יו"ר ועדת הכספים: "חוק הגבלת השכר עשוי להתרחב לכלל החברות במשק"

מנגד, רק לפני שבועיים הבהיר יו"ר הרשות לני"ע פרופ' שמואל האוזר לגופים המוסדיים שלא להחיל את חוק הגבלת השכר גם על חברות ריאליות מיוזמתם משום שלטענתו הכנסת קבעה כי החוק חל רק על הגופים הפיננסים. לפי הערכות, האוזר חושש כי חברות ציבוריות יבחרו להימחק מהמסחר אם הגבלת השכר תושת גם עליהם. זאת בניגוד לבנקים ולחברות הביטוח שהחוק לא צפוי להשפיע על המסחר שלהן.

אלא שכעת רומז גפני כי הצלחת החוק, עשויה להביא להרחבתו לכלל החברות הציבוריות - איום ממשי לבורסה ולחברות הנסחרות בה. לדברי גפני, "ניתן לשנות את החוק"

גפני התייחס גם להקמת רשות שוק ההון עצמאית, שתעלה היום (ב') לדיון בועדת הרפורמות של הכנסת. עיקר החוק נוגע לאישור הוראות ללא חתימת שר האוצר ולא עקיפה של הכנסת. לדברי גפני, "אם הכנסת לא תהיה שותפה ברגולציה, היא תגבר - חייבים פיקוח על רשות שוק ההון". בכך התייחס גפני למחלוקת הקשה עם המפקחת על הביטוח ושוק ההון דורית סלינגר, שאמורה לעמוד בראש הרשות העצמאית, בין היתר בשל טענות כי סלינגר עוקפת את הכנסת ומעבירה חוזרים והוראות מעל ראשם של חברי הכנסת. לפיכך, ח"כים רבים מנסים להערים קשיים על הקמת הרשות העצמאית וניתוקה ממשרד האוצר מחשש כי התופעה תחמיר.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. רוצה לערב את הכנסת בהחלטות שמתקבלות לגבי שוק ההון | צילום: אלכס קולומויסקי

מנכ"ל משרד האוצר: "חוק שכר הבכירים הוא תוצאת של העליהום בכנסת. אם כחלון היה אחראי לבד על החוק הוא היה נראה אחרת"

בניגוד לדבריו של ח"כ גפני, אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כי חוק שכר הבכירים "הוא תוצאה של העליהום בכנסת. משרד האוצר הוביל מהלך שבו ביקש להטיל מיסוי עודף לשכר בכירים אבל כאשר ההצעה נכנסה לכנסת שם יש תופעה קשה נגד בעלי הון ואנשי עסקים השתנתה מתכונת החוק. אם שר האוצר היה האחראי הבלעדי על החוק הוא היה נראה אחרת לחלוטין."

באב"ד תקף את האוירה האנטי עסקית בישראל "נוצר מצב שבעלי ההון צריכים פתאום להתבייש שהם מנסים למקסם רווחים. יש פה עליהם. תפישה לפיה אלה שאין להם כסף בארץ זה בגלל שאלה שיש להם לוקחים אותו מהם. לדעתי אם כללי המשחק לא טובים אז צריך להפנות אצבע מאשימה לרגולטורים ולפוליטיקאים ולא לבעלי ההון. קל להאשים את תשובה, שטראוס או דנקנר אבל הם אלו שמייצרים מקומות עבודה ומייצרים צמיחה".

באב"ד טען כי משרד האוצר בוחן הורדת מיסים ובכלל זה הפחתת מס חברות ועדכון מס הכנסה למעמד הביניים אך ציין כי לא צפויה להיות הפחתה במס על רווחי הון שעומד היום על 25% למשקיעים. "אנחנו בוחנים הפחתת רגולציה כאשר זו מכבידה על העסקים בישראל.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד | צילום: עמית שעל

יוג'ין קנדל:

גם יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, הסתייג מחוק הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח: "התפלאתי לראות שהתפרסם מאמר באיגוד החברות הציבוריות שטען שהחוק לא באמת ירתיע כי אין למנהלים כאן לאן ללכת. אם כן, תתפלאו לראות כמה סטודנטים ובוגרים עוברים לאוניברסיטאות בחו"ל  כי הם מרגישים שאין להם עתיד פה. כאשר נקבל מוסדות פיננסיים שינוהלו על ידי אנשים בינוניים שאין להם שום תמריצים לנהל 3 טריליון של כספי ציבור - אז אותי זה מפחיד.

זה כל כך פופוליסטי שבכנסת רק 51 איש תמכו בזה ואז אחד לא העז להצביע נגד ושמיע את קולו", אמר קנדל.

גם רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רו"ח הביעה ביקורת על עמדה חריפה ביחס לניסיונות קודמים שנעשו בניסיון לרסן את שכר הבכירים ולהעמיק את הקשר בינו לבין הביצועים ואמרה "תיקון 16 ותיקון 20 עזרו בעיקר לכל אותם היועצים שכתבו את השירים החדשים שלהם אבל כתבו אותם כדי שהתוצאה תהיה אותה תוצאה". שטרק בדבריה למעשה אומרת שכל המודלים שבנו היועצים עבור החברות לא מסייעים כדי לרסן את השכר וכדי לחבר אותו לביצועים כאשר שטרק אמרה שרמות השכר היום צריכות לחזור לנורמות ולעולם נורמלי.

במקביל, הביע קנדל ביקורת על הפרסום החודשי של תשואת חסכונות ארוכי הטווח (פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל). "האינפורמציה של תשואה חודשית היא לא רלוונטית"

קנדל הסביר שכיום גם למוסדיים וגם לחברות אין שום אינטרס להירשם למסחר בבורסה המקומית בת"א. "אם אני בתור מוסדי אשקיע באג"ח שיחטוף תספורת או אם אני חברה תשעשה תספורת אז כאשר זה יקרה זה יהיה במוקד תשומת הלב הציבורית ולכן במקום זאת מעדיפים ללכת להשקיע את הכסף בנדל"ן בגרמניה או באג"ח של חברה אמריקאית. לכן חברות לא ששות להירשם כאן". קנדל התייחס גם ליציאת לפני מספר שנים של ישראל ממדד המדינות המתפתחות ואמר בהקשר זה כי ממדינה שהיה לה משקל יחסית גבוה ישרלא הפכה למדינה זניחה ו"היום אם אתה קונה מניה של חברת טבע אז פחות או יותר קנית את כל השוק הישראלי".

קנדל אף אמר שבנק הפועלים או בנק לאומי לא באמת צריכים את הבורסה כאן כי הם יכולים ללכת להירשם בבורסת יורונקסט האירופית. קנדל ציין שהאשמה כאן לא מוטלת דווקא על רשות ני"ע כי הרישום של חברה ציבורית והגיוס מהציבור מטבעו מחייב שקיפות.

יו"ר הבורסה: "שינוי מבנה הבורסה יביא לכך שרק חלק מחברותיה ישלטו בה"

"לקחו את שינוי מבנה בעלות הבורסה למקומות לא נכונים. הבורסה היום אין לה בעלי מניות. כאשר יהיו לה בעלי מניות אז חלק מחברי הבורסה יהיו בעלי מניות וחלק לא", כך אמר יו"ר הבורסה אמנון נויבך הבוקר (ב') באסיפה השנתית ה-25 של איגוד החברות הציבוריות, בהתייחס להצעה שינוי מבנה הבורסה שאושרה ע"י הממשלה.

לדעתו של נויבך מצופה מהחברות המגייסות בבורסה להנפיק לפחות 40%-45% מסך המניות שלהן "כי אחרת בעלי השליטה משתלטים על מירב המניות והציבור לא מרוויח מזה כלום". נויבך ציין כי חברות שלא מנפיקות חלק מספק מהמניות שלהן אינן מעניינות ולא יוצרות עניין בקרב הציבור למכור ולקנות.

נויבך התייחס לפרקי הזמנים הארוכים הדרושים כדי לחולל שינויים ואמר כי "היום כל שינוי שאנחנו רוצים לבצע לוקח בין 9-12 חודשים. בהצעה שלנו אנו מציעים להביא כל הצעה לאישור רשות ני"ע כאשר זו האחרונה תביא את ההצעה לאישור משרד האוצר ותיכנס לתוקף תוך 10-12 ימים בלבד".

 "אני חושב שיש לשנות את הסנטימנט השלילי שקיים נגד הבורסה כי בסופו של דבר כולם יפגעו מזה", אמר נויבך. "אנחנו נתרום את חלקנו בעשייה כמיטב יכולתנו ואני בפירוש מצפה גם לעזרה וסיוע ממנהלי החברות כי לכולנו אינטרס מושתף".

עורכי הדין המייצגים את איגוד הבנקים בעתירה לבג"צ בעניין חוק שכר בכירים: עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם, עו"ד איל דותן ועו"ד איסר בירגר ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'.