אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל מאוחדת: "הבעיה של מבוטחי סיעוד בני 49 לא תיפתר גם בינואר" צילום: עמית שעל

נחשף בכלכליסט

מנכ"ל מאוחדת: "הבעיה של מבוטחי סיעוד בני 49 לא תיפתר גם בינואר"

לטענת זאב וורמברנד החור ברפורמת הביטוח הסיעודי שצפוי לחתוך בכיסוי הביטוחי של בני 49 ומעלה העוברים קופות חולים בחצי שנה הקרובה, לא ייפתר בתחילת השנה כפי שמבטיח משרד האוצר: "הם רק אומרים שזה ייפתר כדי לצאת לדרך"

03.07.2016, 09:53 | רחלי בינדמן

זאב וורמברנד, מנכ"ל קופ"ח מאוחדת מטיח ביקורת קשה כנגד משרד האוצר על האופן בו הוציא לפועל את רפורמת הביטוח הסיעודי. כפי שנחשף ביום חמישי ב"כלכליסט", מבוטחים בביטוח סיעודי של קופות החולים שעברו ויעברו קופות החל מה-1 ביולי וגילם מעל 49 יאבדו זכויות שצברו בקופת חולים הקודמת ויזכו לכיסוי מופחת במקרה של התרחשות אירוע ביטוחי.

קראו עוד בכלכליסט

הסיבה לכך היא שהפיקוח על הביטוח רצה לצאת מהר לדרך עם רפורמת הביטוח הסיעודי ודחה את ההסדרה של הרציפות הביטוחית הפותרת את הבעיה לחודש ינואר 2017. במסגרת הרפורמה נדרשות כל קופות החולים להציע החל מתחילת חודש זה פוליסה אחידה בהיקפה כשכל ההבדל בין סוגי הפוליסות הוא רק התמחור. הפוליסה האחידה נועדה להוות פתרון למבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי פרטי שבוטל שיוכלו להצטרף לביטוח הסיעודי של קופת החולים. הפוליסה האחידה מגדירה את היקפי הכיסוי לחולים סיעודיים לפי קבוצות גיל – מצטרפים לפוליסה עד גיל 49 יזכו לפיצוי מוגדל, מגיל 49-60 לכיסוי מופחת ומעל גיל 60 לכיסוי מופחת עוד יותר.

הבעיה שנוצרה ונחשפה ב"כלכליסט" היא שאלפי מבוטחים שעברו מקופת חולים אחת לאחרת החל מיולי וגילם מעל 49 שוייכו לקבוצת הגיל עם הכיסוי המופחת ואיבדו את הזכויות שלהם בקופה הקודמת. לפי הפיקוח, רק בינואר יחול רצף ביטוחי שיגן על עוברים בין קופה לקופה ויקבע את הכיסוי שלהם לפי גיל ההצטרפות לביטוח בקופה הקודמת.

אלא שלדברי וורמברנד, מנכ"ל מאוחדת, גם בינואר לא באמת יהיה פתרון. "אני תומך ברפורמת הביטוח הסיעודי כי אדם שעובר בין קופה לקופה לא צריך להפסיד כיסוי ביטוחי אבל החיפזון שבו הדבר נעשה הוא לא טוב. האוצר מיהר עם הרפורמה כי רצה לפתור בעיה של 150 אלף חסרי ביטוח סיעודי שפוליסת ביטוח הסיעוד הקבוצתית הפרטית שלהם בוטלה. אבל מטלטלים כאן 4 מיליון מבוטחים בביטוח סיעודי של קופות החולים. אז באוצר אומרים להקפיא מעבר בין קופות לינואר שאז בעיית בני ה-49 ומעלה תיפתר. אבל הם לא יכולים לפתור את זה. הם רק אומרים שזה ייפתר כדי לצאת לדרך. אני חושב שלהגיד שבינואר הכל ייפתר זו אחיזת עינים. כל מה שאומרים כרגע זה רק כדי לאפשר לצאת לדרך".

לטענת מנכ"ל מאוחדת לא ייתכן שקופה תקלוט מבוטח מעל גיל 49, ותציע לו כיסוי לפי גיל ההצטרפות שלו ולא תקבל פיצוי מהביטוח של הקופה המעבירה שאליה שילם המבוטח כסף כל השנים. לכאורה העניין אמור להתקזז בין הקופות שיקלטו מבוטחים מצד אחד ויאבדו מבוטחים מצד שני. אלא שלטענתו זה לא מדוייק שכן קופה מסויימת עלולה לקלוט הרבה מבוטחים מבוגרים שלכאורה תצטרך להציע להם כיסוי לפי גיל הצטרפות הנמוך מה-49 וחברת הביטוח שלה לא תסכים לספוג את זה.

וורמברנד. "להגיד שבינואר הכל ייפתר זו אחיזת עינים", צילום: אוראל כהן וורמברנד. "להגיד שבינואר הכל ייפתר זו אחיזת עינים" | צילום: אוראל כהן וורמברנד. "להגיד שבינואר הכל ייפתר זו אחיזת עינים", צילום: אוראל כהן

"אין לי שום ספק שבינואר יידחו את זה שוב". כפי שנחשף ב"כלכליסט" בקופת החולים המתחרה, מכבי, פנו בעניין למפקחת על הביטוח דורית סלינגר, והציעו לצרף וולנטרית מבוטחים שיעברו למכבי בין יולי עד דצמבר לכיסוי הביטוחי בהתאם לגיל ההצטרפות שלהם בקופה ממנה עברו. סלינגר לא השיבה לפניות של מכבי ורק ציינה כי מי שעבר קופה ולא ידע על אובדן הזכויות שלו יכול לפנות למשרד הבריאות ולבקש לחזור לקופה הקודמת.

מנכ"ל מאוחדת לא הציע הצעה דומה אך מציין כי "פניתי לפיקוח וביקשתי להתריע בפני בני 49 ומעלה שלא יעברו קופה ולהזהיר אותם. נתתי הנחיה להזהיר את האנשים שמבקשים גם לעבור למאוחדת אבל זה לא עובד ככה. אדם קם בבוקר ואומר שנמאס לו מהקופה שלו, מהרופא שלו, אז הוא עובר. הוא לא מתעסק בזה שהוא עלול לאבד זכויות. זה בדיוק התפקיד של משרד האוצר ומשרד הבריאות לדאוג לו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ליקויים חמורים במערכת ההוצאה לפועל, אי מקצועיות ורשלנות
ליקויים חמורים במערכת ההוצאה לפועל, אי מקצועיות ורשלנות של עובדי המערכת גורמים לגביית ריבית מופקעת ומנוגדת לחוק מאלפי חייבים בעלי תיקי הוצאה לפועל. המערכת מוטה לטובת הנושים הממוסדים, החזקים – בנקים, עיריות וחברות פרטיות. כך עולה מדו"ח ביקורת מיוחד על ההוצאה לפועל שפרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. בבדיקה מדגמית שביצע המבקר נמצאו ליקויים ב-40 אחוז מהתיקים שנפתחו במערכת – בחלקם הוזנו נתוני ריבית שגויים על ידי פקידי ההוצל"פ, "תוך פגיעה בזכויות החייבים וברכושם, והשתת תשלומי יתר", דברי המבקר. "ממצאי הדו"ח מציגים ליקויים כבדי משקל בליבת פעילותה של ההוצאה לפועל; כשל בקרה על הליך פתיחת מאות אלפי תיקים בשנה", כותב המבקר, "שלב פתיחת התיקים הוא שלב מכריע... תיקים רבים נפתחו שלא כדיןעקב יישום לא נכון של הדין או חוסר תשומת לב בהקלדת פרטים". "רשויות מקומיות ובנקים מנהלים עשרות אלפי תיקים בשיעור ריבית מעל המותר בחוק", מדגיש המבקר. "הפגיעות הן באוכלוסייה מוחלשת של חייבים נגדם המערכת פועלת; רבים מהחייבים מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן". בהתאם לנוהלי ההוצל"פ, פקיד הפותח תיק צריך לוודא כי קיימת התאמה בין שיעור הריבית שמבקש הזוכה (הנושה) והריבית על פי חוק או חוזה. למרות זאת, המבקר מצא שברבע מהתיקים נקבעה עם פתיחתם ריבית שגויה. דוגמה: באפריל 2015 תבע בנק לקוח בגין חוב של 40 אלף שקל בריבית שנתית של כ-10 אחוז (10.392%). ההוצל"פ פתחה את התיק בשיעור ריבית של 10,392%, ותוך חצי שנה תפח החוב ל-2.3 מיליון שקל והזוכה ביצע 13 עיקולים על חשבונות החייב. שגיאה מקוממת אף יותר שמצא המבקר: מתברר שפקידי ההוצל"פ הזינו בטעות כריביות בתיקים מספרים סידוריים אקראיים של טבלאות ריבית שעומדות לעיונם במערכת הממוחשבת. למשל, ביוני 2015 הגישה חברה ממשלתית תביעה נגד לקוח. בבקשת פתיחת התיק ציינה החברה כי הריבית הסטטוטורית בגין החוב היא ריבית הפיגורים שנקבעה על ידי החשב הכללי "לפי טבלה 195". פקיד ההוצל"פ פתח את התיק לפי שיעור ריבית של 195 אחוז במקום 8.1 אחוז. במתגובת ההוצאה לפועל למבקר שפירא, נמסר כי לאחר קבלת טיוטת הביקורת, הופק במערכת דו"ח הכולל כ-8,800 תיקים המתנהלים בריבית שגבוהה מ-20 אחוז. תיקים אלו הועברו לבדיקה פרטנית. ריביות בניגוד לחוק תקרת ריבית הפיגורים שרשאים הבנקים לגבות על חובות משכנתה מתעדכנת מעת לעת על פי צו של החשב הכללי באוצר ועומדת כיום על 8.1 אחוז לשנה. המבקר גילה מאות תיקים שנוהלו בריבית לא מעודכנת. למשל, 35 תיקים שנפתחו לבקשת בנק מסוים מנוהלים בריבית של 18.7% לשנה – כפול מהמותר. ההוצל"פ מסרה בתגובתה למבקר כי ערכה בדיקה וגילתה שכ-10,000 מתוך 40,000 תיקים בגין חובות משכנתה הם "תיקים החשודים כשגויים" שהתנהלו בריבית גבוהה מזו הקבועה בצו. אי סדרים קיימים גם בגביית חובות ארנונה על ידי העיריות: תקרת הריבית הניתנת לגבייה על פי חוק הרשויות המקומיות עודכנה ביוני 2014 והופחתה מ-9 אחוז שנתי ל-6 אחוז. עם זאת, רשויות רבות ביקשו להמשיך לפתוח תיקים על פי שיעור הריבית הישן - וההוצל"פ ביצעה. מבדיקת המבקר עולה כי בינואר 2015 נוהלו 156 אלף תיקים של חייבים לרשויות מקומיות בריבית גבוהה מזו המירבית הקבועה בחוק. ניפוח שכר טרחה חוק ההוצאה לפועל מאפשר לפתוח תיק בגין כל סכום חוב, ומנתוני המערכת עולה כי מחצית מהתיקים, מיליון ורבע, נפתחו בגין חובות של עד 5,000 שקל (קרן). בשנת 2014 נפתחו כ-5,000 תיקים בגין חובות של מאות שקלים. לדברי המבקר, חוב של 50 שקל יגדל כבר ביום הפתיחה פי תשעה בערך. לאחר נקיטת הליך נוסף (למשל, בקשה לעיקול כספים בחשבון הבנק) ייזקף שכר טרחה שני, אשר יגדיל את החוב פי 20. בנובמבר 2008 הוקם מסלול מקוצר בהוצל"פ לגביית חובות עד 10,000 שקל. במסלול זה הוצאות הגבייה נמוכות ב-50 אחוז מההוצאות במסלול רגיל, וכפועל יוצא החוב הנדרש מהחייבים "שפוי" יותר. אולם המחוקק לא חִייב את הנושים לפתוח תיקי הוצל"פ במסלול המקוצר, וכך קורה שרק 17 אחוז מהתיקים שיכול להיות מטופלים במסלול זה מנוהלים בו. מרבית הנושים, שרובם כאמור מיוצגים, מעדיפים לנהל תיקים במסלול רגיל אשר יקנה להם את מלוא שכר הטרחה המופקע והשמן, המגולגל אל החייבים. המבקר קורא לסגור את הפירצה החוקית בעניין זה.
OliveSushi  |  06.07.16