הכנסות מכון וינגייט ב-2015 עלו ב-8% ל-92 מיליון שקל

הכנסות מכון וינגייט, צמחו בשנת 2015 ב-8% בהשוואה ל-2014 והסתכמו בשיא של כ-92 מיליון שקל ההכנסות ממתן שירותים בלבד, הסתכמו בשנת 2015 בסך של 64.5 מיליון שקל, גידול של כ-9% ביחס לשנת קודמת, כך עולה מסיכום הדו"חות הכספיים שפורסמו היום.

העודף התפעולי לפני הוצאות מימון בשנת 2015 עמד על כ-5.6 מיליון שקל, צמיחה של 29% ביחס לשנה שעברה. העודף הנקי של מכון וינגייט בשנת 2015 עמד על כ-4.9 מיליון שקל, גידול של 38% ביחס לשנת 2014.

כלל ההוצאות של מכון וינגייט לתפעול המכון וההשקעה בספורט עמדו על כ-80.5 מיליון שקל, עלייה של 7% ביחס לשנת 2014, כאשר רובה מיוחסת להוצאות בגין אירוח אליפות אירופה בשחייה. הוצאות הנהלה וכלליות בשנת 2015 עמדו על כ-6 מיליון, לעומת 5.6 מיליון שקל בשנת 2014, בין היתר כיוון שבמחצית הראשונה של שנת 2014 לא כיהן מנכ"ל במכון וכן נרשמו בשנת 2015 הוצאות פרישה של מספר מנהלים בכירים.  

   

גרעון המכון בסוף 2015 עמד על כ-13 מיליון  שקל,  ירידה של כ-8 מיליון  שקל ביחס לשנת 2014.

מנכ"ל מכון וינגייט, אמוץ בכר: "מכון וינגייט עבר בשנים האחרונות שינוי בתפישת הניהול שלו, בתפישת השירות שלו ובתרבות הארגונית. המכון פועל כעת כעסק לכל דבר, המייצר הכנסות שמושקעות בענפי הספורט המועדפים ובספורטאי העילית של ישראל בכל הגילאים. מדובר בתהליך אסטרטגי ארוך טווח שיביא את המכון הלאומי של ישראל לעמוד בשורה אחת עם המכונים הלאומיים המובילים באירופה בידע, במתקנים ובמאמנים.  השלמת חקיקת חוק וינגייט היא קריטית להשלמת המהלך, בכך שיאפשר השקעה משמעותית בשדרוג מתקני המכון ובהשקעות ויזמות בפרויקטים כמו בית מלון לנבחרות ומעונות לספורטאים צעירים ולסטודנטים. כל זאת כבסיס לצמיחה והמשך השקעה בספורטאי העילית של ישראל לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020 ו-2024".

סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, מודי פילרסדורף: "בשלוש שנים האחרונות הצלחנו לבצע Turn Over מדהים כתוצאה ממיקוד אסטרטגי, יצירת כלי בקרה לזיהוי מוקדם של בעיות, סיוע בקבלת החלטות, הטמעת נהלי עבודה והצבת יעדים מדידים. זו השנה השלישית ברציפות שהמכון מסיים בעודף שוטף ופעם הראשונה מזה שנים שהיחס השוטף הגיע לאיזון. כל אלו מחזקים את המכון כלכלית ומקצועית לקראת הפיכתו לתאגיד ולמכון לאומי בחוק".