אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

לאחר ההרשעה: ביהמ"ש הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד נוחי דנקנר

השופט חאלד כבוב החליט על הוצאת הצו, תוך הוראה שכל יציאה לחו"ל תבחן לגופה ותוך מתן ערבויות נוספות במידת הצורך. עו"ד גיורא אדרת, סנגורו של דנקנר: "אנחנו מתכוונים להגיש ערעור לעליון, וצריך לתת לאנשים לחיות בינתיים". צו עיכוב יציאה מהארץ הוצא גם כנגד איתי שטרום

13.07.2016, 09:40 | תומר גנון וזוהר שחר לוי

"לבקש שלא יוצא צו עיכוב יציאה מהארץ לאחר הרשעה זה יומרני. אפשר לקבוע מנגנון שהדרכון יהיה בפרקליטות והיציאות של נוחי דנקנר יהיו מבוקרות. ראוי שתוגש תוכנית מתי צריך לצאת ובכפוף לאישור הוא יצא". כך אמר היום (ד') השופט חאלד כבוב במהלך דיון שנערך בבית המשפט המחוזי בת"א בבקשת הפרקליטות לחדש את צו העיכוב יציאה מהארץ נגד איש העסקים, וזאת לאחר הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות בשבוע שעבר. לאור הדברים כבוב הורה בסוף הדיון על הוצאת הצו, תוך הוראה שכל יציאה לחו"ל תבחן לגופה ותוך מתן ערבויות נוספות במידת הצורך.  

קראו עוד בכלכליסט

נוחי דנקנר בבית המשפט (ארכיון)
נוחי דנקנר בבית המשפט (ארכיון) צילום: אוראל כהן

במקביל לצו שהוציא כבוב לדנקנר, הוצא צו דומה גם לבנקאי ההשקעות איתי שטרום שמנהל עסקים בשווייץ וביקש לאפשר לו לצאת באופן חופשי לחו"ל. שטרום הורשע ביחד עם דנקנר בהרצת מניית אי.די.בי אחזקות בסמוך להנפקת מניות החברה בפברואר 2012.

עם פתיחת החקירה נגד דנקנר בנובמבר 2012, וכחלק מתנאי השחרור שלו בערבות, הפקיד דנקנר את דרכונו ברשות ני"ע. בהמשך, ומסגרת הסכמות בין הצדדים, נקבע שהוא יפקיד ערבות של 6 מיליון שקלים בקופת בית משפט בתמורה לכך שדרכונו יושב לו, והוא יעדכן את הרשות בכל פעם שירצה לצאת לחו"ל. אלא שלאחר ההרשעה הפרקליטות טענה שישנו שינוי נסיבות. לאור עונש המאסר שצפוי להיות מוטל עליו, היא ביקשה להוציא מחדש צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו.

"אנחנו מתכוונים להגיש ערעור לבית המשפט עליון וצריך לתת לאנשים לחיות בינתיים", אמר עו"ד גיורא אדרת סנגורו של דנקנר בטרם ההחלטה. "יש פה ערבות אסטרונומית של 6 מיליון שקלים, זה חריג שבחריגים ולכן צריך לאפשר לו לצאת לעסקים בחו"ל כדי שיוכל להחזיר חובות. אם בית המשפט יבקש נמציא עוד ערבות, אבל היום מצב הכלכלי שונה".

"אני מבין שנקודת האיזון השתנתה", אמר השופט כבוב לתובעים בתיק, עוה"ד חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי, בפתח הדיון. "ועדיין יש פסיקה שמאפשרת יציאה לחו"ל במהלך משפט. יש עניין של מי האדם ואיך נהג במשפט. הם התייצבו לדיונים, ואין למדינה טענה שקיים מידע כזה או אחר לגבי סכנה לאי התייצבות".

"יש מסר חברתי שאם יתאפשר לו לצאת לחו"ל זה יפגע באמון הציבור", השיב עו"ד בכר. "גם בפרשת הולילנד המהנדס המורשע אורי שטרית ביקש לצאת מטעמי פרנסה, והשופט דוד רוזן אסר זאת. החריג צריך להיות צרכים רפואיים ולא צרכים עסקיים. אם בית המשפט יתיר לו לצאת מהארץ זה פוגע בעיקרון השוויון. אם נתיר תמיד לנסוע על בסיס עסקי, אנחנו בבעיה. זה יחליש את המסר הציבורי של הרשעה. אם הוא רוצה לצאת באופן נקודתי, נבחן כל מקרה לגופו".

"אין להטיל סנקציה בטרם העונש", כתב כבוב בהחלטתו, "אך עיכוב יציאה מהארץ נועד להשיג את המטרה של הבטחת התייצבות נאשם לניהול משפטו, ואף לאחר שזה הסתיים עם הכרעת דין או גזר דין. אינטרס הנראות הציבורית אינו מאפשר לתת לאדם שהורשע לצאת כרצונו. מקובלת עלי עמדת המאשימה שמתכוונת לבקש מאסר בפועל יש לשנות את נקודת האיזון ולהוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. יחד עם זאת עמדת המאשימה לפיה לא ניתן לאפשר לצאת בכלל אינה מקובלת עליה כשהיא אינה נתמכת בכך שלא יתייצב להמשך ההליכים או לשאת בעונש. הפסיקה של העליון קובעת שיציאה לחו"ל צריכה להיעשות תוך התחשבות שיוכל להמשיך לנהל את עסקיו. אין לאפשר לצאת יציאות דחופות, אך יש חשיבות שיוכל לצאת לפגישות מהותיות".

תגיות