אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האובר של חלב האם

בלעדי לכלכליסט

האובר של חלב האם

מיזם ישראלי חדש בשם LETCHE מפתח פלטפורמה למסחר בין אמהות מיניקות והורים טריים, ויאפשר להם להאכיל פעוטות בחלב אם מפוסטר במקום בתחליפי חלב מלאכותיים

03.07.2016, 07:17 | אורנה יפת

סטארט־אפ ישראלי חדש מבקש לעשות לחלב אם מה שאובר עשתה להסעות המזדמנות, ולהקים שוק מקוון שבו הורים יוכלו לסחור בחלב אם לילדיהם בגיל של עד שישה חודשים. עם צוות היועצים נמנים מנכ"ל ויו"ר סופר־פארם לשעבר ליאור רייטבלט וסמנכ"לית מודו בעבר וסמנכ"לית סירס ישראל כיום תמר שחר. במוקד המיזם, שמכונה LETCHE smart@safe milk, ניצבת מכונה לפסטור ובדיקה ביתית של חלב אם בגודל זהה לשל מכונת קפה. לצד המכונה פועל הסטארט־אפ על פיתוח אפליקציה שתכלול מערכת חיוב ושתשמש לסחר בחלב עצמו.

קראו עוד בכלכליסט

בשלב זה נמצא הסטארט־אפ בשלב גיוס הכספים, ולטענת המנכ"ל ניב עדי, מתנהלים מגעים להשקעה עם כמה משקיעים וקרנות הון סיכון. עדי הוא מייסד אפליקציית ההיריון Totally Pregnant, המשמשת כמיליון נשים בארה"ב ובקנדה ופעילה בישראל בשיתוף פעולה עם שירותי בריאות כללית בשם "40 שבועות". עד כה השקיע עדי כ־500 אלף שקל בסטארט־אפ.

המיזם מבקש לבסס את עיקר הכנסותיו על גביית דמי טיפול בגובה 15% מהתשלומים שיעבירו רוכשי חלב האם למוכרות. נוסף על כף תתבסס החברה על הכנסות מהשכרת או מכירת מכונות, אם כי לדברי עדי, "אין לנו עניין ברווח גדול מהמכונה. הכוונה היא שהמכונה תהיה זולה כדי לעודד אמהות". ב־LETCHE לוטשים עיניים אל השוק הרווחי של תחליפי חלב האם, שמגלגל בישראל בלבד הכנסות של כ־600 מיליון שקל בשנה.

מנכ"ל ויו"ר סופר־פארם לשעבר ליאור רייטבלט. ייעץ בפיתוח עסקי ומסחרי מנכ"ל ויו"ר סופר־פארם לשעבר ליאור רייטבלט. ייעץ בפיתוח עסקי ומסחרי מנכ"ל ויו"ר סופר־פארם לשעבר ליאור רייטבלט. ייעץ בפיתוח עסקי ומסחרי

נוסף לעדי ולרייטבלט, שייעץ למיזם בתחום הפיתוח העסקי והמסחרי, ולשחר, שתייעץ לו בתחום המוצר, חברו למיזם כמה שמות נוספים: על הצד הטכני ועל פיתוח מכונת החלב הופקד אלדד מציאל, לשעבר מהנדס מכונות בתמי 4 מקבוצת שטראוס; מומחית מדעי החלב באוניברסיטה העברית ד"ר נורית ארגוב־ארגמן תייעץ למיזם בנושאי עמידה בתקנים ובדיקות החלב הביתיות; ואמיר גלילי, בעבר יועץ בכיר בסניף הלונדוני של חברת הייעוץ מקינזי, ייעץ בתחומי הניהול והפיתוח העסקי.

"אין לנו רצון ששאיבת חלב תהפוך לעבודה רווחית"

במרכז שיטת העבודה של LETCHE השירות ניצבת מכונת החלב הביתית, שלקוחות הסטארט־אפ יוכלו לרכוש או לשכור תמורת כמה עשרות דולרים בחודש. מציאל, שלקח חלק בפיתוח ברי המים פרימו ועדן פיור סודה, מעריך כי פיתוח המכונה יעלה כ־1.5–1 מיליון דולר.

"זה מוצר ביתי ייחודי שלא קיים בעולם ואנחנו צפויים לרשום עליו מספר פטנטים", הוא אומר. "מערכת הפסטור ייחודית בכך שהיא מספקת תוצאות הזהות לאלו שמתקבלות במעבדות חיצוניות. הטכנולוגיה של המכונה מתקדמת והיא נדרשת לעיצוב ידידותי שיאפשר לה לשבת במטבחים ביתיים". נוסף לפסטור החלב עבור המוכרות, המכונה נועדה לאפשר לרוכשי החלב לבדוק את איכותו והרכבו ולבחון אם עבר דילול.

המסחר בחלב עצמו צפוי להתבצע בעיקר באפליקציה, אך לצדה מתכננים הוגי המיזם להקים גם כמה מרכזים פיזיים שיכונו Milk Bars, שבהם יוכלו להיפגש רוכשים ומוכרות מיניקות - "תורמות" כפי שמכנה אותן עדי. במרכזים אלה יוצבו גם מכונות פסטור שיאפשרו נטילת חלק במיזם גם ללקוחות שלא יחזיקו במכונת חלב ביתית. לדברי עדי, במדינה בסדר גודל כמו ישראל ניתן להקים כ־5–4 מרכזים מסוג זה.

מייסדי המיזם שואפים להפוך אותו לבינלאומי, אך מודעים לבעיות המוסריות שפעילות מסוג זה עלולה ליצור. "אנחנו רוצים שהתורמת תקבל סכום מסוים עבור המאמץ שהיא עושה", אמר עדי לשאלת "כלכליסט" על ההשלכות האתיות של הפעילות. "עם זאת, אין לנו רצון שזה יהפוך לעבודה רווחית שמדינה שלמה תתחיל לשאוב חלב כדי להרוויח כסף".

"מטרת המיזם היא להעניק אלטרנטיבה עבור אמהות שרוצות להשתמש בחלב אם", אומרת ד"ר ארגוב־ארגמן. "כיום אין אפשרות כזו בישראל, אף שתינוקות שאינם צורכים חלב אם נוטים לסבול בבגרות ממחלקות כמו אסטמה של העור ואלרגיות".

"אנחנו לא מקימים בנק חלב", מקפיד עדי להבהיר. "בנק חלב אוגר את החלב אצלו ומוכר אותו לבתי חולים. אנחנו לא אוגרים חלב בשום מקום ולא נמכור לבתי חולים. כל המטרה של LETCHE היא לעודד אמהות לתת לתינוקות עד גיל שישה חודשים חלב אם ללא תחליפים מלאכותיים, ולעשות את זה בצורה בטוחה וללא סיכון של מחלות והידבקויות. נספק גם בקבוקים מיוחדים ומארזים אסתטיים כדי לשפר את חוויית העיסוק בחלב אם, שכיום מאופיין בסחר בסגנון שוק שחור. זה יכול להיות מוצר חכם, באריזה מעוצבת ועם חוויה נעימה".

מחיר חלב אם בארה"ב: 135 דולר לליטר

ארגון הבריאות העולמי ממליץ זה כמה שנים על הקמת בנק לחלב אם ומתן חלב מתורמות לאמהות של פגים שאינן מיניקות. באירופה קיימים כ־220 בנקים לחלב אם ובארה"ב 18 בנקים מסוג זה. בברזיל, הנחשבת למובילה עולמית בתחום, קיימים כ־200 בנקים לחלב אם. המחירים שבהם מציעים הבנקים את החלב למכירה עשויים להיות גבוהים: בנקים בארה"ב מוכרים ליטר חלב אם במחיר של 135 דולר לליטר, שעשויים להגיע להוצאה של 3,600–3,000 דולר בחודש למשפחה.

"לא נהיה שותפים למחיר המטורף הזה", אומר עדי. "ננסה לתמחר את המוצר בחמישית מהמחיר שלו בעולם. אני מאמין שבעתיד גם לחברות ביטוח, לקופות החולים ולמשרד הבריאות יהיה שווה לסבסד את זה, כי בטווח הארוך יבינו שזה חוסך למערכת הרבה כסף על טיפול במחלות".

