הרפורמות שכבר יצאו לדרך מצאו את דרכן לטיוטת חוק ההסדרים

ביום רביעי האחרון הציג משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים לראש הממשלה. בין סעיפי החוק ההסדרים ניתן למצוא מהלכים שכבר נמצאים על הפרק, כמו למשל רפורמה במכון התקנים שכבר עברה בקריאה טרומית כהצעת חוק פרטית של ח"כ רועי פולקמן (כולנו). על פי ההצעה ייפתח שוק המעבדות הבוחנות את תנאי העמידה בתקנים לתחרות, כך שגם מעבדות פרטיות יוכלו לבחון מוצרים מיובאים ולא רק מוצרים המיוצרים בארץ ובכך להקל על ייבוא. צעד זה ייתקל בקשיים מול ההסתדרות, שמאגדת את עובדי מכון התקנים מאחר ופתיחת שוק בדיקות המעבדה עלולה לפגוע בהכנסות המכון.

צעד נוסף שיקודם ככל הנראה בכל ההסדרים נוגע לוועדות המכון המאשרות את התקנים. היום הוועדות מאוישות על ידי בכירי התעשייה, שלמעשה משמרים את כוחם ומקשים על שחקנים חדשים להכנס לשוק, דרך יצירת תנאים שנוחים בעיקר לשחקנים הקיימים, ולא למוצרים מחו"ל. כך למשל המצב בשוק דודי השמש, שקעי החשמל ובחלק גדול ממוצרי המזון. ההצעה של הפרק קובעת כי מי שיעמוד בראש כל ועדה יהיה גורם שאינו בעל אינטרס, כמו למשל איש אקדמיה.

כפי שפורסם הבוקר (א') ב"כלכליסט" אחד המהלכים המוצעים הוא הענקת שיעורי מס של 5% על הכנסות מקניין רוחני ו-5% מס על דיבידנד הניתן מהכנסות אלה, לעומת שיעורי מס של 25% היום ו-30% בהתאמה. המהלך נועד לעודד חברות בינלאומיות להגיע לישראל.

עוד יופיעו בטיוטה הסיכומים שנעשו בין משרד האוצר למשרד הביטחון במסגרת ההסכם שכולל תוספת של 3 מיליארד שקל בשנה לפחות לתקציב הביטחון. על פי הסיכום אמורות להתקבל המלצות ועדת גורן שאמורות להסדיר את התנאים של הניתנים על ידי אגף השיקום של צה"ל, קיצור שירות החובה לגברים לשנתיים וחצי, העלאת גיל פרישה לנגדים למעל 50 ועוד. בהסכם נקבע כי התוספות התקציביות יינתנו רק לאחר תיקוני החקיקה, כך שכדי לעמוד בהסכם שנקבע יידרשו באוצר להעביר את התוספות לביטחון רק לקראת סוף השנה.

צעד נוסף שיכלל בטיוטת החוק הוא צמצום מספר המכללות הטכנולוגיות, במטרה לייעל אותן ולחזק אותם.

מסקנות ועדת פילבר בנוגע לשוק הטלוויזיה אמורות גם כן להיכנס למסגרת החוק, אולם בשלב זה לא ברור אם ההמלצות יכללו את כל הצעדים שאמורים להקטין את כוחן של yes ו-HOT מאחר ואלו עלולות לצאת לשימוע שיעכב את קבלתן.

הפער בתקציב בשנה הבאה עוד עומד על 15 מיליארד שקל מה שייאלץ את האוצר לנקוט בצעדים קשים של קיצוצים, כאשר הדרג הפוליטי- כחלון ונתניהו יידרשו ככל הנראה להגדיל את הגרעון, ולסטות מהמתווה הנוכחי, על אף שהדבר עלול להגדיל את הוצאות הריבית בשנים הבאות.