כלכלה מבוססת גז במקום פנסיה מבססת מונופול

אתמול חתמה חברת הביטוח הראל, אחת מחברות ההשקעות הגדולות במשק, עם נובל אנרג'י על קניית עד 4% ממאגר תמר. הראל החליטה להשקיע סכום ענק של כ-500 מיליון דולר במשק הגז הטבעי. אך האם הראל משקיעה את הסכום בהשקעות חדשות לפיתוח שימושי הגז? בבניית תחנות תדלוק לרכבים בגז טבעי (כיום אין כאלו בישראל פרט לאחת) או בהגדלת פריסת תשתית הגז למפעלים, לבתי חולים, בתי מלון ואפילו לחימום או מיזוג אוויר – בדומה לתשתית שקיימת בהרבה מדינות בעולם. לחילופין, אולי היא נכנסת לעסקי פיתוח שדות גז חדשים וחיפושים כדי להגדיל את כמות המאגרים שיש לישראל? התשובה לכל השאלות היא שלילית: הראל החליטה לספק לנובל אנרג'י אקזיט מהיר ל- 4% מחלקה של נובל בתמר. זהו אינו שינוי משמעותי בתחרות בענף, ונובל תמשיך להחזיק בשליטה המונופוליסטית שלה במאגר תמר ובמשק הגז.

פוטנציאל פיתוח משק הגז הוא אדיר: בקליפורניה, האוטובוס האחרון שנסע על סולר מזהם שפולט חלקיקים מסרטנים ירד מהכביש כבר ב- 2011. באיטליה, יש כמיליון כלי רכב הנוסעים גם על גז טבעי נקי. אפילו במצרים שכנתנו מדרום ובטורקיה מצפון יש תשתית נרחבת של שימוש בגז טבעי נקי, הן לתחבורה (כמעט כל המוניות בקהיר, וציי אוטובוסים שלמים בטורקיה) וכמובן ליצור חשמל ולמפעלים.

ובישראל? מאז החיבור המהיר של חלק מתשתית הפקת החשמל ומספר מפעלים גדולים, הכל תקוע ואין הרחבה משמעותית של השימוש המקומי בגז. משרד האנרגיה אפילו מתכנן לעדכן כלפי מטה את תחזית השימוש בגז טבעי שהוציא אך לפני שנים ספורות. אולי חולפת לרגע מחשבה במוחכם: עכשיו, כשמתווה מונופול הגז עבר, הכל ישתנה וסוף סוף נעבור לשימוש במקור אנרגיה זול ונקי. הקץ לזיהום האוויר במדינה. אז זהו. שלא.

לפני כשבוע אנחנו, פעילי מאבק הגז, הפגנו מול משרדי חברת הראל נגד כניסת המוסדיים למונופול הגז, ובפרט נגד השקעתם שתשמר את הקיפאון בפיתוח משק הגז. יתרה מכך, במקום להשתמש בכספי החוסכים לפיתוח משק הגז, הראל מספקת למונופול מעין תעודת ביטוח מפני מי שירצו בעתיד להטיל פיקוח מחירים על המונופול, שהרי אז יגידו: "אי אפשר להוריד מחיר כי זה יפגע בפנסיות של הציבור!"; ומכיוון שהראל נכנסת לעסקה במחירי הגז המופקעים של המונופול, עולה השאלה הפשוטה: מי יגן על חוסכי הפנסיה כאשר יתעשתו משרדי האוצר והאנרגיה ויאפשרו למחירי הגז בארץ לרדת לרמתם הריאלית?

חשוב להבחין - הדבר ישפיע רק על הפנסיה של החוסכים בהראל, בעוד שאת מחירי החשמל ואת נזקי זיהום האוויר של הפחם והסולר – משלמים כולם. בפרט, תעריפי החשמל – שמכבידים על משפחות מעוטות יכולת, יכולים לרדת ב 30% אם היה מוטל פיקוח על מחיר הגז. כפי שאמר זאת ראש רשות החשמל הנכנס ד"ר אסף אילת: "תעריף החשמל הוא מס רגרסיבי".

שאול אמסטרדמסקי ביקר השבוע את הטענות שלנו, וטען כי כניסת המוסדיים לתוך מונופול הגז (כלומר: במקום להתחרות בו הם מצטרפים אליו) לא תוסיף לחץ לוביסיטי להשארת מחירי הגז הגבוהים. הוא טען "גופי הפנסיה לא מפעילים לוביסטים ויחצנים בשביל להגן על השקעה מסוימת, משום שהם משקיעים את כספי החוסכים בצורה הכי מפוזרת שאפשר להעלות על הדעת". האמנם? הרי גם בסלולר שמענו שנים למה לא צריך לפתוח את השוק לתחרות כי "הפנסיות של הציבור מושקעות שם!".

ובכלל, אם זה כל כך נפלא שחברות הפנסיה מחזיקות בתמר בגלל מחירי הגז הגבוהים והתשואה הנפלאה - למה שלא נכפיל את מחירי הגז? הרי לפי ההיגיון של אמסטרדמסקי - הפנסיות יהנו מזה, אפילו אם זה בא על חשבון הכנסה פנויה של משקי בית פרטיים, הוצאות גבוהות לעסקים שישפיעו על הצמיחה במשק, וביסוס כלכלה על גז נקי ולא מזהם.

יש מי שחושב שהשיח בנושא מונופול הגז עוסק אך ורק בשאלה העברת בעלות על מי מחזיק בזכויות על מונופול תמר ובכמה אחוזים. יש מי שחושב שהשיח שהוא נטו של שיח של הגבלים עסקיים ואגף התקציבים באוצר. למלכודת הזו נופל אמסטרדמסקי. אבל אנחנו לא שם, ומעולם לא היינו שם. זה השיח של יוצרי המתווה, לא שלנו.

כי אנחנו יודעים שהעברת מניות לא תפתור אף אחת מהבעיות שאנחנו מודאגים בגינן או מהמטרות שאנחנו חותרים אליהן: אנחנו רוצים שהגז ישרת את הציבור הישראלי. אנחנו רוצים כלכלה מבוססת גז. אנחנו רוצים שייעשה בגז שימוש מקומי נרחב למען הורדת יוקר מחייה ומתן מנוע לכלכלה ולתעשייה, אנחנו רוצים מחירים שפויים לציבור, עצמאות אנרגטית למדינה, אוויר נקי לבריאות הציבור – ולכן אנחנו מפגינים נגד הראל, כי הצטרפותה של הראל למונופול הגז במחירים המופקעים שיש כעת, פועלת בדיוק נגד כל זה.

 

הכותבת היא ממובילי מאבק הגז