אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש דחה את עתירת גינדי החזקות לפסילת מכרז הקרקעות בשרונה הדמייה: רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי

ביהמ"ש דחה את עתירת גינדי החזקות לפסילת מכרז הקרקעות בשרונה

בגינדי טענו כי על רשות מקרקעי ישראל לפסול את המכרז בו זכתה קבוצת 'מנהל המגורים של ישראל' שמוביל מוטי פלד ולהכריז עליה כזוכה; השופט "לא מצאתי ממש בטענות. לכל היותר מדובר בעניינים טכניים"

12.07.2016, 12:41 | דותן לוי

נדחתה עתירתה של חברת גינדי החזקות לפסילת המכרז בשרונה, כך עולה מהחלטתו של קובי ורדי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שדן בעתירה. בהחלטתו, כתב השופט, כי המליץ לעותרת – גינדי החזקות לחזור בה מעתירתה. "לא מצאתי ממש בטענות שלכל היותר מדובר בעניינים טכניים", כתב ורדי. והוסיף כי היה מצפה מהעותרת שתשקול את עמדתה לגבי העתירה בהתחשב בכך שממש לאחרונה פסק בית המשפט העליון בעתירה דומה. בסיכום חייב השופט את גינדי בתשלום שכר טרחה בגובה של 50 אלף שקל.

קראו עוד בכלכליסט

בעלי גינדי החזקות. העתירה נדחתה, צילום: אלי דסה בעלי גינדי החזקות. העתירה נדחתה | צילום: אלי דסה בעלי גינדי החזקות. העתירה נדחתה, צילום: אלי דסה
.

העתירה של גינדי הוגשה לאחרונה לאחר שהפסידה במכרז על המגרש היקר ביותר שנמכר אי פעם בישראל, כאשר ההצעה הזוכה עמדה על 1.06 מיליארד שקל (לפני מע"מ) מטעם קבוצת רכישה של מנהל מגורים ישראל ואילו הצעתה של גינדי החזקות הייתה השנייה לאחר מכן ועמדה על 974 מיליון שקל.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי בנקל ואלי כהן ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', טענה גינדי כי קבוצת הרכישה, המונה 420 חברים, זכתה במכרז שלא כדין, לא עמדה בתנאי הסף של המכרז, וממילא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. "הנזקים העלולים להיגרם לציבור וליחידי הקבוצה האמורה כתוצאה מהזכייה האמורה עלולים להיות בלתי הפיכים", נכתב בעתירה המנהלית. "קבוצת הרכישה מורכבת ממאות יחידים ומשפחות – 420 במספר – אשר נראה על פניו שרובם ככולם נעדרים את המיומנות והבקיאות הנדרשת להוציא את זכייתם במכרז מן הכוח אל הפועל".

הדמיית הבניינים שתבנה מינהל מגורים בשרונה, צילום: סי טי בי אדריכלים הדמיית הבניינים שתבנה מינהל מגורים בשרונה | צילום: סי טי בי אדריכלים הדמיית הבניינים שתבנה מינהל מגורים בשרונה, צילום: סי טי בי אדריכלים

עוד נטען בעתירה, כי "המדובר באחד מן המכרזים המורכבים ביותר ששווקו אי פעם על ידי מדינת ישראל (אם לא המורכב שבהם), והוא כולל, בין היתר, מטלות בנייה מורכבות ביותר אותן נדרש הזוכה לבצע במסגרת התחייבויותיו, וכן מטלות ציבוריות רבות שמוטלות על הזוכה".

הקרקע בשרונה תאפשר לקבוצה לבנות במגרש 324 דירות, לצד שטחי משרדים בהיקף של 8,010 מ"ר ושטחי מסחר בהיקף של 2,300 מ"ר. בנוסף למחיר הקרקע ולמחיר הפיתוח, יצטרכו חברי הקבוצה לממן גם מטלות ציבוריות רבות, כגון שיפוץ ושימור שלושה מבנים טמפלריים, השלמת דרך תת-קרקעית שתחבר את המתחם למתחמים הסמוכים והקצאת 1,200 מ"ר לשימושים ציבוריים ולמקומות חנייה.

הסיבה לעתירה היא רצונה של גינדי כי יכריזו עליה כעל הזוכה במכרז, או, לחלופין, לפסול את ההחלטה ולהחזירה לטיפול ועדת המכרזים על מנת שזו תכריז על גינדי כעל הזוכה, כך שדחיית העתירה סוללת את הדרך עבור קבוצת הרכישה ולמעשה מחזקת את זכייתה במכרז.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
מה שהציבור לא יודע, זה שהמדינה דרשה בסך
מה שהציבור לא יודע, זה שהמדינה דרשה בסך הכל 216 מיליון שקל, ואילו היזמים הם שהחליטו להציע לה תשלום של 800 מיליון, 970 מיליון, ולבסוף 1.06 מיליארד. אמנם השמאי הממשלתי העריך שהקרקע שווה 600 מיליון לפחות, אבל "מחיר המינימום" שנדרש במכרז דרום הקריה היה 216 מיליון (זה שליש בלבד ממה שהמדינה חשבה שהקרקע שווה. ממש לא נכון שהמדינה "בודקת" כמה קיבלו על קרקע דומה ואז הופכת את זה למינימום החדש. זה שקר של קבלנים שמנסים להפיל את האשמה למחירי הדירות על מישהו אחר. המדינה דרשה רק שליש מהמחיר שלדעתה הקרקע שווה. אגב, וכל אחד יכול לבדוק את זה בחוברת המכרז באינטרנט באתר רשות מקרקעי ישראל).
Lobster  |  12.07.16