אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המהפכה הטכנולוגית הכי חשובה שאתם לא יודעים עליה

המהפכה הטכנולוגית הכי חשובה שאתם לא יודעים עליה

אפל מנסה לרפא את העולם: פלטפורמת המחקר הרפואי שלה מעניקה לחוקרים גישה חסרת תקדים למידע רפואי מעשרות אלפי משתמשי אייפון. פרופ' ריי דורסי, שמשתמש כבר 15 חודשים בפלטפורמה לחקר פרקינסון: "היישום יזרז פיתוח של תרופות חדשות ויעזור לקבוע בזמן קצר יותר אם תרופה או טיפול חדשים יעילים"

10.07.2016, 11:23 | עומר כביר

ההוראות פשוטות: שני עיגולים מופיעים על מסך האייפון, ויש להקיש עליהם בשתי אצבעות יד ימין מהר ככל האפשר במשך 15 שניות. בתום הזמן עושים זאת ביד שמאל. אחר כך אפשר לראות את התוצאות ולהשוות לביצועים קודמים. לו היה מדובר במשחק, כנראה הוא היה זוכה בתואר המשחק המשעמם בכל הזמנים.

קראו עוד בכלכליסט

אולם האפליקציה המדוברת היא לא משחק כלל, אלא אמצעי מתקדם לאבחון וחקר פרקינסון, חלק מפלטפורמת המחקר הרפואי ResearchKit של אפל. כבר עכשיו, קצת יותר משנה אחרי שהושקה, משנה הפלטפורמה את פני המחקר הקליני ויכולה להפוך לגורם מרכזי שישנה את פני עולם הרפואה כולו.

"מדובר בדמוקרטיזציה של המחקר הרפואי", אומר הנוירולוג פרופ' ריי דורסי מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק, מחלוצי הפלטפורמה החדשה ומנהל מחקר פרקינסון שנערך באמצעות אפליקציית mPower והעיגולים שלה. "אלה כלים שמאפשרים לראשונה לעשות מחקר מעמיק בקרב אוכלוסיות גדולות, שיוביל בעתיד לטיפול טוב יותר".

סמנכ"ל התפעול של אפל ג סמנכ"ל התפעול של אפל ג'ף ויליאמס | צילום: גטי אימג'ס סמנכ"ל התפעול של אפל ג

אפל חשפה את ResearchKit במרץ 2015 כפלטפורמת פיתוח למכשירי המובייל של החברה, שמאפשרת ליצור אפליקציות לצורכי מחקר רפואי. היא פותחה במיוחד כפלטפורמה שמאפשרת קליטת מידע, שמוזן ידנית או אוטומטית ממספר גדול של אפליקציות, עיבוד וניתוח שלו לצורכי מחקר. הפלטפורמה מאפשרת לחוקרים להתחבר למספר המכשירים העצום של אפל ולהשתמש בחיישנים המתקדמים שלהם ובנתונים שמזינים המשתמשים כדי לנהל מחקר רפואי. איסוף המידע נעשה באופן וולונטרי לחלוטין: המשתמש צריך להוריד אפליקציה נפרדת ולתת הסכמה מדעת לכל מחקר, והמידע בכל מקרה לא מגיע לידי אפל, אלא עובר ישירות לחוקרים.

מדובר במהלך מפתיע עבור חברה שידועה בעיקר בגאדג'טים הנוצצים והיוקרתיים שלה, ובמעמד ההכרזה במרץ 2015 הוא נבלע בין הבשורות על מחשבי מק חדשים וחשיפה רחבה יותר של אפל ווטש, שיצא לשוק חודש לאחר מכן. למה אפל עושה את זה? לכאורה התשובה המתבקשת היא קבלת גישה למידע עשיר על המשתמשים, אלא שהמידע שנאסף ב־ResearchKit בכלל לא מגיע לידי אפל.

בניגוד לחברות כמו גוגל או פייסבוק, לאפל אין עניין במידע האישי של המשתמש. היא רק רוצה למכור לו יותר מכשירים. הרחבת היכולות של אייפון והשימושים השונים שלו יסייעו לה ישירות להגדיל את מכירותיו. התובנות שיופקו באמצעות ResearchKit עתידות לסייע בפיתוח כלי טיפול, סיוע ומעקב בעבור רופאים ומטופלים, שאותם ניתן ליצור באמצעות פלטפורמות אחרות של אפל, HealthKit ו־CareKit. כך למעשה יגדל מאגר המשתמשים והמשדרגים הפוטנציאלי של אייפון ושל מכשירים אחרים של החברה, ובפרט אפל ווטש, שבהיותו שעון חכם שנענד על הזרוע לאורך כל היום מיועד במיוחד לסיוע בתחום הבריאות והטיפול האישי.

