אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חמש שנים אחרי המחאה: 85% מהציבור לא מאמינים שיוכלו להשפיע על המדיניות הממשלה

בנוסף, 75% מהציבור מרגישים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הרשות המקומית בה הם חיים, כך לפי נתוני הלמ"ס; כשליש מהציבור בישראל חש שהוא מופלה לרעה

10.07.2016, 13:43 | מיקי פלד
חמש שנים אחרי המחאה החברתית, ולמרות זאת – או אולי בגלל זאת – הציבור לא מאמין ביכולתו לשנות את המציאות שהוא חי בה. לפי סקר רחב היקף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה שעברה ומתפרסם היום (א'), 85% מהציבור סבורים כי הוא אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה. בנוסף, 75% לא מאמינים כי הם יכולים להשפיע על המדיניות של הרשות המקומית בה הם חיים.

קראו עוד בכלכליסט

הסקר בדק גם את האמון שרוחש הציבור לגופים שונים. באופן לא מפתיע, הגוף הציבורי שזוכה לרמת האמון הרב ביותר הוא צה"ל; 82% מהציבור (93% מהיהודים) הביעו בו את אמונם.

 מנגד, עלה נתון מדאיג לגבי מידת האמון שרוחש הציבור למערכת המשפט ומבקר המדינה, שמשתנה בהתאם לרמת ההקפדה והשתייכות הדתית. בעוד ש- 58% מכלל הציבור הביעו אמון במערכת המשפט, בקרב הציבור היהודי השיעור הולך וקטן בקרב הציבור הדתי והחרדי: רק 22% מהחרדים מאמינים לבתי המשפט, לצד 46% מהדתיים, ומנגד 61% מהמסורתיים ו-70% מהחילונים מאמינים לו. מבין החרדים 47% ענו כי הם "בכלל לא" נותנים אמון במערכת המשפט, בהשוואה ל-18% מהדתיים ו-7% מהחילוניים. במקרה של מבקר המדינה, 60% מהציבור נותנים בו אמון, כאשר בקרב הציבור היהודי 37% מהחרדים מביעים בו אמון, 59% מהדתיים, 65% מהמסורתיים ו-73% מהחילוניים.

בנוסף, שיעור האמון יורד כאשר מדובר בקבוצות מיעוט מובדלות. לדוגמה רק 41% מהציבור הערבי נותנים אמון במערכת המשפט, שיעור דומה לזה של יוצאי אתיופיה (43%). בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר שיעור האמון הוא 53%, לעומת 60% בקרב כלל הציבור היהודי.

ישיבת הממשלה. רק 40% מהציבור רוחש לה אמון, צילום: אלכס קולומויסקי ישיבת הממשלה. רק 40% מהציבור רוחש לה אמון | צילום: אלכס קולומויסקי ישיבת הממשלה. רק 40% מהציבור רוחש לה אמון, צילום: אלכס קולומויסקי

במוסד מבקר המדינה מביעים אמון 60% מהציבור, 64% מהיהודים ו-41% מהערבים. בקרב היהודים, ככל שעולה רמת הדתיות יורד שיעור הנותנים אמון במבקר המדינה. בקרב העולים מבריה"מ (לשעבר) שעלו ב-1990 ואילך, 52% מביעים אמון במבקר המדינה. 71% מבעלי תעודה אקדמית נותנים אמון במבקר המדינה, לעומת 56% מיתר האוכלוסייה.

במשטרה נותנים אמון 53% מהציבור, ובממשלה רק 40%. בקרב היהודים, אלה שמגדירים את עצמם כדתיים או כמסורתיים-דתיים מביעים אמון בממשלה בשיעור גבוה יחסית - 60%, לעומת 29% מהחרדים ו-32% מהחילונים. שיעור האמון בכנסת הוא 40% ובמפלגות שיעור האמון הנמוך ביותר – 22% בלבד. באמצעי התקשורת נותנים אמון רק 39% מהציבור כאשר גם כאן שיעור האמון יורד עם רמת ההשגחה הדתית- 15% מהחרדים, 21% מהדתיים, 42% מהמסורתיים ו-48% מהחילוניים.

31% ציבור חש אפליה

הסקר בדק גם את תחושת האפלייה בציבור ומצא כי 31% אמרו כי חשו אפלייה בשנה האחרונה על רקע של אחת מהסיבות גיל, לאום, עדה, דת, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית. בקרב יוצאי אתיופיה שיעור המדווחים על תחושת אפליה עמד על 70%. בהקשר של הנתונים שמופיעים למעלה, מעניין לראות כי בקרב היהודים תחושת האפליה מתחזקת ככל שעולה רמת הדתיות: 41% מהחרדים; 16% מהדתיים; 8% מהמסורתיים-דתיים; 5% מהמסורתיים לא דתיים ומהחילוניים חשו אפליה. בקרב מוסלמים 41% חשו אפליה על רקע לאום, לעומת 28% בקרב נוצרים ודרוזים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות