בג"ץ מבקר את הגבלת השכר, ופתאום האוצר כבר לא אחראי

בסמוך להחלטת בג"ץ אתמול לבחון את החלת החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית על הזכויות הפנסיוניות, עלה מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד להגן על השר שלו, ולמעשה התנער ממה שעד לפני מספר חודשים הוגדר על ידי שר האוצר משה כחלון כ"ציון דרך בחברה הישראלית". למרות שכחלון היה מעורב מאוד בכל הליך החקיקה, מדבריו של באב"ד השתמע פתאום כי השר כחלון כלל לא רצה את החוק במתכונת בה הוא אושר לבסוף, וכי הכנסת היא זאת שאחראית לניסוחו הסופי.

"משרד האוצר הוביל מהלך שבו יהיה מיסוי עודף לשכר בכירים, אך כאשר ההצעה נכנסה לכנסת נרשמה תופעה קשה של עליהום נגד בעלי ההון ואנשי העסקים בישראל. האווירה גרמה לתוצאה הפוכה של החוק — אם שר האוצר היה האחראי הבלעדי על החוק, הוא היה נראה אחרת לחלוטין", אמר אתמול באב"ד באסיפה השנתית של איגוד החברות הציבוריות, וכיוון לשינוים שעברו על החוק המקורי עד שעבר בכנסת.

מימין שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר ומשה כחלון שר האוצר | צילום: אלכס קולומויסקי

החוק, שהגיע לוועדת הכספים עם הבטחה להטיל מס נוסף על בכיר שעלות שכרו השנתית עוברת תקרה של 3 מיליון שקל, יצא משם עם תקרה נמוכה יותר של 2.5 מיליון שקל והטלת מס כפול במקרה של חריגה. בנוסף, הוועדה גם הגדירה תקרה קשיחה, זאת על ידי הוספה של ההגבלה לפיה עלות שכרו של בכיר לא תעלה על פי 35 מעלות שכרו של העובד בעל השכר הנמוך בארגון.

כשהוא מכוון לשינויים הללו, באב"ד הציג אתמול תמונה שגויה של מה שהתרחש בוועדת הכספים, והעביר את כל האחריות לאופוזיציה, למרות מעורבותו הרבה של כחלון בתהליך: במהלך הדיון על החוק בחודש מרץ, ביקשו חברי הכנסת מהאופוזציה מיושב ראש הוועדה חבר הכנסת משה גפני להכניס שינויים כדי שיוכלו לתמוך בו. גפני הפנה אז את השאלה לנציגו של כחלון שלא הצליח להשיג טלפונית את השר, אך לאחר מכן הצליחה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני להשיגו, והשניים סיכמו כי יפתחו ביחד את ההצעה ויבצעו בה שינויים נרחבים.

אם דבריו של באב"ד מאתמול היו נכונים, כחלון ככל הנראה לא היה נחפז להעביר את החוק. אבל זה לא קרה, והחוק עבר בגיבוי מלא של כחלון שנהנה מיחסי ציבור לא רעים אחרי אישור החוק. "אני שמח שהצלחנו לשים סוף לחגיגה הזאת על חשבון הציבור", אמר אז.

אך לא רק שכחלון היה מעורב מאוד בכל הליך החקיקה — אנשיו הם אלה שקידמו את הקדמת כניסתו לתוקף. בעוד שהחוק המקורי דיבר על החלת הגבלת שכר הבכירים מ־2017, דווקא אנשי משרד האוצר רצו להקדים מועד זה כך שכבר בדו"חות הכספיים הבאים של הבנקים הציבור יראה תוצאות.

בנוסף, מדובר בחוק ראשון מסוגו שמצופה ממנו לעורר מחלקות, אך בכל זאת הוא אושר פה אחד בוועדת הכספים וללא כל מתנגדים במליאה. בזמן החגיגות של חברי הכנסת היו אלו דווקא פקידי הממשלה שהיו מוטרדים מהשלכות החוק ומהשינויים שנעשו בו במהירות, וכך גם היה כששמרו על שתיקה ביום שלאחר אישור החוק בוועדה. בשלב זה, הם כבר לא היו צד בעניין זה.

מעבר לכך — אם באמת שר האוצר נאלץ להכנע לחברת הכנסת שלי יחימוביץ', שקידמה את החוק בשמחה, אזי יש לנו כאן בעיית משילות.

בכך עולה השאלה מה כניעה כזאת אומרת על כוחו של השר כחלון ועל יכולתו לקדם מהלכים קשים, כפי שנדרש משר אוצר, אם הוא לא יודע להגיד לו להצעת חוק שמקודמת על ידי האופוזיציה.