מגלים מחדש מחלות ישנות

ב־17 החודשים שחלפו מאז הצגת הפלטפורמה היא כמעט לא זכתה לתשומת לב תקשורתית, אולם לטענת חוקרים שעבדו איתה בתקופה זו, ResearchKit עשויה להיות הבסיס לאחת המהפכות המשמעותיות בהיסטוריה של אפל, אם לא המשמעותית ביותר.

מעבדת מחקר רפואי בסין, צילום: בלומברג מעבדת מחקר רפואי בסין | צילום: בלומברג מעבדת מחקר רפואי בסין, צילום: בלומברג

"הטכנולוגיה החדשה הזאת מאפשרת לנו לאסוף כמות מידע חסרת תקדים, וכך להבין את הסיבות והטריגרים של המחלות שאנו חוקרים", אומרת ד"ר איבון צ'ן, מנהלת תחום הבריאות הדיגיטלית בבית הספר לרפואה של בית החולים מאונט סיני בניו יורק, שמובילה מחקר על אסתמה באמצעות אפליקציית Asthma Health.

המחקרים השונים מתבססים על משתמשי קצה שעושים שימוש קבוע באפליקציות השונות. "האפליקציה זמינה להורדה בחינם בארה"ב, וכל אדם מעל גיל 18 יכול להשתתף במחקר", מסביר דורסי. "ההסכמה מדעת ניתנת באפליקציה עצמה, וכך אפשר להיות חלק ממחקר רפואי מדעי בלי להיפגש בכלל עם אחד החוקרים".

אפליקציית מחקר הפרקינסון למשל מבקשת מהמשתמשים שנרשמו אליה לבצע במועדים שונים שורת משימות פשוטות ומבדקים, למשל אותה הקשה על נקודות על גבי המסך בשתי אצבעות. "גילינו שמספר הנקישות מאפשר להבדיל בין חולה פרקינסון לאדם שלא סובל מהמחלה", אומר דורסי.

בכירי אפל ממעטים לדבר על הפלטפורמה, אך במרץ האחרון סיפק סמנכ"ל התפעול ג'ף ויליאמס הצצה להישגיה במסגרת האירוע של החברה: "המטרה שלנו היתה להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור כמה מהבעיות הגדולות ביותר של המחקר הרפואי", אמר. "בן לילה המחקרים שהשקנו הפכו לבין הגדולים בהיסטוריה. מחקר הפרקינסון הפך למחקר הפרקינסון הגדול בהיסטוריה בפחות מ־24 שעות. המחקרים שברו מחסומים גיאוגרפיים, ומחקר האסתמה אסף מידע על טריגרים להתקפים מכל 50 המדינות בארה"ב. מחקר הסוכרת, שעסק בסוכרת סוג 2, גילה שאנשים שונים מגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין, והיווה בסיס לתיאוריה שלפיה יש תתי־סוגים של המחלה. הפלטפורמה פותחת אפשרויות חדשות לגמרי".

להגיע לחולים קשים שלא יכלו להשתתף במחקר רגיל

כשנה ושלושה חודשים לאחר תחילת המחקרים לדורסי ולצ'ן יש מספר משתתפים שמחקרים מסורתיים יכולים רק לחלום עליהם: 15 אלף איש במחקר הפרקינסון, שההצטרפות אליו פתוחה לכולם, ו־10 אלף איש במחקר האסתמה, שבו יכולים להשתתף רק אנשים שאובחנו כחולי אסתמה על ידי רופא. מדובר במספרים ובלוחות זמנים שהופכים את עולם המחקר הרפואי המסורתי, שבו מחקר גדול הוא כזה שבו יש כמה מאות משתתפים.

