אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוק ההון מגיע למחנות הפליטים צילום: Paulo Maninha

שוק ההון מגיע למחנות הפליטים

האג"ח החברתיות עדיין לא קורצות לכסף הגדול של המשקיעים הפיננסיים, ובכל זאת הן מצליחות להניב תשואה של 7% בממוצע. האיחוד האירופי מנסה להכניס למשחק מימון המונים, קרן הפילנתרופיה הענקית פורד מנסה להסיט חלק מהפורטפוליו שלה להשקעות חברתיות, ועל הכוונת הגלובלית: אג"ח לטיפול בפליטים סוריים

13.07.2016, 22:05 | גיל קליאן, ליסבון

הוועידה השנתית של תנועת השקעות האימפקט הגלובלית התקיימה בשבוע שעבר בליסבון. כ־360 איש נרשמו לוועידה, שהתגבשה סביב הרעיון כי לא ניתן להשקיע במטרה חברתית בלי למדוד בכלים כמותיים וברורים את תוצאותיה, ואם תוצאותיה נמדדות - ניתן לייצר מאותו שיפור חברתי רווח כספי.

הוועידה היתה יותר מכל עדות לקשרים ולהשפעה הבינלאומית הענפה של מי שהקים את תנועת אימפקט, סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס ומחלוצי תעשיית ההון סיכון. בזה אחר זה עלו לבמה נציגים מה־OECD, האו"ם, האיחוד האירופי, קרנות הפילנתרופיה הגדולות בעולם, מכוני המחקר הנחשבים ביותר, וכמעט כל דובר שני התייחס בדבריו לרוני (רונלד כהן). "דיברתי על זה עם רוני", "רוני אמר לי שחשוב לומר היום", "רוני פעם אמר לי", ו"רוני תמיד אומר" היו משפטים שחזרו על עצמם שוב ושוב. כהן עצמו לא הצליח להגיע לאירוע מסיבות בריאותיות, לצערם של כל הנוכחים. עם זאת, מרכזיותו של כהן בתנועה הזו מעלה שאלה עד כמה היא היתה מתקדמת בלי הדחיפה שלו בפורומים הבינלאומיים.

קראו עוד בכלכליסט

 

פונים לקהלי נישה

המשלחת הישראלית, שהצליחה להשתלב מוקדם יחסית בתנועה הבינלאומית בזכות הרקע הישראלי של כהן, נהנתה מאוד לקחת חלק באירוע בו ניתן לספר על ישראל דברים טובים בסביבה בינלאומית. כך למשל ירון נוידרפר, ראש חברת השקעות האימפקט הישראלית של כהן (Social Finance Israel), הציע באחד הפאנלים לטיפול בבעיית הפליטים להיעזר בניסיון של ישראל משנות התשעים בקליטה ויישוב העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. במשלחת לקחו חלק יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל, וגורמים נוספים מארגוני המגזר השלישי.

הוועידה הזו נולדה מהיוזמה של כהן לקדם השקעות אימפקט באמצעות גופים מדינתיים בינלאומיים. זה התחיל בכוח המשימה שהקים ועמד בראשו מטעם G8. אותו כוח משימה פרסם דו"ח על השקעות אימפקט והצורך לקדם אותן במדינות המובילות בעולם ב־2014. הצעד הבא היה להקים צוותי היגוי לכל מדינה, ולייסד את הפורום הזה, שנפגש פעם בשנה: בשנה שעברה בלונדון, השנה בליסבון ובשנה הבאה בשיקגו.

הצוותים במדינות השונות מנסים לקדם השקעות אימפקט בכל מדינה, באמצעות אג"ח חברתיות או השקעה בעסקים חברתיים. אג"ח חברתית היא מוצר פיננסי שהומצא על ידי כהן, ומהווה אולי את חוד החנית של התנועה. מדובר במיזמים שמגייסים אג"ח למימון פעילות חברתית מסוימת (כגון משפחות אומנה, טיפול בפליטים ושיקום אסירים), כנגד אותה פעילות החברה מקבלת תשלום מהמדינה או מכל מוסד אחר שמעוניין באותה פעילות חברתית, ומהכסף שמתקבל החברה פורעת את האג"ח לבעלי החוב.

עקב אכילס של תעשיית השקעות האימפקט הוא היקפה המצומצם. הצורך להרחיב את פעילות השקעות האימפקט עלה בבירור במחקר של אמילי גוסטבסון רייט ממכון ברוקינגס (Brookings), שהראה כי מאז הוצגה האג"ח החברתית הראשונה ב־2010, לא חלה התפתחות ניכרת בשוק זה. כיום יש יותר מ־60 אג"חים חברתיות ב־13 מדינות, אך האג"ח הממוצעת מסייעת לפחות מ־2,000 איש.

"האג"ח היא עדיין מוצר שמטפל בקהלי נישה", אמרה גוסטבסון רייט. ניתן לספור על כף יד אחת את כמות האג"חים החברתיות שגייסו מעל 10 מיליון דולר, וגם במקרה של האג"ח שגייסה את הסכום הגבוה ביותר, כ־25 מיליון דולר, אג"ח אמריקאית לטיפול בחסרי בית, 2.5 מיליון דולר בלבד גויסו ממשקיעים, והשאר נתרם על ידי פילנתרופים. שווי כלל האג"חים החברתיות בעולם עומד על כ־200 מיליון דולר בלבד. מה שכן, בכל הנוגע לתשואות והחזרים, התנועה יכולה להיות גאה בעצמה. בעולם של ריביות אפסיות הצליחו האג"ח החברתיות לייצר תשואה של 3.5%-15%, כאשר רק אג"ח אחת כשלה, אג"ח רייקר האמריקאית לשיקום אסירים.

מרבית המשקיעים מגיעים ברובם מגופים חברתיים, כלומר החזון של לרתום את הכסף הגדול באמת של שוק ההון המסחרי לטובת ייצור תשואות ממשימות חברתיות עדיין רחוק. נוידרפר מגדיר את זה ככה: "אנחנו במסע להפוך מתנועה, לסקטור ולשוק. היום אנחנו בדרך מתנועה לסקטור, ויש לנו עוד עבודה כדי להגיע לשם".

אולי גרבנוורטר, סגן מנהל השקעות האקוויטי בקרן ההשקעות האירופית (גוף משותף לאיחוד האירופי וחברות פרטיות), חשף בכנס יוזמה מהפכנית - הקמת זירת מסחר לכלים פיננסיים חברתיים שתוכל להציע למשקיע פיזור השקעות. כך למשל משקיע שירצה להכניס מיליון דולר לשוק החברתי לא יצטרך לסכן את כספו ביוזמה אחת ויוכל להשקיע גם בקליטת פליטים בנורבגיה, קידום השכלה בפורטוגל וצמצום נשירה בהשכלה גבוהה בישראל.

בשיחה לאחר הצגת היוזמה אמר גרבנוורטר ל"כלכליסט": "בהחלט יש לנו כוונה לנסות ולמשוך לזירה הזאת משקיעים מוסדיים, לצד משקיעים פרטיים מהציבור, אולי גם תוך שיתוף פעולה עם כלים קיימים לגיוס מימון המונים". עם זאת, גם גרבנוורטר הודה כי הבעיה המרכזית בהקמת הזירה היא חוסר באג"חים שניתן להשקיע בהן: "המשימה המרכזית שלנו בשנתיים הקרובות היא לבנות פורטפוליו אג"ח שיספק לנו את הגיוון הדרוש".

מימין מישל גידנס ממייסדי קרן ברידג מימין מישל גידנס ממייסדי קרן ברידג'ס הבריטית דארן ווקר נשיא קרן פורד | צילום: Paulo Maninha מימין מישל גידנס ממייסדי קרן ברידג

מסתמכים על רוקפלר

דארן ווקר, נשיא קרן פורד, ארגון הפילנתרופיה השני בגודלו בארה"ב שמנהל הון בלתי נתפס במונחים חברתיים של 12 מיליארד דולר, היה פעיל בעבר בשיקום ניו אורלינס על ידי קרן רוקפלר, וניהל גם את ארגון הפיתוח הקהילתי הגדול ביותר בשכונת הארלם בניו יורק. הוא טען כי מוסדות כמו קרן פורד הם סתירה: "אנחנו נוצרנו במטרה לפתור אי שוויון חברתי, אבל אנחנו ממשיכים להיות עשירים בגלל אי שוויון חברתי. הקיום שלנו נובע מתעשיינים אמריקאים כמו רוקפלר והנרי פורד, שהיו גם חסרי רחמים והצליחו להוציא כמויות אדירות של כסף מהכלכלה האמריקאית. אנחנו צריכים להכיר בזה".

קרנות כמו קרן פורד פועלות באמצעות הון שנתרם להן. את אותו הון הן לא "מסכנות" אלא משקיעות בהשקעות מסורתיות שמעניקות תשואה. עם אותה תשואה הקרנות פועלות להגשמת פרויקטים חברתיים. ווקר יצא נגד השיטה ואמר כי "חוסר שוויון לא יכול להיעלם באמצעות מענקים. אין מספיק מענקים בעולם לצורך כך. אנחנו צריכים למנף הון פרטי".

