הבנקים יוגבלו בתחרות מול חברות כרטיסי האשראי

ההמלצות הסופיות של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית פורסמו במפתיע בליל רביעי, שעות בודדות לאחר שפורסם דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית שביקר בחריפות את פעילות הוועדה. לדעת אנשי קרן המטבע שביקרו בארץ בחודש אפריל, המלצות הוועדה סותרות את המגמה הרגולטורית העולמית ועלולות לסכן את יציבות המערכת בישראל.

בדומה לדו"ח הביניים שפורסם בחודש ינואר 2016, גם הדו"ח הסופי של הוועדה, ותזכיר החוק הנלווה אליו, ממליץ על הפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומיקארד מהבנקים השולטים בהן — בנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. דו"ח הביניים קובע פרק זמן של שלוש שנים לצורך ביצוע ההפרדה בעוד הדו"ח הסופי קובע פרק זמן של ארבע שנים לכל היותר לשם כך (בתום התקופה הזאת תיבחן גם הפרדתה של כאל מבנק דיסקונט). יחד עם זאת, ישנם הבדלים בין הדו"חות. ההבדל העיקרי נוגע לכך שהדו"ח הסופי כולל פירוט של הגנות הינוקא שינתנו לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, שעליהן בונה הוועדה כי יהפכו בעתיד לבנקים ויתחרו בגופים מהם הופרדו.

הציבור יוכל להעיר על תזכיר החוק בתוך 20 יום. בכנסת ובאוצר שואפים להעלות את ההמלצות כהצעת חוק כבר במושב הנוכחי. לאחר מכן יפתח קרב בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, שכן לאחר הקריאה הראשונה צריך להחליט איזו ועדה תקבל לידיה את הטיפול בחוק. כחלון רוצה שוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן ממפלגתו תקבל לידיה את הטיפול בחוק, אבל גפני לא מתכוון לוותר על הכוח הזה.  

עוד לפי המלצות הוועדה, ממועד הפרדת חברות כרטיסי האשראי ולמשך ארבע שנים ייאסר על הבנקים לתפעל בעצמם כרטיסים שהונפקו במשותף וגם ייאסר עליהם לסלוק אותם. כמו כן, חברות כרטיסי האשראי יקבלו זכות קדימה במתן הצעות להנפקת כרטיסי־אשראי חוץ בנקאיים למשך חמש שנים, כשהבנקים לא יוכלו לשמר את הלקוחות באמצעות הצעות נגדיות או מניעת מעבר. אחת ההמלצות בדו"ח הביניים של הוועדה מציעה לאסור באופן הדרגתי על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי לאחר שחברות כרטיסי האשראי יופרדו מהם, ואילו בדו"ח הסופי הבנקים יוכלו לעשות זאת תחת מגבלה: כל בנק יוכל להנפיק כרטיסים עבור כל חברה בהיקף של עד 40% מכלל הכרטיסים שהבנק מנפיק. כמו כן, הבנקים יוכלו להנפיק ללקוחות כרטיסים חדשים רק בתקופה של 45 יום ממועד פקיעת תוקף הכרטיס.

סעיף הגנה נוסף קובע כי על הבנקים לצמצם ללקוחות שלהם בתוך שנתיים את מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים. מדובר על צמצום של 50% ביחס למסגרת האשראי שנקבעה לאותם לקוחות ב־2015. המטרה היא לאפשר דריסת רגל משמעותית לחברות כרטיסי האשראי העצמאיות.

באופן רשמי, לפי הדו"ח הסופי של הוועדה, לבנק הפועלים ולבנק לאומי יש שלוש שנים כדי למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן. אולם, אם בתוך שלוש שנים הבנקים ינפיקו 25% ממניות חברות כרטיסי האשראי לציבור ובסה"כ ימכרו 60% ממניות החברות בפרק הזמן הזה, הם יקבלו שנה נוספת כדי להנפיק את יתרת אחזקותיהם בחברות.

מי שבוודאות לא יוכל לרכוש את החברות המופרדות הם הגופים המוסדיים הגדולים. לפי ההמלצות הסופיות של הוועדה, גופים מוסדיים שמנהלים יותר מ־100 מיליארד שקל בחסכונות ארוכי טווח, לא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי. גם חברות שמוגדרות כגוף ריאלי משמעותי לפי חוק הריכוזיות לא יוכלו לרכוש אותן. בדומה לדו"ח הביניים, הדו"ח הסופי ממליץ על כך שהפיקוח על חברות כרטיסי האשראי המופרדות ישאר בידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

לא רוצים לפגוע בפנסיה

הבדל משמעותי נוסף בין דו"ח הביניים לדו"ח הסופי הוא שהאחרון השמיט את ההמלצה של הראשון לפיה יש לעודד גופים מוסדיים לחלק הלוואות על חשבון הפנסיה וקופות הגמל. בנוסף, גם ההמלצה לפיה גופים מוסדיים יבליטו את אפשרות נטילת הלוואה באופן זה באתר האינטרנט שלהם הושמטה.

כמו כן, הדו"ח הסופי ממליץ על הקמת ועדה ליישום המלצות הרפורמה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר. הוועדה תערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק, תעקוב אחר יישום ההמלצות ותנפק דו"ח סיכום שנתי שיוגש לשר האוצר, לכנסת ולנגידת בנק ישראל.