מימין: אפליקציות המחקר Asthma Healt של צ מימין: אפליקציות המחקר Asthma Healt של צ'ן ו- mPower של דורסי מימין: אפליקציות המחקר Asthma Healt של צ

"בדרך הישנה זה לא היה אפשרי בכלל או יקר מאוד, ורק שנה לאחר תחילת המחקר היינו מגיעים לשלב צירוף הנבדקים הראשונים", אומר דורסי. "צריך לחפש בשביל זה אתרים בכל ארה"ב, לקבל אישורים מתאימים לכל אתר ולחתום על חוזה עבורם, לגייס אקטיבית משתתפים, לשלם לחוקרים, שכר דירה. מדובר בעלות של לפחות עשרות מיליוני דולרים, וגם אז התוצאות יתקבלו לאט יותר ומפחות אנשים".

לא מדובר רק במספרים גדולים יותר מציינת צ'ן: "הטכנולוגיה עוזרת לנו להגיע לאוכלוסייה הרבה יותר מגוונת. מחקר מסורתי מנוהל לרוב בידי מרכזים אקדמאיים גדולים שאוכלוסיית המחקר מגיעה מסביבתם הקרובה. גם אם מדובר במחקר שמנוהל בכמה מרכזים, האוכלוסייה עדיין מגיעה מסביבתם והיא די הומוגנית. במדינה כמו ארה"ב אנחנו מפספסים כמות עצומה של אנשים שגרים באזורים כפריים מרוחקים. הטכנולוגיה מביאה להמונים את האפשרות להיות חלק ממחקר רפואי ומספקת לחוקרים גישה לאוכלוסייה מגוונת יותר".

בנוסף מאפשרת הפלטפורמה לערוך מחקר עם חולים במצב קשה במיוחד. "אם מאפשרים למשתמש להשתתף במחקר מביתו ובזמנו הפנוי, אפשר להגיע למשתתפים שלא היו לוקחים חלק במחקר בתנאים אחרים", אומרת צ'ן. "מצאנו עלייה מובהקת בשיעור המשתתפים שדיווחו על היסטוריה של צינתורים לעומת מחקרים מסורתיים. זו אינדיקציה ברורה לכך שהצלחנו להגיע לשיעור גבוה של חולים עם אסתמה קשה מאוד, וזו אוכלוסייה פגיעה במיוחד שחשוב לנו להבין אותה".

גורם משמעותי נוסף בעוצמה של ResearchKit הוא גיוון המידע שהיא מאפשרת לאסוף. "האפשרות לאסוף מידע בזמן אמת מהשטח היא יתרון גדול", אומרת צ'ן. "במקום שהמשתתף ילך למרכז וידבר עם חוקר, הטלפון נמצא אתו 24 שעות ביממה. כתוצאה מכך אנחנו יכולים לראות מידע בזמן אמת על האופן שבו הוא חי. זה משהו חדש. נוסף על המידע שהמשתמש מספר מיוזמתו, אחנו מקבלים מידע מיקום ומידע סביבתי שאי אפשר היה לאסוף בעבר".

ובניגוד למחקר מסורתי, שבו זרימת המידע היא רק מהנחקר לחוקר, כאן זרימת המידע היא רב־כיוונית. "המשתתף יכול לראות מיד את התוצאות של כל מבדק ולהשוות אותן למבדקים קודמים", אומר דורסי. "אם למשל הוא רוצה לראות איך ההקשה ביד ימין השתנתה בששת החודשים האחרונים, הוא רק לוחץ על כפתור - והנה התוצאות. כך ניתן לראות אם מצב הפרקינסון השתפר או החריף. מכיוון שהמשתתף מזין גם את מינוני התרופות שהוא לוקח, הוא יכול לראות איך מצבו השתנה בתגובה לתרופה או למינון חדשים".

הפלטפורמה אף מאפשרת לעורכי המחקרים למסור הלאה לחוקרים אחרים את המידע שאספו. מחקר הפרקינסון של דורסי הפיץ לחוקרים מידע מ־9,500 משתתפים שנתנו את הסכמתם לכך, ולדברי דורסי יותר מ־40 חוקרים בכל העולם כבר הורידו אותו.

