עודף גבייה של 4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה

בחודש יוני נגבו 1.1 מילארד שקל מסים מעל התחזית, כך עולה מסקירת ביצוע התקציב וההכנסות של האוצר.

עיקר העודף מוסבר ממסים ישירים - מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומס חברות. בראייה שנתית, אחרי שבחודשים ינואר-פברואר נרשם עודף של 1.6 מיליארד שקל לעומת תחזית הגבייה המקורית, עדכנו במרץ את תחזית ההכנסות לשנה הנוכחית (שעומדת היום על 277.9 מיליארד שקל).

גם אחרי העדכון המשיכו להצטבר עודפי גבייה בין מרץ ליוני של 2.4 מיליארד שקל, כך שסך הכל בחצי השנה הראשונה, נגבו 4 מיליארד שקל מעבר לתחזית של האוצר מה שכמובן מעלה שאלה על איכות התחזית המקורית שהייתה נמוכה ממה שקרה בפועל באופן משמעותי. תחזית נמוכה מידי שיוצרת עודפי גבייה גם מרסנת את התקציב מעבר לצורך וגם מאפשרת מעין קופה קטנה לשר האוצר, כמו למשל להפחתת המע"מ.

סך ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל בחודש יוני שמבטאים עליה של 22% לעומת יוני 2015. הגבייה נטו ממס שבח עלתה ב-36% והגבייה נטו ממס רכישה עלתה ב-14%.

ההכנסות ממסים עקיפים (מע"מ ומסי קניה) בחודש יוני עמדו על 9.7 מיליארד שקל, לעומת 9.3 מיליארד שקל בשנה שעברה. בניכוי תיקוני חקיקה, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 8.7%. באוצר מסבירים כי הגידול המהיר בגביית המסים העקיפים ברבעון השני של 2016 נובע בעיקר מרמה גבוהה של יבוא מכוניות – 79 אלף כלי רכב באפריל-יוני 2016, לעומת 57 אלף בתקופה המקבילה ב-2015, גידול של קרוב ל-40%, וכן מירידה בהחזרי מע"מ.

בצד ההוצאות נרשמה גידול של 10.5% בהוצאות המשרדים האזרחיים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה לעומת עלייה של 1.1% בהוצאות מערכת הביטחון. אולם לא מדובר כאן בשינוי סדרי עדיפויות, פשוט בשנה שעברה ללא תקציב מאושר תקציבי המשרדים היו מוגבלים ל-12/1 מהתקציב של 2014, אך למשרד הביטחון ניתנו אישורים חריגים לתוספות הכרחיות. בנוסף הגידול שהיה אמור להיות למשרדים האזרחיים בתקציב השנה היה אמור להיות גבוה יותר ולעמוד על 11.4% ומאידך הוצאות הביטחון היו אמורות לרדת ב-3.7% לעומת 2015.

בעוד שבתקציב לשנת 2016 מתוכנן גירעון שנתי בסך 35 מיליארד שקל שהם 2.9% מהתוצר, הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (יולי 2015-יוני 2016) עומד על 2.1% מהתמ"ג.