זהבי לא לבד: הסינים כבר השקיעו 1.7 מיליארד דולר בנכסי ספורט

שחקן הכדורגל הברזילאי האלק זכה לקבלת פנים חמה בסין. זמן קצר לאחר שנחת ב-29 ביוני בשדה התעופה הבינלאומי של שנגחאי, מאות אוהדים נאספו סביב השחקן בעודו מנסה לפלס את דרכו מבעד להמון. האלק הגיע לסין לאחר שחתם על חוזה במחיר שובר שיאים עם קבוצת הכדורגל של שנגחאי, והוא רק אחד משורה של כוכבים כדורגל שעברו לאחרונה לסין.

לאחר שנים שפיגרה מאחורי מרבית העולם בכל הקשור לפיתוח הכדורגל, פצחה סין במסע קניות חסר תקדים בהיסטוריה של המשחק. הכסף הסיני זורם כמובן לשורה של סקטורים: טכנולוגיה, בריאות, קמעונות ועוד רבים אחרים. ועכשיו הם מתמקדים בכדורגל, מהלך שמגיע לאחר ההשקעות של מיליארדרים מהמזה"ת ומרוסיה במשחק.

סין נבדלת מהם במהירות ובהיקף שבהם היא מוציאה לפועל את התיאבון החדש שלה לכל מה שקשור לכדורגל. החברות הסיניות השקיעו מאז תחילת השנה שעברה 1.7 מיליארד דולר בנכסי ספורט, מרביתם נוגעים לכדורגל, כך על פי נתונים שאספו בסוכנות בלומברג. רק לפני חמש שנים נתון זה עמד על 0.

"זה מטורף", אומר עורך הדין הברזילאי מרקוס מוטה, שמתמחה בנושאי ספורט ועבד על מספר עסקאות. "מעולם לא נתקלתי במשהו כזה בעבר".

קבוצות באירופה, שחקנים בסין

בהובלת כמה מהאנשים העשירים ביתר במדינה, ביניהם מייסד תאגיד דליאן וונדה וונג ג'יאנלין ומייסד ענקית הקמעונות המקוונת עליבאבא, ג'ק מא, החברות הסיניות מחפשות לקנות את כל נכסי הכדורגל המוצעים למכירה. בחודשים האחרונים, שורה ארוכה של עסקאות טלטלה את התעשייה, החל מהחתמת שחקני כדורגל ומאמנים ועד להשקעות בקבוצות ובחברות בידור וספורט.

בשנה הבאה הדרבי של מילאנו, אחד המשחקים היוקרתיים ביותר בכדורגל האירופי, יציג שתי קבוצות שנרכשו לא מזמן על ידי משקיעים סינים, זאת בהנחה שהעסקאות יושלמו ללא בעיות.

חברת סונינג הולדינג מננג'ינג שילמה ביוני 270 מיליון יורו (298 מיליון דולר) עבור 70% מאינטר, שזכתה 18 פעמים באליפות איטליה, בעוד שתאגיד נפרד קרוב להסכם לרכישת 80% ממילאן מראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני. "יהיו עוד רכישות וגם של קבוצות מפורסמות", אומר פנג טאו, מנכ"ל שנקאי ספורטס, חברת ייעוץ מבייג'ינג שעבדה על העסקאות, כולל הרכישה של וונדה את חברת שיווק הספורט השוויצרית אינפרונט עבור 1.2 מיליארד דולר.

האלק, פלה וזהבי

אחד הפרטים המרשימים ביותר הוא הבהלה הפתאומית של הקבוצות לשלם סכומי עתק עבור שחקנים מיובאים. קבוצות הסופר ליג הסינית הוציאו בחורף האחרון יותר מכל מדינה אחרת. הן הוציאו סכום מצרפי של יותר מ-300 מיליון דולר עבור כוכבי כדורגל אירופיים. קבוצת שנחאי, שבבעלות שנחאי אינטרנשיונל פורט גרופ, שברה שוב את השיא הסיני בעסקה עבור ז'יבאנילדו ויירה דה סואוזה, המוכר כהאלק, עליו שילמה 61 מיליון דולר. הסכמים עם סוכני השחקנים המובילים באירופה עזרו לסלול את הדרך לעסקה הזו. לחטיבת הספורט של עליבאבא יש הסכם עם ז'ורג' מנדס, סוכנו של כריסטיאנו רונלדו.

הכספים שמוצעים לשחקנים ולמאמנים גבוהים במידה ניכרת מכפי שיוכלו להשיג בכל מקום אחר, כך לדבריו של מוטה. הוא מציין כי שחקנים בכירים לרוב מרוויחים 7-8 מיליון יורו, גבוה פי 5 ממה שירוויחו באירופה. מוטה עובד כעת על עסקה במסגרתה ירוויח שחקן 13 מיליון יורו בשנה, לאחר מס. האלק מרוויח כ-20 מיליון יורו בשנה בעד גרציאנו פלה, חלוץ נבחרת איטליה, שחתם בשאנדונג לונאה ירוויח 10 מיליון יורו נטו בשנה. הוא הרוויח "רק" 2.5 מיליון יורו נטו בשנה בסאות'המפטון. הסכומים הללו גבוהים במיוחד. ערן זהבי ירוויח ב-R&F גואנגז'ו בין 5 ל-6 מיליון יורו נטו בשנה.

על פי הדיווחים באיטליה וארגנטינה, חלוץ הנבחרת הארגנטינאית ונאפולי האיטלקית, גונסאלו היגוואין, קיבל הצעה בשווי 1 מיליון יורו בשבוע מהבאיי צ'יינה פורצ'ון.

