מוכשר הכלב

עברו 23 שנה מאז כבש סנופ דוג את עולם ההיפ הופ באלבום הבכורה שלו "Doggystyle", שעם "TheChronic" של ד"ר דרה, שסנופ תרם לו רבות, עזר להכניס למיינסטרים את G-Funk — תת־ז'אנר שצמח מתוך הגנגסטה־ראפ בשנות התשעים המוקדמות. לפני שלוש שנים נטש סנופ את ההיפ הופ באופן זמני והוציא אלבום רגאי בשם "סנופ ליון", ובשנה שעברה הוציא אסופה חלקלקה ו־Fאנקית עם השפעות דיסקו בהפקת פארל וויליאמס וצ'אד הוגו, חברו לצמד הנפטונס.

עכשיו חוזר סנופ למקורות שלו. את האלבום ה־14, "Coolaid", הנעזר ברשימת מפיקים אינסופית, חשף סנופ לראשונה בתוכניתו של ג'ימי קימל, שבה הוא נראה, בכל הכנות, מבוגר מ־44 שנותיו. אבל סנופ כבר סבא, אז אפשר לסלוח לו. וכסבא הוא מרשה לעצמו לפתוח את אלבומו החדש בשיעור היסטוריה קצר בשם "Legend", שבו הוא סוקר את פועלו ומזכיר למי ששכח שהוא אגדה.

ממרום מעמדו מארח סנופ את אחד מחלוצי סצנת ההיפ הופ העבריינית של החוף המערבי, הראפר טו שורט, ומנגד, שמות עכשוויים שאמורים לתווך אותו לצעירים, כמו Swizz Beatz (בעלה של אלישה קיז) וממשיך דרכו של סנופ בתור כהן, הגנג'ה הגדול של עולם ההיפ הופ, וויז קאליפה.  

סנופ דוג. זמר ויוצר היפ הופ | צילום: גטי אימג'ס

עטיפת האלבום החדש | צילום: יח"צ חו"ל

סנופ וקאליפה מבצעים יחד שני שירים באלבום, אחד מהם הוא הסינגל "Kush Ups" (משחק מילים גרוע ממש - שילוב בין שכיבות סמיכה וסוג של גראס), המלווה בקליפ בשחור־לבן שבו שני הראפרים, לבושים בחליפות, מעשנים גראס ונהנים מחברתן של מכוניות פאר ודוגמניות. סביר שזה מה שהשניים עושים גם אחרי שעות העבודה בסיבוב ההופעות האמריקאי המשותף שלהם - High Road Tour (משחק מילים קצת יותר טוב), שבמסגרתו הם מסתובבים ברחבי ארצות הברית עד ספטמבר. ואפרופו מכוניות, זה טריק קל, אבל אי אפשר שלא להתענג על הסמפול של קלסיקת הסינת'פופ האייטיזית "Cars" של גארי ניומן ב"My Carz" של סנופ, שאותו הפיק J Dilla המנוח.

מבחינה סגנונית סנופ יורה לכל הכיוונים. "Ten Toes Down" עושה רטרו ל־G-Funk עם שכבות של סינתיסייזרים, בס מרעיד סרעפת וגרוב ממסך, שמרגיש כמו מזמוזי בריכה קליפורניים מעושנים ומלוכלכים. ההפקה של טימבאלאנד לוקחת את "Got Those" לכיוון של מיסי אליוט בסוף הניינטיז, וסנופ סוגר את האלבום בשיר "Revolution", שמדבר על אלימות משטרתית נגד שחורים, אשר מעלה באוב את אייזק הייז.

יכול להיות שהאלבום קצת ארוך מדי ולא ממש אחיד, ויכול להיות שלאף אחד אין צורך בשיר ההיפ הופ המיליארד העוסק בביצ'ז וקוש, אבל סבא סנופ עדיין עושה את זה בסטייל.