עושר נתונים שמאפשר הנחות מחקר חדשות

התוצאה של כל היכולות הללו היא גיבוש תובנות שלא היו מתקבלות במחקר רפואי מסורתי. "זה מודל משבש", קובע דורסי. "יש דברים רבים שאנחנו לא יודעים, למשל באיזה שלב ביום חולה פרקינסון סובל מרעידות. אם אנחנו פוגשים אנשים רק ארבע פעמים בשנה, אנחנו יודעים מה מצבם רק בשבריר אחוז מהזמן, בסביבה מלאכותית וברגע שרירותי. אנחנו לא יודעים מה מצבם בשאר הזמן או בסביבתם הביתית. זה נכון לכל המחלות: פרקינסון, אלצהיימר, סוכרת, אי־ספיקת לב. אין לנו מושג כמעט מה מצבם של חולי אי־ספיקת לב בשעות הלילה, כי לא בדקנו זאת מחוץ לבית החולים. הפלטפורמות הללו יספקו תובנות הרבה יותר מעמיקות לגבי האופן שבו אנשים מתפקדים בהיבטים שאנחנו בורים לגביהם".

והתובנות הללו מתחילות להתגבש אחרי תקופת מחקר קצרה יחסית. "האפליקציה מאפשרת למשתתפים לספק משוב על גורמים שהיטיבו או החמירו את מצבם", מגלה דורסי. "קיבלנו 20 אלף פידבקים, ומשתתפים רבים סיפרו שמצבם החמיר במזג אוויר קר. חיפוש מהיר בספרות המקצועית לא העלה שום אזכור לקשר בין מזג אוויר לפרקינסון. עכשיו אנחנו מתכננים לחבר בין מידע על מיקום המשתתפים ומזג האוויר באזורם למצבם הרפואי, ולבחון אם אכן יש לכך השפעה. בתוך שנה של עבודה יש לנו הנחת מחקר חדשה".

צ'ן מוסיפה דוגמה ממחקר האסתמה שלה: "תקופה זו של השנה בחוף המערבי בארה"ב מאופיינת בשריפות יער מרובות. המחקר לא נבנה להתייחס לאסונות טבע, אבל ידענו שצפויות שריפות, וחשבנו שיהיה מעניין לנתח את השפעתן על הנבדקים, דבר שלא יכולנו לעשות בעבר. הצלבנו דיווחים ממשתמשים ממדינת וושינגטון לגבי תחושתם והופעת סיפטומים עם מיקום השריפות. גילינו מהר מאוד הקבלה בין מיקום השריפות לדיווחי המשתתפים שלא היינו עולים עליה בלי הכלים החדשים".

לדעת שמצב המטופל החמיר לפני שהוא חש ברע

מכיוון ש־ResearchKit היא עדיין פלטפורמה צעירה המחקרים עדיין בראשית דרכם, וגם במסלול הזמנים המואץ שמאפשרים התנאים החדשים עדיין יחלפו כמה שנים עד שיפורסמו תוצאות משמעותיות. עם זאת, תועלות בשטח עתידות להגיע עוד קודם לכן. "חברת התרופות Rhodes Pharmaceutical משתמשת בגרסה מוקדמת יותר של האפליקציה שלנו למבדקים קליניים כדי לבדוק יעילות של תרופות", אומר דורסי. "היישום הזה יקצר את משך פיתוח התרופות החדשות ויעזור לחברות לקבוע בזמן קצר יותר אם תרופה או טיפול חדשים יעילים".

מימין: ד"ר איבון צ מימין: ד"ר איבון צ'ן ופרופ' ריי דורסי מימין: ד"ר איבון צ

"בטווח הארוך המחקרים והשילוב עם פלטפורמות המובייל עשויים להביא לשיפור בטיפול בחולים", אומרת צ'ן. "המידע הרב שנאסף מאפשר ניתוח גם ברמת האוכלוסייה, אבל גם ברמה הפרטנית, כך שניתן לבסס נורמות אישיות למשתתפים. למשל אם המשתתף מאפשר איסוף מדדים גופניים, ניתן להעריך את הטווח הנורמלי שלו, ולייצר אלגוריתם שישלח התראות אוטומטיות לרופא המטפל ולחולה במקרה של סטייה.

"פיילוט שאנחנו עושים במאונט סיני מדגים איך ניתן ליישם את העיקרון הזה עם חולי אסתמה: החולים מזינים בטלפון מדד שנוגע לתפקוד הריאות שלהם, המידע נשלח אלינו, והרופא המטפל מבסס על פיו סף להתראות, למשל ירידה מתחת ל־40% ביחס לתפקוד המיטבי של החולה. אם טכנולוגיית המובייל הזו תאומץ בצורה רחבה, נוכל לזהות מראש סימנים מוקדמים להחמרה במצב מטופל עוד לפני שהוא מרגיש ברע, ולהגיש לו טיפול מהיר יותר".

תגיות