אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זה החל בשקט: האם גוגל תשתלט על עיר באוהיו? איור: יונתן פופר

מאקרו טכנולוגי

זה החל בשקט: האם גוגל תשתלט על עיר באוהיו?

פיילוט חדש של חברה־בת של תאגיד הענק אלפבית מוציא את השליטה על התחבורה מידי העיר ומעביר אותה לידיים פרטיות. ללא דיון ציבורי ובלי שאלות, עוד נגלה שזה היה הצעד הראשון לקראת העברת השליטה מידי ממשלות לתאגידים

30.06.2016, 11:25 | עומר כביר

תיאור העולם הדיסאוטופי שנשלט לא בידי ממשלות אלא בידי תאגידי ענק הפך לכל כך פופולרי בספרות המדע הבדיוני עד שהוא גובל בקלישאה: התאגידים הכל יכולים שולטים בכל תחומי החיים והתנהלות החברה מוכתבת רק לפי שורת הרווח, בלי התחשבות ברצון האזרחים או בזכויותיהם הבסיסיות. המציאות הזו מוצגת לרוב כמצב נתון, ללא הסבר על איך הצליחו התאגידים להוציא את השליטה מידי הממשלות. הפסימיים שבינינו יוכלו לראות דוגמה לאופן שבו הליך מסוג זה עשוי להתרחש בפעולה שנוקטת בימים אלו סיידווק לאבז (Sidewalk Labs), אחת החברות־הבנות של תאגיד הענק אלפבית וחברה־אחות של גוגל.

קראו עוד בכלכליסט

סיידווק לאבז פועלת לפתור את בעיות התחבורה והחניה, שמהוות את הקללה הגדולה ביותר של החיים בעיר מודרנית. אך בניגוד לגורמים אחרים בתחום דוגמת ווייז של גוגל או אובר (שאלפבית מחזיקה ב־5% ממניותיה), הלקוחות של סיידווק הם לא משתמשי הקצה אלא הערים עצמן. מעט ידוע על פעילותה של החברה, שמתנהלת בחשאי, אבל לפי העיתון הבריטי "הגארדיאן", בימים אלו היא על סף סיכום על פיילוט רחב היקף בן שלוש שנים בעיר קולומבוס באוהיו, ארה"ב.

סיידווק לאבז תקבע את סידורי העבודה של פקחי החניה, תכוון נוסעים לתחבורה ציבורית וגם תטפל בגביית הכספים. והכל באמצעות האלגוריתם, איור: יונתן פופר סיידווק לאבז תקבע את סידורי העבודה של פקחי החניה, תכוון נוסעים לתחבורה ציבורית וגם תטפל בגביית הכספים. והכל באמצעות האלגוריתם | איור: יונתן פופר סיידווק לאבז תקבע את סידורי העבודה של פקחי החניה, תכוון נוסעים לתחבורה ציבורית וגם תטפל בגביית הכספים. והכל באמצעות האלגוריתם, איור: יונתן פופר

המערכת של החברה כוללת שני מאפיינים מרכזיים: הראשון - שילוב כל מידע החניה העירוני עם מידע מגוגל מפות וממקורות אחרים ליצירת פלטפורמה שתסייע לנהגים לאתר מקום חניה פנוי ברחוב, ובמקביל תציע לעיר איפה להציב פקחים למקסום הכנסות מדו"חות חניה. המאפיין השני - ריכוז מידע מספקיות שירותי התחבורה הציבורית, החל מחברות הסעת המונים עירוניות, עבור בשירותי השכרת אופניים עירוניים וכלה באפליקציות הזמנת נסיעות. כל המידע הזה ירוכז ביישום אחד, שיאפשר למשתמש להשוות בין זמני ומחירי הנסיעות, לשלב כמה סוגי תחבורה בנסיעה וכמובן לשלם. בתמורה לפיילוט מובטח לעיריית קולומבוס תשלום של 1% שלם מהתשלומים שייגבו.

לכאורה, מדובר בעסקה מהחלומות: העירייה מקבלת בחינם מערכת שמייעלת את השירותים העירוניים הקורסים שלה וגם מעלה את הכנסותיה, אם באמצעות מקסום ההכנסות מדו"חות חנייה ואם הודות לחלוקת הרווחים בפלטפורמת התחבורה הציבורית.

נשיא אלפבית סרגיי ברין. לפתור את בעיות התחבורה והחניה, צילום: אי פי איי נשיא אלפבית סרגיי ברין. לפתור את בעיות התחבורה והחניה | צילום: אי פי איי נשיא אלפבית סרגיי ברין. לפתור את בעיות התחבורה והחניה, צילום: אי פי איי

בפועל מדובר בעסקת שטן, שסופה עלול לגרום הרבה יותר נזק לעיר ולתושביה לטובת השורה התחתונה של סיידווק ואלפבית. ראשית, קולומבוס תידרש להוצאות משמעותיות כדי להתאים את התשתיות העירוניות לעבודה עם המערכת החדשה. התאמות אלו יכללו עדכון שלטי חניה, הכשרת פקחים, סבסוד מחירי התחבורה הציבורית ביישום, הטמעת מערכת תשלומים מיוחדת בכל שירותי התחבורה הציבורית ומתן גישה בזמן אמת לסיידווק לכל בדל מידע בתחומי התחבורה והחניה.

וזה עוד החלק הפחות בעייתי, כי למעשה העיר מוסרת את השליטה בשירותי החניה והתחבורה הציבורית שלה לתאגיד פרטי. סיידווק תקבע את סידורי העבודה של פקחי החניה, תכוון נוסעים לשירותי התחבורה הציבורית וגם תטפל בגביית הכספים. הכל יבוצע, לכאורה, באמצעות אלגוריתם בלתי תלוי - שלמעשה ניתן לתמרון לפי רצונות המתכנתים שלו.

אלפבית תזכה באחיזת חנק על שירותים עירוניים קריטיים שתוכל לתמרן לפי צרכיה. חברה־בת אחרת שלה, גוגל, מקווה להשיק בשנים הקרובות מכוניות ללא נהג. שליטה בשירותי חניה ותחבורה ציבורית תאפשר לחברה ליצור תנאים מיטביים לכניסת אותה מכונית לשוק, למשל באמצעות יצירת עומסים מכוונים במערכות האוטובוסים ובמקומות חניה מרכזיים בעיר.

מדובר כמובן בהשערה בלבד, אבל הנקודה היא שפריסה עירונית רחבה של השירותים שמציעה סיידווק תספק לה ולתאגיד האם שלו היא שייכת את היכולת לבצע את התמרונים האלו. תאגידים אוהבים לדבר על כמה הם רוצים לשנות את העולם לטובה ולשפר את חיי המשתמשים, אבל בסופו של יום המחויבות היחידה שלהם היא לבעלי המניות ולשורה התחתונה. האם אנחנו באמת סומכים על אלפבית שלא תעמוד בפיתוי ותכשיר את השטח להשקה של המוצר החשוב ביותר שהיא מפתחת?

יהיה זה אולי מוגזם לטעון שמדובר בצעד הראשון בדרך לעתיד דיסאוטופי של תאגידים כל יכולים וממשלות חלשות עד בלתי קיימות. אבל עצם ההשתלטות של תאגיד כמו אלפבית על עוד ועוד חלקים מהמרחב הציבורי, לצד פעילות חברות־בנות שלו בתחומים כמו אספקת אינטרנט או ייצור חשמל נקי, הוא תהליך מדאיג. כזה שמצריך קיום דיון ציבורי רציני ונרחב, ולא כניסה חשאית מהדלת האחורית. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה