הון אנושי: תופסים אמריקה

בשישי בבוקר התכנסו אנשי הגוורדיה הוותיקה והכסף הישן במועדון המסחרי־תעשייתי במלון הילטון בתל אביב, לשמוע הרצאה בנושא הבחירות בארצות הברית ולזלול ארוחת בוקר מפנקת. את ההרצאה היה אמור להעביר שגרירנו בוושינגטון לשעבר, זלמן שובל, אך הוא חש ברע. החליף אותו אלון פנקס, שזכה להיות רק קונסול בניו יורק לאחר שנתניהו ביטל את מינויו לשגריר. זו היתה הזדמנות לשוחח עם עו"ד גד נשיץ על הפרשיות שבהן מעורב ראש הממשלה, ולתהות למה הוא צריך לנהל את חייו בעזרת כל כך הרבה עורכי דין. "אם הוא עצמו היה מנהל את ענייניו, זה היה נגמר רע", אמר נשיץ. "עדיף לתת לעורכי דין לנהל את העולם".

על צלחת בלינצ'סים מתקתקים פגשתי את גד פרופר, לשעבר מבעלי אסם וכיום דירקטור בחברה. שאלתי אותו על מאבקו של שר הבריאות ליצמן נגד מזון ממותק ומומלח.

פרופר אמר: "אחרי שקראתי על כל האיסורים המיניים של חסידי גור בעקבות התאבדותה של אסתי וינשטיין, אני יכול להבין מאיפה מגיעים לליצמן כל הרעיונות האלה של איסורים והגבלות. אנחנו כבר 15 שנה מנסים להפחית בסוכרים ובמלחים, אבל אי אפשר להוציא לגמרי את הטעם. אנשים רוצים גם ליהנות".

דן ברניצקי, נשיא המועדון המסחרי־תעשייתי ומחלוצי ענף הדלק בארץ, ביקש לדבר איתי על רכישת סונול. "אני לא מבין את דודי ויסמן. איך הוא קנה את סונול והכניס את החבר'ה האלה מקבוצת דן כשותפים? הם יאכלו אותו בלי מלח. כל מה שעשו לו הספקים במגה ייראה כקדימון לקטסטרופה שהולכת לקרות בסונול". רציתי להמשיך בשיחה אבל אז התחילה ההרצאה של פנקס, שהיתה מוצלחת והפתיעה את כל האורחים לטובה. הוא שלט בפרטים, הפציץ בנתונים וטען שהניצחון בכיס של קלינטון.

גם את 4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי, חגגתי במועדון — "גזיבו" בהרצליה פיתוח, שגם ציין עשור להקמתו. זה היה אחד המקומות שבהם נוחי דנקנר אהב לשבת, והיה זה אירוני שדווקא ביום שבו הורשע נערכה בו מסיבת ענק של 2,000 איש. את פניי קיבלו בלבביות איציק חסון, בעלי המקום, ואשת החברה ענת עליזי. כשנכנסתי נדהמתי לגלות שכולם חוץ ממני לבושים לבן, כפי שהתבקשו. פילסתי את דרכי בין כמה שחקני כדורגל, גברים מעשני סיגריות ונשים מוחלקות שיער. שוחחתי עם איש העסקים אורי עליזי ובעלה של ענת, שאמר: "אין ספק שנוחי השתין מעל המקפצה. הוא נפל ממש כמו טירון בשוק ההון". סיפרתי לו שב־2012 נוחי גער בי, כי אף שהוא מחשיב אותי לחבר לא יכולתי להרשות לעצמי להשתתף בהנפקת החברים. אפילו להזמין שולחן באזור ה־VIP של המועדון, שמחיר המינימום בו הוא 4,000 שקל (בתוספת בקבוק גריי גוס), זה מעבר למשאביי.

לפני שהלכתי שוחחתי מעט עם היהלומן ואיש הנדל"ן מוטי כוזהינוף, שרכש את הקרקע בבבלי שעליה היתה אמורה ענבל אור להקים את פרויקט הנדל"ן שלה. כיום מקים שם כוזהינוף מגדל פאר שייקרא "מגדל בראשית". שאלתי אותו כיצד נפתרה הבעיה עם תושבי גבעת עמל, שטענו כי משפחתו גזלה את כספם אחרי שכבר הגיעו להסכם עם ענבל אור. "היום אנחנו יודעים שהם לא היו מקבלים ממנה שקל. הם צריכים להודות לי על כך שבכלל שילמנו להם, כי על פי פסק הדין לא היינו אמורים לתת להם שקל. אבל אתה יודע איך זה יהודים, הם תמיד ירצו עוד, עד שתגיד להם די". הנה משהו שלקלינטון וטראמפ רצוי מאוד לא להגיד במסגרת מסע הבחירות.