הגן בחינם, המס שמשלמים אבות פחת, אבל המעונות עוד תקועים

מתוך 138 המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי־כלכלי, רק שתי המלצות עיקריות מורגשות בכל חודש בכיס של האזרח הממוצע, או יותר נכון בכיס הזוגות הצעירים שהיו חלק מהמחאה החברתית: האחת היא החלת חוק חינוך חינם לגילאי 3־4 והשנייה היא נקודות הזיכוי במס הכנסה לאבות לילדים עד גיל 4. מלבד זאת, גם ההמלצה הקטנה להחלת פרוייקטים להשאלת ספרים בבתי הספר מקלה במעט על ההורים.

לסרט המחאה לחץ כאן

אז מדוע דווקא ההמלצות הללו יושמו באופן יחסית מיידי ומלא ולא בוטלו עד היום? האפשרות הראשונה היא שמדובר בהמלצות שבאופן יחסי הן קלות ליישום. אבל, האפשרות השנייה - זאת שעולה ביתר שאת גם מדברי חברי ועדת טרכטנברג כפי שהופיעו בסרט "מי הרג את רוטשילד?" של "כלכליסט" - היא שמלכתחילה המחאה נתפסה כמונעת על ידי צעירים משכילים, בני מעמד הביניים, הורים צעירים שהרגישו שיוקר המחייה מקשה עליהם. כך, כדי לנסות ולהפיס את המחאה, הם קיבלו משהו שיקל על הכיס. בדיוק באותו אופן שבו מחולקים כספים למפלגות השונות, גם ההורים הצעירים קיבלו משהו קטן במקום שהממשלה תמודד עם הדרישה הדרמטית בהרבה לשינוי בסדרי העדיפויות שלה.

ההקלה הגדולה מכולן: חינוך חינם מגיל 3

מבין ההקלות שכן יושמו, אין ספק שההקלה המשמעותית ביותר על הזוגות הצעירים היא ההורדה של יישום חוק חינוך חינם מגיל חמש ומעלה לגיל שלוש ומעלה. כך, האפשרות לספק בחינם גן - או כמעט בחינם אם מוסיפים את הצהרון שעליו צריך לשלם כ־500־700 שקל בחודש - היא חיסכון שיכול בקלות להגיע ליותר מ־2,000 שקל בחודש לכל ילד. אמנם החוק הוחל באופן מלא רק בשנה שעברה, שכן לקח זמן רב עד שהרשויות הקימו מספיק גני ילדים ועד שנעשה המעבר של גנים פרטיים למסגרת ציבורית ושאר בירוקרטיות, אבל בשורה התחתונה אין ספק שחשבון הבנק של הורים צעירים הוקל בצורה דרמטית בעקבות זה.

צילום: אריאל בשור

אבל, המהפכה הזו לא התרחשה בלי מחלוקות. בשנה שעברה, עם החלת חוק זה שגם חייב את ההורים לשלוח את ילדיהם בני השלוש לגן, גילו הורים רבים כי התנאים בגן הציבורי רחוקים מלהיות התנאים אליהם התרגלו בגן הפרטי: בחלק גדול מהגנים היתה רק סייעת אחת במקום שתיים בפרטיים, הצפיפות היתה גדולה יותר והיה חשש שילדים קטנים שעוד לא נגמלו לא יזכו להחלפת חיתול בזמן עקב העומס.

מחאת ההורים, שהחלה בעיקר בתל אביב ובשרון, הביאה את משרד החינוך להקצות כספים ייעודיים לסייעת שנייה בגנים אלו החל מהשנה הנוכחית. אך בכל זאת, קשה לומר שעם הצטרפות הסייעת הנוספת המצב בגנים הפך לטוב יותר, שכן גם כיום ישנה גננת אחת על מעל ל־30 ילדים.

ההקלה לאבות בלבד: נקודות זיכוי במס הכנסה

הקלה נוספת שחוסכת הרבה מאוד כסף להורים צעירים היא ההחלה של נקודת זיכוי במס הכנסה לאבות לילדים עד גילאי ארבע. מדובר בסוכרייה שניתנה לציבור כבר בשנת 2012 והיא חוסכת עשרות עד מאות שקלים בחודש. נקודות הזיכוי ניתנות לפי מספר הילדים והגיל שלהם. כך, עבור ילד בשנתו הראשונה מקבלים האבות נקודת זיכוי אחת; שתי נקודות בשנה השנייה והשלישית לחייו; ונקודה אחת בשנתו הרביעית.

ח"כ, פרופ' מנואל טרכטנברג | צילום: עמית שעל

במונחים של 2016, כל נקודת זיכוי שווה 216 שקל בחודש. כך, לדוגמה, אם עובד משתכר 10,000 שקל ברוטו בחודש, כלומר בסביבות השכר הממוצע במשק, הוא אמור לשלם 781 שקל בחודש מס הכנסה. אבל אם יש לו ילד אחד בן שנתיים הוא מקבל שתי נקודות זיכוי ששוות ביחד 432 שקל ומכאן שמס ההכנסה שהוא ישלם יעמוד על 349 שקל בחודש. אם נולד לו ילד נוסף, מתווספת עוד נקודת מס וסך כל מס ההכנסה ירד בעוד 216 שקל ויעמוד על 133 שקל בלבד.

הקלה בקטנה: השאלת ספרים

המלצה נוספת של ועדת טרכטנברג שעוד נשארה איתנו היא פרוייקט השאלת ספרי הלימוד. הפרוייקט, שיצא לדרך רק בשנה שעברה, חוסך בממוצע כ־400 שקל בשנה להורים לילד בבית ספר יסודי ועוד כ־600 שקל בשנה להורים לתלמיד תיכון. כך, ההורים משלמים סכום של כ-280 עד 320 שקל בשנה ובתמורה מקבלים מבית הספר את כל הספרים הנדרשים. בסוף השנה ההורים מחזירים את הספרים וחוזר חלילה.

ההמלצה שתקועה: הוצאת המעונות מהכלכלה

אבל, המלצה חשובה אחרת של ועדת טרכטנברג הנוגעת להורים הצעירים עדיין לא הושלמה, והיא העברת האחריות למעונות היום והצהרונים לילדים עד גיל 3 לידי משרד החינוך ממשרד הכלכלה. העברת האחריות נועדה לשנות את התפיסה לפיה המעונות נועדו בעיקר בשביל להיות בייביסיטר עד שאמא חוזרת מהעבודה, ולהתאים את מערכת החינוך לפעוטות לתפיסות ששמות דגש על החינוך כבר בגילאים צעירים. "צורם לי מאוד שהנושא של חינוך ילדים בגיל 3־0 באחריות התמ"ת (היום משרד הכלכלה - מ"פ). אנחנו גורמים נזק בלתי הפיך לתינוקות שנמצאים במקומות לא מפוקחים", צוטט יו"ר הוועדה פרופ' מנואל טרכטנברג בפרוטוקולים מ־2011, אך מאז לא נראה שינוי.  

שר החינוך, נפתלי בנט | צילום: אוראל כהן

על פניו זו נראית החלטה מתבקשת, אך יש לא מעט שטוענים כי ההורים הם שייפגעו מכך בשל הקיצוץ בשעות ובימי הפעילות. ההכוונה של המעונות במשרד הכלכלה היא להקל על נשים לצאת לעבוד, ומכאן הנסיון להתאים את החופשות ככל הניתן לימי העבודה ולשעות העבודה. כך, במעונות היום אין חופש בל"ג בעומר וברירת המחדל בהם היא פעילות עד 16:00, בניגוד לגני משרד החינוך בהם ברירת המחדל היא עד 13:00.

במרץ האחרון הגישה ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר דו"ח בנושא זה לממשלה, מבלי להכריע. היא קבעה כי הממשלה היא זאת שצריכה לקבל החלטה בנושא, אך עד כה לא התקיים אפילו דיון אחד.