הנזיפה של שופט בג"ץ, המבוכה של שר האוצר

ההישג הגדול שרשמו אתמול הבנקאים במאבק נגד חוק שכר הבכירים הוא גם מבוכתו הגדולה של שר האוצר משה כחלון. לאחר שסירב כחלון לתת גושפנקא רשמית לכך שהחוק להגבלת שכר הבכירים לא יחול על זכויות העבר של עובדי הבנקים — כלומר על הפנסיות שלהם — בא בג"ץ והודיע בקול רם וברור שלשון החוק עמומה ואפופה בחוסר ודאות סביב סוגיה זו. המשמעות היא שהחוק שהוצג כמהפכה במשק וכגאוותו של שר האוצר, בעצם לא הוכן כראוי והותיר יותר מדי קצוות פתוחים. כדי להתמודד עם המצב הוציא השופט יורם דנציגר צו ביניים שיאפשר לעובדים החוששים מפגיעה בפנסיות ובמענקי הפרישה שלהם להמתין עם מכתבי ההתפטרות עד להכרעה בסוגיית החוק, ואז, אם עדיין יחפצו בכך, להתפטר ולקבל את מלוא הזכויות שצברו.

צו הביניים קובע כי עובדי בנקים שיודיעו על התפטרות מעבודתם בתוך 45 יום ממועד ההכרעה בעתירת הבנקים לבג"ץ ביחס לחוק השכר כולו — לא יאבדו את זכאותם לקבל את מלוא הזכויות שהיו מגיעות להם אילו סיימו את תפקידם היום.

צילום: עמית שעל

המפקחת על הבנקים חדוה בר פרסמה לפני כשלושה שבועות נתון שלפיו 215 עובדים בכירים בשני הבנקים הגדולים — לאומי והפועלים — עשויים להגיש הודעת התפטרות על רקע חוק הגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים. הסיבה שבגללה עובדים אלו שוקלים להגיש את התפטרותם, לפי בר, לא טמונה דווקא בתקרה האבסולוטית שהוא מציב לשכרם — עלות שנתית של 2.5 מיליון שקל — אלא בגלל חוסר הוודאות שאופפת את השאלה אם זכויות הפנסיה שצברו, בדגש על פיצויי פיטורים מוגדלים שיכולים להגיע למיליוני שקלים בגיל פרישה, נכללים בתקרה הקשיחה שקבע החוק. בר הזהירה מפגיעה ביציבות המערכת הבנקאית בשל פרישה המונית אפשרית שכזו, אף על פי שבמסדרונות הכנסת, במשרד האוצר ובפיקוח על הבנקים יש תמימות דעים סביב הסברה שלפיה החוק לא התכוון לפגוע בזכויות הצבורות.

שר האוצר משה כחלון אף אמר את הדברים באופן גלוי וברור בפתח ישיבת סיעת כולנו שנערכה אתמול בצהריים. "בהצעת החוק שהעברתי בוועדת הכספים, הצעת החוק שהגבילה את שכר הבכירים, מעולם לא היתה כוונה לפגוע בזכויות העבר של אותם בכירים״, אמר. ״אלו זכויות קנייניות שלא מופיע בשום מקום שצריכה להיות פגיעה בהן. מטרת החוק היתה אחת — לקבוע נורמות ערכיות ומוסריות. במדינה שבה הפערים החברתיים רחבים אני חושב שצריכה להתקבע איזו נורמה, גם כחברי כנסת וגם כשרים אנחנו צריכים לקבוע נורמה ערכית ומוסרית בשאלה כמה אנשים יכולים להשתכר בחודש. אין לי ספק, ואני סומך על בג״ץ שיקבל את ההחלטה הטובה ביותר שמביאה בחשבון את השיקולים המוסריים והערכיים הנדרשים״.

חדוה בר המפקחת על הבנקים | צילום: אוהד צויגנברג

דנציגר פתר לעובדי הבנקים את הבעיה

"אין מנוס ממתן צו הביניים", הסביר אתמול השופט דנציגר וכך אישש את טענת הבנקים לחוסר הבהירות שבניסוח החוק: "קריאת החוק נשוא העתירה אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום. נוכח אי הוודאות והעמימות השוררים ביחס לכוונת המחוקק במספר נקודות משמעותיות בחוק, עובדים מסוימים במערכת הבנקאית עזבו את עבודתם, ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים שבהם הם עובדים זה עשרות שנים. חלק מהעובדים נדרשים להגיש הודעות מוקדמות 90 יום לפני מועד כניסת החוק לתוקף, קרי עד ליום 12 ביולי 2016. אין מדובר בטענות בעלמא, כאשר החשש מפני התפטרות הוא ממשי, ומובע גם על־ידי אנשי המקצוע בשירות המדינה, ובראשם המפקחת על הבנקים" כותב דנציגר. לדבריו, הדבר יאפשר "לנהל את העתירה ללא שהסכנה מאובדן זכויות הוותק מרחפת מעל לראשם של העובדים הבכירים במערכת הבנקאית. הצדקה להוצאת צו הביניים מתגברת על רקע השאלות העולות בעתירה, חלקן שאלות תקדימיות המתייחסות להסדרים שאינם מוכרים במדינות אחרות בעולם".

הכרעתו של דנציגר תפתור את הבעיה של עובדים שחשבו שזמנם הולך ואוזל משום שהחוק צפוי להיכנס לתוקף באוקטובר וחלקם נדרשים למסור הודעה מוקדמת של כמה חודשים לפני התפטרותם. עובדים כאלה היו נאלצים להגיש מכתבי התפטרות כבר עכשיו, אלמלא הוצא צו הביניים. העתירות של איגוד הבנקים ושל איגוד חברות הביטוח שהוגשו בנפרד יאוחדו לדיון אחד שיתקיים ב־27 ביולי. לפי הערכות, השופטים ישתדלו להגיע להכרעה לפני כניסת החוק לתוקף.

מקריאה בין השורות ולפי הערכות נראה שבג"ץ יישר קו עם הטענה כי המחוקק לא התכוון להחיל את החוק על זכויות העבר של העובדים כפי שאמנם מסכימים כחלון, המפקחת על הבנקים חדוה בר ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, ועמם גם במשרד המשפטים ואפילו חברי הכנסת שהצביעו על החוק, ובהם יו"ר ועדת הכספים משה גפני וח"כ שלי יחימוביץ'.

אלא שמאחר שאף לא אחד מהגורמים הרלבנטיים שנזכרו לעיל לא הסכים לחתום על הפרשנות הזאת, הבנקים, שתכננו להסתפק בה, הגיעו לפתחו של בג"ץ ופתחו בדיון רחב יותר בשאלה אם החוק בכלל עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: חופש העיסוק. נוסח החוק מכיל תקדים בינלאומי שלפיו שכרו של עובד בכיר בארגון לא יעלה על פי 35 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בארגון — משמעות הדבר הוא תקרת שכר קשיחה של כ־2.5 מיליון שקל, שנובעת מההנחה שכמעט כל ארגון מחזיק עובדים בשכר שקרוב לשכר המינימום.

יתרה מכך, בעוד שהבנקים השלימו עם הסעיף בחוק שקובע ששכר שנתי של מעל 2.5 מיליון שקל לא יוכר לצורכי מס, הרי שבאיגוד חברות הביטוח אף תקפו בעתירתם את עצם הצבת התקרה הזו. כלומר, באיגוד חברות הביטוח יצאו נגד החוק כולו, כך שהשאלה החוקתית לגביו תוכרע בבג"ץ.

בבורסה עדיין חוששים מגל מחיקות של חברות

יו"ר ועדת הכספים משה גפני שלח אתמול מסר מדאיג לבכירי המשק בכנס איגוד החברות הציבוריות שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ואמר כי אם החוק יצליח, ייתכן שיורחב ליתר הסקטורים במשק.

דבריו של גפני עומדים בניגוד גמור לגישתו של יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, שלפני שבועיים דאג להזהיר את מנהלי גופי הפנסיה שלא יתנגדו באופן אוטומטי לשכר בכירים של מעל 2.5 מיליון שקל בחברות ציבוריות רק כמחאה על כך ששכרם שלהם נקטם.

ככל הידוע, דבריו של האוזר לא נאמרו בחלל ריק אלא משום שהוא קיבל אינדיקציות לכוונה של חברות קטנות הנסחרות בבורסה בתל אביב להימחק מהמסחר אם הגופים המוסדיים יטרפדו את חבילות השכר של המנהלים שלהן.

לפי החוק הקיים כיום, כדי לאשר שכר של מנכ"לים ויו"רים נדרש רוב של בעלי מניות המיעוט בחברה, כלומר של מנהלי גופי הפנסיה, הנדרשים להגיע להצבעות באסיפות של חברות ציבוריות שבהן הם מושקעים.

דבריו של גפני אתמול מחדדים את החשש מפגיעה נוספת במסחר בבורסה כתוצאה ממחיקתן של חברות נוספות, כי למרות אזהרותיו של האוזר — לגופי הפנסיה יהיה קשה לתמוך בחבילות שכר מופלגות למנהלים של חברות קטנות בזמן שמנהלי הבנקים וחברות הביטוח — מוכשרים לא פחות — יסתפקו בעלות שכר שנתית של 2.5 מיליון שקל.