ווקר הטיף לשינוי במודל הפעילות של הקרנות, והשקעה של ההון הראשוני של הקרן בפעילות חברתית. "תמיד תוכל למצוא עורך דין שיגיד לך לא לעשות את זה, אבל כיום יש לנו הזדמנות לעשות משהו מהפכני, ואנחנו צריכים להיות בצד הנכון של ההיסטוריה".

הבעיה החברתית הבוערת כיום באירופה היא משבר הפליטים. "אנחנו ברגע מכריע בהיסטוריה הפוליטית של אירופה ולדעתי גם בהיסטוריה האנושית, וזה קשור מאוד לנושא ההגירה", אמר פיטר סאת'רלנד, הנציג המיוחד של מזכ"ל האו"ם לנושא הגירה בינלאומית. את החלטת הברקזיט של בריטניה כינה סאת'רלנד "מזעזעת". לדבריו, ההתנגדות להגירה מתעלמת מהתועלות הכלכליות שלה. סאת'רלד קרא לאנשי האג"ח החברתיות לגבש מודלים כלכליים חדשניים לשילוב מהגרים בחברה האירופית, כמו האג"ח הפינלנדית שתושק בקרוב ותייצר תשואה מפעילות לשילוב מהיר של פליטים בשוק העבודה הפיני.

"הגישה שלנו להגירה נובעת מקסנופוביה וגזענות בארצות אירופיות, שהיו רוצות לחשוב על עצמן כמתורבתות", אמר סאת'רלנד. "כולם בונים מחדש את הגבולות שהיינו גאים כל כך באירופה לפרק. זה יעלה מיליארדים להחזיר את הגבולות לאירופה, וזאת בושה. שחקנים כלכליים לא מילאו את התפקיד שהם צריכים למלא בסיפור הזה, בכך שלא אמרו למה הגירה טובה עבורנו. היא תומכת בצמיחה, שיעור האבטלה בקרב מהגרים נמוך יותר. התרומה שלהם בתשלומי מסים גדולה יותר מכל תשלום שהם מקבלים ממערכות רווחה. צריך להסביר את הנרטיב הזה. אנחנו צריכים מימון. אנחנו צריכים להביא מוחות חדשים שיתמקדו בנושא החיוני הזה. קפיטליזם יצירתי שממוקד בפתרונות חיוביים יכול להיות הכלי החשוב ביותר להגשים פתרון חדשני באזור קשה מאוד".

  

בשיתוף השב"ס

בקרוב בישראל: אג"ח לשיקום אסירים

במהלך הכנס נודע כי חברת השקעות האימפקט של רונלד כהן בישראל Social Finance Israel מתכוונת להשיק אג"ח חברתית לשיקום אסירים. מטרת האג"ח דומה לאג"ח החברתית הראשונה שהשיק כהן בבריטניה ב־2010: הפחתת עבריינות חוזרת בקרב אסירים לשעבר. בישראל תהיה זו אג"ח שלישית, אחרי שהושקו כאן אג"חים לטיפול בסוכרת ולצמצום נשירה ממוסדות השכלה גבוהה.

כלא מעשיהו, צילום: גלעד קוולרצי כלא מעשיהו | צילום: גלעד קוולרצי'ק כלא מעשיהו, צילום: גלעד קוולרצי

הנחת העבודה של המיזם החדש היא שסיבה מרכזית לעבריינות חוזרת היא הקושי של אסירים משוחררים להשתלב בחברה. חזרה לחיי פשע, מלבד הנזק החברתי הברור שלה, משיתה עלויות כלכליות על הציבור בדמות תפעול בתי סוהר.

לצורך יישום האג"ח הישראלית פותח מודל תמחור שונה מהנהוג באג"ח דומות לשיקום אסירים בבריטניה ובארצות הברית: המדידה של העבריינות החוזרת תתבצע לפי מודלים סטטיסטיים שנבנו על בסיס ידע שנצבר בשירות בתי הסוהר. אותו מודל יכריע אם הפעילות שמומנה על ידי האג"ח הצליחה להביא לירידה בעבריינות חוזרת. אם אכן תצליח האג"ח להביא להפחתה במדדים אלה, היא תקבל כסף מהמדינה כנגד אותן תוצאות. שותפים לפיתוח האג"ח הם ג'וינט ישראל, המשרד לביטחון פנים, שב"ס, הרשות לשיקום האסיר ומשרד האוצר.

 

הכותב היה אורח ועדת ההיגוי להשקעות אימפקט בישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות