקניות הזולות והבילויים.

משנת 2009, בעקבות התקרית בין ארדואן ושמעון פרס בוועידת דאבוס, תקרית הכסא הנמוך עליו הושב השגריר הטורקי ותקרית הארמרה ב-2010 הביאו לשפל העמוק בקשרים התיירותיים, למעט בתחום התעופה.

מאז ועד היום, התיירות לטורקיה מתאוששת לאיטה. רוב הנופשים בשנים האחרונות באנטליה הם מהמגזר הערבי בישראל וחלק קטן מיוצאי מדינות חבר העמים. המאסה העיקרית - קבוצות מאורגנות ונופשונים - מצאו יעדים חלופיים בעיקר באיי יוון, בחופי הים השחור בבולגריה ובקפריסין.

מצב התיירות באנטליה השנה הוא לא פחות מקטסטרופלי. עד השבוע מחקו הרוסים את אנטליה ממפת התיירות שלהם בשל יירוט מטוס הקרב הרוסי על ידי הטורקים לפני כמה חודשים (מה שהביא לקריסה של 90% בתנועה הרוסית לאנטליה). השבוע ביטל פוטין את החרם.

אם לא די בכך, הרי שגם שוק התיירות מספר 1 לטורקיה – הגרמנים, קיבלו "רגליים קרות" (ירידה של 40%). בין הסיבות בעיות ביטחון והתבטאויותיו של ארדואן נגד הממשלה הגרמנית ומול התקשורת הגרמנית.

לפי תחזיות של גורמי תיירות בכירים שצוטטו לאחרונה בעיתון הטורקי "הורייט", טורקיה צפויה להפסיד השנה הכנסות בהיקף של 15 מיליארד דולר - אובדן ישיר ועקיף של כחצי מיליון משרות ומאות מלונות עומדים למכירה באיזור אנטליה.

בשל נטישת הרוסים והגרמנים ואירופאים נוספים הטורקים מחפשים תחליפים. הם פונים לאיראנים ולתיירות ערבית מהמפרץ הפרסי.

התחזיות מדברות על גידול ניכר בתיירות האיראנית השנה - כ-2 מיליון תיירים. לפני תחילת חודש הרמדאן אפשר היה לראות נופשות איראניות בבריכות השחייה של המלונות המפוארים של בלאק לבושות בבורקיני – בגד היום שמכסה כל טפח בגוף. שאלתי חברים טורקים על התופעה והם השיבו "זה מה יש, אם לא ניקח את העבודה הזו נשאר בלי כלום".

ביטחון אזרחי ישראל אינו כפוף להסכמי התפייסות

במגזר התיירות הטורקי בירכו על ההסכם עם ישראל. הם ישמחו מאוד לקבל תוספת של ישראלים בבתי המלון השוממים של אנטליה. ב"הורייט" צוטט השבוע נשיא התאחדות המלונות בטורקיה אוסמן אייק: "אנו מצפים להתאוששות מהירה של שוק התיירות מישראל. מטרתנו צריכה להיות לפחות מיליון תיירים ישראלים"

האם זו אפשרות ריאלית בעונה הקרובה? התשובה היא לא. 180 אלף ישראלים הם מספר הרבה יותר קרוב למציאות.

עוד בטרם אירע הפיגוע הקשה בנמל התעופה אטאטורק באיסטנבול השבוע, הכותרת באתר המטה ללוחמה בטרור בחודשים האחרונים היא אזהרה לגבי טורקיה. התיירים הישראלים השוהים שם מתבקשים להימנע מהגעה לאתרי תיירות הומי אדם, להישמע להוראות גורמי הביטחון המקומיים ולתקשורת ולצאת משם בהקדם האפשרי.

האם הלוט"ר יוריד את רמת האזהרה כעת, משהגענו להסכם עם הטורקים? ספק גדול. ביטחון אזרחי ישראל אינו כפוף להסכמי התפייסות.

נקודה נוספת: אנו כבר בתחילת חודש יולי, חלק ניכר מאיתנו כבר החליטו והזמינו את יעד הנופש המשפחתי שלהם לקיץ הקרוב. לא נראה שישראלים יבטלו כעת את תוכניותיהם ויעברו לנפוש באנטליה.

ואם לא די בכך, הרי שהנופש באנטליה לווה בעבר בתחושת ביתיות. אנטליה היתה התחרות והתחליף לנופש בארץ – אילת, ים המלח או טבריה. לוקח זמן להחזיר את תחושה "הבית". חלק מהנופשים הישראלים חוששים מהתגובות של הרחוב הטורקי על היותם ישראלים. לדעתי, תחושה זו אינה מוצדקת, למרות שהיו מקרים שבעלי חנויות סירבו למכור לישראלים.

לפיכך, הערכתי היא שבהקשר התיירותי יקח זמן לשקם את מה שנהרס. נתק של שש שנים לא מגשרים בהניף קולמוס על נייר ברומא. אם התיירנים הטורקים, בכפוף להנחיית הממשל, רוצים את הישראלים חזרה במלונות הם יצטרכו לנהל מסע יחסי ציבור ארוך טווח על מנת לשכנע את משפחת "ישראלי" ואת ועדי העובדים שהם אורחים רצויים. את ניצני ההתאוששות אפשר אולי יהיה לראות בהזמנות לחגי תשרי אך את השינוי הרציני אם אכן יגיע, אפשר יהיה לראות רק מעונת האביב הבאה – פסח 2017.

הכותב הוא מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL