בעקבות נוחי: האם אפשר לזהות מניה בהרצה?

השבוע הגיעה פרשת הרצת המניות של קונצרן אי.די.בי לאחד משיאי הסיפור, שללא ספק היה יכול להוות תסריט להפקת סרט הוליוודי מוצלח: בעל השליטה העשיר בקונצרן חווה צלילה בשווי המנייה שלו והוא מפסיד כסף רב. זה, כך נקבע על ידי כבוד השופט חאלד כבוב, ביצע בפברואר 2012 תרמית ניירות ערך שתזרים כספים לחברה הקורסת ופונה לחבר קרוב שלו, איש עסקים רגיש שלא יפחד להזיל דמעה מעל דוכן העדים, שהפעיל גורם שלישי בקניית המניות - גבר יפה תואר מניו יורק, שלימים הפך להיות עד מדינה שהפיל את בעל השליטה העשיר, בשביל להציל את עורו שלו. לכל זה, אני מזכיר, השתרבב גם שמו של איש יחסי ציבור מפורסם, שלכאורה היה הגורם המקשר בין בעל השליטה העשיר לאיש העסקים הרגיש. אין ספק שאכן מדובר ב"הנפקת חברים" כפי שטען דנקנר בפני בית המשפט.

לטובת אלה שעדיין לא מבינים על מה הצעקה, נעשה סדר בדברים: המדינה הרשיעה את דנקנר שעבר על סעיף 54 לחוק לניירות ערך, האוסר על תרמית ומניפולציה בניירות אלה. סעיף זה, מפריד בין שני סוגי רמאות בניירות ערך: תרמית (מסירת מידע מוטעה לציבור שמטרתו להוריד או להעלות מחירה של מניה) ומניפולציה (פעולה כלכלית עסקית שמטרתה להוריד או להעלות את מחיר המנייה - הזרמה של פקודות מכירה פיקטיביות, עסקאות מלאכותיות ועסקאות מתואמות). הרשעת דנקנר ושותפו שטרום נשענה לא מעט על ראיות נסיבתיות. מניסיוני הרב בחקירות כלכליות אעיד כי לא מעט פרשיות חקירה של עבירות מרמה והונאה הסתיימו סופו של יום בהרשעת הנאשמים על סמך ראיות נסיבתיות שבית המשפט התייחס אליהן כראיות ישירות וממשיות לכל דבר.

מה הכוונה? לדוגמא, אם אני בעל חברה לקידוח נפט, ואני מפרסם היום באמצעי התקשורת מידע שקרי האומר כי בחפירותיי מצאתי נפט מתחת לחירייה – המנייה שלי תעלה פלאים – זאת תרמית פלילית חריפה. דנקנר הורשע במניפולציה – על מנת "לתדלק" את עליות שערי המניה שלו, הוא ביצע רכישות פיקטיביות של המניה של עצמו וכאמור כינה זאת "הנפקת חברים" או "סיוע חברי", ובכך יצר אשליה כאילו למניה יש ביקוש רב בשוק, מה שהעלה את מחירה. גם זאת, כאמור, עבירה פלילית והשופט חאלד כבוב צפוי לגזור את עונשו של דנקנר כאשר בחוק העונש הוא עד 5 שנות מאסר.

לאחר שהבנו במה הורשע דנקנר, יש לעבור ולשאול את עצמנו את השאלה הבאה: כיצד אני, כאדם מן היישוב המעוניין לבצע רכישת ניירות ערך בבורסה, יכול לזהות מניות החשודות בהרצה? האם ההדיוט האינטליגנט, הרוצה להשקיע בניירות ערך, יכול לגלות מראש, לפני שהוא רוכש את הנייר, אם הוא אכן שווה את שווי השוק שלו, או לא?

התשובה המהירה והמידית לשאלה הזאת, לצערי הרב, היא: לא. לא ניתן לזהות מראש מניה בהרצה.

ניתן לדעת רק בדיעבד אם המניה אכן הייתה בהרצה או לא, על פי המשך שוויה בשוק והפירות שהניבה או שלא. יחד עם זאת ראוי לומר כי גופי רגולציה כגון: רשות ני"ע, רשות המסים וכו' מחזיקים במנועי חיפוש ותוכנות ייעודיות מתקדמות ביותר לאיתור אירועים מסוג אלה מיד בקרות האירועים ואף לפני. למרות זאת, בבואי לרכוש מניות, שווה לבדוק מספר קריטריונים על מנת להיות מעט יותר בטוחים ב"כשרות" אותה מניה:

1. שווי המניה תזזיתי ובלתי קבוע - אם מחיר המניה לא יציב, תזזיתי ועושה רושם כי גרף השווי שלה עולה ויורד בצורה מהירה ודרסטית מידי, צריכה להידלק לכם נורה אדומה. יש להמתין עד אשר מחיר המניה יתייצב באופן יחסי ושערי והירידות או העליות יהיו סבירים.

2. מחיר המניה טרם ההנפקה גבוה משמעותית ממחירה בזמן ההנפקה עצמה – אם ה"באז" של המניה, טרם ההנפקה, הציג את המניה ככזאת השווה 100$ ובזמן ההנפקה שוויה עומד על דולר אחד, המתינו. אל תמהרו לרכוש את המניה.

3. מניות של חברות דומות, המספקות שירותים דומים, שונות משמעותית בשווין – אם, לדוגמא בלבד, שווי השוק של מניית חברת משקאות קלים עומד על שני דולרים, ומחר תנפיק חברה מתחרה של משקאות קלים את מניותיה כשכל מניה תעמוד על שווי שוק של 100 דולרים, יש כאן הבדלים גדולים מידי ביחס למה שהחברות מציעות. המתינו ברכישת המניה.

4. מחיר המניה גבוה ביחס לשווי ומצב החברה בשוק – אם ידוע כי מצבה הכלכלי של החברה המנפיקה מוגדר כמצב לא טוב, אם ידוע כי הכנסותיה ירדו בתקופה האחרונה, אם שמעתם כי היא מתקשה בתשלום דיבידנדים או בהחזרת חובות לנושיה ולמרות ועל אף כל זאת, שווי המניות בהנפקה גבוהות באופן יחסי, בצורה מחוסרת הלימה למצב החברה, הישמרו ברכישת המניה.

אומר ואציין שוב, כי ייתכן וכל הסימנים יאפיינו מניה מסוימת, ועדיין, לא תהיה בהנפקתה כל תרמית. כאמור, אין כאן תשובות מוחלטות, ולא ניתן לדעת בוודאות כיצד נראית או מרגישה מניה שנמצאת כרגע בהרצה, תרמית או מניפולציה. אבל כמו בכל תחום, גם בשוק ההון וניירות הערך, ישנם סימני אזהרה שיש לקחת בחשבון בבואנו לרכוש מניות או ניירות ערך. יש לבצע את הדברים בצורה זהירה ושקולה, על מנת שלא ניפול קורבן לתרמית ואנו תקווה שהעלאת רף הענישה של בתי המשפט לגבי נאשמי עבירות מרמה והונאה בכלל ובעבירות הונאה במניות בפרט יובילו לצמצום תופעות אלה.

הכותב הוא סגן ניצב בדימוס, מנהל תחום ביקורת חקירתית ושותף בפירמת רואי החשבון Baker Tilly ישראל