נשיא סין שי ג'ינפינג הוא אוהד כדורגל ידוע, ואחד הגורמים מאחורי מסע ההוצאות. הוא נחוש להוביל לשיפור במעמד הכדורגל העולמי של סין. בשלב זה, נבחרת הכדורגל הסינית מדורגת במקום ה-81 בדירוג פיפ"א, מתחת לירדן אך מעל בוליביה. שי שואף לארח את המונדיאל ואף לזכות בו עד 2050. המאמצים האלה הם שמספקים את התמריץ לחברות, המעוניינות לרצות את הממשלה, לפתוח את הארנק.

בנוסף לשאיפות הכדורגל של שי, פצחה הממשלה גם בקמפיין לקידום הספורט וההתעמלות בקרב מעמד העובדים העירוני החדש. תכנית לאומית עליה הוכרז בשנה שעברה הציבה יעד שאפתני של יצירת תעשיית כדורגל המגלגלת 5 טריליון יואן (747 מיליארד דולר) עד 2025, אז 50 אלף בתי הספר אמורים להציע הכשרות מיועדות בכדורגל.

הסינים עם פנקס צ'קים פתוח התפשטו ברחבי אירופה. בביקורו בבריטניה באוקטובר 2015, שי התלווה לראש הממשלה היוצא דיוויד קמרון לביקור אצל מנצ'סטר סיטי, קבוצת הכדורגל האנגלית שבבעלות משפחת המלוכה של אבו דאבי. הוא הצטלם לתמונת סלפי עם קמרון והחלוץ הארגנטינאי של הקבוצה, סרחיו אגוארו. חודשיים לאחר מכן הכריזה סיטי פוטבול גרופ, שבבעלותה הקבוצה, על השקעה של 400 מיליון דולר מצ'יינה מדיקל קפיטל עבור אחזקה של 13%.

באותו החודש, חטיבה של עליבאבא שילמה סכום, שגובהו לא נחשף אך לפי הערכות עומד על כמה עשרות מיליוני דולרים, כדי להפוך לספונסרית של גביע העולם לקבוצות של פיפ"א. במרץ, חתמה וונדה על חוזה בשווי 150 מיליון דולר שהפך אותה לספונסרית הסינית הראשונה של פיפ"א. שתי החברות הן שתי הספונסריות החדשות היחידות של פיפ"א, מאז נחשפה חקירת משרד המשפטים האמריקאי ופרשת השחיתות בארגון.

וונדה קנתה גם אחזקת מיעוט באתלטיקו מדריד, שהעפילה בעונה האחרונה לגמר ליגת האלופות. בנוסף, שורה של חברות סיניות השקיעו במועדונים אירופיים במטרה לקנות מומחיות בכדורגל שלא קיימת בסין ולעזור לפתח שחקנים צעירים. קונים צצים בכל פינה של אליטת העסקים הסינית, החל מהבעלים של החברה לייצור מונוסודיום גלוטמט שרכשה את אסטון וילה לקבוצת משקיעים בהובלת יזם המלונות צ'יאן לי שהפכו לבעלים של ניס הצרפתית. מבחינתו של לי, אקדמיית ההכשרה של ניס, שטיפחה שחקנים כמו קפטן הנבחרת הלאומית הוגו לוריס, הוא מודל שיש לייצא לסין. "אני רואה כאן הזדמנות גדולה. התכנית שלנו היא להביא את אקדמיית נייס לסין, לפתוח מרכז הכשרות בסין".

"יש כל כך הרבה כסף בסין"

משקיעים בכדורגל כמו לי ויצרנית מכוניות הצעצוע רסטאר גרופ גואנגדונג, שבבעלותה קבוצת הכדורגל הספרדית אספניול, אומרים כי הם רואים הזדמנויות להרוויח מהעניין הגובר במדינה בכדורגל, והנכונות הגדלה לבזבז על נסיעות לחו"ל. "המטרה שלנו אינה רק לקדם את ניס, אלא לקדם את העיר כולה בסין", אומר לי, ממייסדי חברת ההשקעות במלונות, פלטנו (Plateno). הוא הוסיף כי הוא מחפש אחר אתרים לפתיחת מלון בעיר הצרפתית.

בדומה, מאז רכשו את אחזקת השליטה בקבוצה בנובמבר, החלו רסטאר לארגן סיורים לילדים ואוהדים במתקנים של אספניול בברצלונה. היחלשותו של היורו לאחר משאל העם הבריטי בחודש שעבר ממתיק אף יותר את העסקה, מוסיף מזכ"ל הדירקטוריון יאנג נונג.

עם זאת, המשקיעים הסינים סופגים לא מעט ביקורת בשל ההוצאות המוגזמות באירופה. האוהדים הפורטוגלים התלוננו מוקדם יותר השנה כשיצרנית נורות LED הסינית לדמן אופטולקטרוניק התנתה את חוזה הספונסרשיפ שלה של אחת הליגות בכך שהקבוצות יעלו להרכב שחקנים סינים. לדמן בסופו של דבר נסוגה מהדרישה.

מסע הקניות אינו מוגבל רק לשחקנים ולקבוצות. מלחמת מחירים הסתיימה בכך שחטיבה של צ'יינה מדיה קפיטל שילמה 1.3 מיליארד דולר עבור חוזה לחמש שנים לשידור משחקי הנבחרת הסינית. סכום זה גבוה פי 13 ממה ששילמו עבור החוזה ב-2015.

"זהו רגע מאד ייחודי", מסכם אדולפו בארה, סמנכ"ל השיווק של ליגת הכדורגל הבכירה בספרד, שמשכה השקעות סיניות מכובדות לאחרונה. "יש כל כך הרבה כסף בסין".