מנכ"ל LETCHE ניב עדי: "למדינה ולחברות הביטוח יהיה שווה לסבסד את המוצר כי הוא יחסוך כסף על טיפול במחלות" מנכ"ל LETCHE ניב עדי: "למדינה ולחברות הביטוח יהיה שווה לסבסד את המוצר כי הוא יחסוך כסף על טיפול במחלות" מנכ"ל LETCHE ניב עדי: "למדינה ולחברות הביטוח יהיה שווה לסבסד את המוצר כי הוא יחסוך כסף על טיפול במחלות"

בישראל לא קיים בנק חלב אם מוסדר אך מתקיימת פעילות קהילתית ענפה בפייסבוק בקרב אמהות שמעבירות חלב אם ביניהן, בלי מידע מאומת על איכות החלב, מקורו והתנאים הסניטריים שבהם הוחזק. בנובמבר 2013 הוועדה לזכויות הילד בכנסת דנה בנושא הקמת בנק חלב אם מקומי, שהחלב בו יהיה מפוסטר ומפוקח כדי למנוע סכנת זיהומים והידבקות במחלות בקרב התינוקות. הדיון התקיים על רקע פרסום חודשיים קודם לכן בדבר תקלה בבית החולים שניידר, שבעטייה תינוק שאושפה בתינוקייה קיבל בטעות חלב אם שאוב מנשאית איידס, שבנה אושפז אף הוא במחלקה.

במסגרת הדיון התייחס ד"ר קובי שיף מאיגוד רופאי הילדים לשאלת הפגיעה של פעולת הפיסטור באיכות החלב, ואמר כי אף שחלב אם מקורי עדיף על חלב אם מפוסטר מבנק חלב, חלב זה עדיין עדיף באיכותו על פני תחליף חלב אם.

האינטרס הכלכלי מעכב הקמת בנק אם בישראל

"בישראל אין אפשרות להקים בנק חלב אם ממניעים מסחריים", אומרת ד"ר ארגוב־ארגמן, כשהיא רומזת לכוחן הכלכלי הרב של יצרניות תחליפי חלב אם. אלו מספקות למחלקות היולדות ולפגיות בבתי החולים תחליפי חלב בחינם בעלות של כ־50–40 מיליון שקל בשנה ומקבלות בתמורה גישה ישירה ובלתי אמצעית ללקוחותיהם, ההורים הטריים. החלפת הסדר משתלם זה בהקמת בנק חלב אם ידרוש מבתי החולים להתחיל לרכוש חלב ויהיה כרוך בהוצאה כספית גבוהה - מהלך שקל להבין מדוע משרד הבריאות לא ממהר לתמוך בו.

"לא נעלים את תחליפי החלב ואני חושב שאפילו נשתף פעולה עם יצרניות התחליפים", אומר עדי. "אני מייצג את האינטרס הפרטי, הציבורי והבריאותי. אני לא תוקף את יצרניות התחליפים כי האינטרס שלנו משותף. הן לא יצאו מבתי החולים לחלוטין ואני לא אקח להן את כל הביזנס שם. אבל אני מאמין שאם יקפידו על המלצה של מתן חלב אם עד גיל חצי שנה, אמנם ייתכן שהן יפסידו קצת כסף בטווח הקצר, אבל המערכת כולה תרוויח בטווח הארוך".

"קיימת התעוררות באירופה, בארה"ב ואפילו בישראל בנושא שיתוף חלב אם", אומרת ד"ר ארגוב־ארגמן. "בעבר הרחיקו מאיתנו את ההנקה, אם בגלל שנשים פיתחו קריירה ואם מסיבות אחרות. גם שלושת הילדים שלי גדלו על פורמולות לצד ההנקה, כי לא עמדנו בהנקה מלאה. זה מצוין שיש פורמולות, אבל חשוב שתהיה אלטרנטיבה ושלא רק בעלי יכולת כלכלית מופלגת יוכלו לעמוד בה. לא ייתכן שהאפשרויות היחידות יהיו או שתיניקי, או שתיתני לתינוק פורמולה. יש מקום לפיתוח שוק של חלב אם ואני חושב שצריך לייצר את האופציה לרכוש אותו במחירים שפויים ובתנאים של איכות ובטיחות".

תגיות