אהבת זרים: ההייטק המקומי זקוק לאקזיטים

רכישת איזיצ'יפ בידי מלאנוקס ב־811 מיליון דולר היוותה הצהרת עוצמה והתבגרות מבחינת ענף ההייטק הישראלי, שנראה שכבר לא מתבייש למכור למתחרים מקומיים. ב־2015, וביתר שאת במחצית הראשונה של 2016, זינקו מספר הרכישות של חברות ישראליות בידי אחיותיהן. חלק מהעסקאות, כמו זו של איזיצ'יפ וזו של קיפרז שנמכרה לקומו ב־50 מיליון דולר, גם היוו אקזיט משמעותי עבור המשקיעים, אבל רבות מהאחרות בוצעו בסכומים נמוכים יותר.

הרכישות המקומיות פותרות את הבעיה הכאובה של הקניין הרוחני שחברות רב־לאומיות ממהרות להוציא מהארץ לאחר שהן רוכשות חברה ישראלית. הניסיון מוכיח שהן גם מוצלחות יותר מבחינת מיזוג ושימור עובדים, כמו במקרה של רכישת איירון סורוס את סטרים רייל הישראלית בשבוע שעבר ב־10 מיליון דולר.

האקזיטים בעולם גברו

אלא שתופעת הקניות הפנים־ישראליות מתרחשת במקביל לדעיכת הנוכחות של החברות הזרות. הרכישות הזרות המשמעותיות הצטמצמו לרכישת סוני את אלטייר ב־212 מיליון דולר בינואר, אורקל את ראבלו סיסטמס ב־430 מיליון בפברואר ואינטל את ריפליי ב־175 מיליון דולר במרץ. הישראלים הבינו שיש מי שרוצים להירכש ויסכימו להסתפק גם ברוכשת מקומית שלרוב תשלם פחות כסף.

איור: דניאל גולדפרב

הטענה לפיהן מדובר בחלק מדעיכה עולמית אינה מחזיקה מים. נתונים של חברת המחקר Preqin מעלות כי ברבעון השני של 2016 בוצעו אקזיטים בסכום של 40 מיליארד דולר לעומת 37 מיליארד ברבעון המקביל. יו"ר סיסקו ג'ון צ'יימברס הזהיר את ענף ההייטק המקומי מפני עיבוד ההובלה במרוץ העולמי וגם יו"ר גוגל אריק שמידט ניסה להסביר בביקורו האחרון בישראל לפני כחודש שאנחנו כבר לא הילד היחיד בשכונה.

אפשרות חלופית למכירה פנימית שצצה מתחילת השנה ומהווה כנראה מפלט ראוי היא מכירה לקרן פרייבט אקוויטי. מכירה מסוג זה שומרת על החברה כפרטית אבל מאפשרת למשקיעים וליזמים לבצע אקזיט ראוי. כך היה במקרה של קומברס (Xura בשמה החדש), שנרכשה בידי קרן סיריס קפיטל האמריקנית ומצאה מסלול להחייאת החברה.

הדלק של התעשייה

בכירים בתעשייה המקומית טוענים שהירידה במספר האקזיטים והרכישות בידי חברות רב־לאומיות היא חלק מתהליך ההתבגרות שעוברת התעשייה. אבל אותם בכירים יודעים שאקזיטים של 500 מיליון דולר וגם של 100 מיליון דולר הם־הם הדלק של התעשייה. ללא אקזיטים שיזרימו הון לענף ההייטק המקומי המשקיעים לא יוכלו לרשום תשואות ראויות שידרבנו אותם להמשיך ולהשקיע בחברות חדשות.

מימין: מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן ומנכ"ל קומו רונן שילה. הקניין הרוחני לא בורח | צילומים: יובל חן, אוראל כהן

אמנם הזעקות והמחאות נגד תופעת האקזיטים שהועלו רבות בעבר נדמו, אך חיוניותם של האקזיטים לתעשייה עדיין לא הוסברה דיה. אקזיט איכותי אינו מהווה מכירת חיסול אלא הוא אחד הדרכים היותר לגיטימיות להמשיך בחייה של חברה. הרי לא כל חברה יכולה למכור במיליארד דולר או להיות גוגל חדשה. חברות רבות נועדו מרגע הקמתן להימכר לענקית טכנולוגיה זו או אחרת. כשאפשרות המכירה הזו יורדת מעל הפרק התעשייה בישראל עלולה פשוט לקפוא על שמריה. יזם מקומי בעל רעיון מקורי ישאל את עצמו מדוע להקים סטארט־אפ דווקא בישראל ולא מעבר לים, בעמק הסילקון או בניו יורק.

ששת החודשים הראשונים של 2016 עשויים להתגלות כאירוע אקראי ותופעה חולפת ובסופו של דבר השנה תסתיים בשיא חדש של אקזיטים. אך ייתכן גם שמדובר בעורב לבן שמבשר על בואו של החורף.