המרוויחים והמפסידים מהמחאה החברתית

המחאה החברתית שפרצה ב-2011 השפיעה מהותית על הכלכלה והחברה בישראל, הן ברמת התודעה והן במעשה. מה היתה השפעת המחאה על השינויים האסטרטגיים בכלכלת ישראל בחמש השנים האחרונות לעומת התקופה שקדמה למחאה, בשנים 2010-2003?

לסרט המחאה החברתית לחץ כאן

קשה לבודד גורם אחד (המחאה החברתית) ביחס לגורמים אחרים המשפיעים על המגמות הכלכליות, אולם יש לבחון את המגמות השונות גם בפרספקטיבה של העולם משום ששינויים שם, למשל בתחומי הצמיחה העולמית, המחירים והריבית משפיעים גם על המגמות כאן, בעיקר כשאנו משווים כמעט כל משתנה כלכלי, עם הממוצעים והמגמות במדינות ה-OECD.

נבחן 4 תחומי השפעה של המחאה החברתית: חלוקת הכנסות ועוני, מחירים (כולל נדל"ן), צמיחה עסקית ותקציב המדינה.

1. המחאה החברתית, חלוקת הכנסות והעוני

בשנים 2016-2004 היינו עדים לשיפור הדרגתי ומתמשך באי השוויון בהכנסות כלכליות, שיפור משמעותי במדדי השוויון המקובלים. השיפור נבע ברובו מן העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, שעיקרו היה בקבוצות ההכנסה הנמוכות והבינוניות.

במקביל, נרשמה הרעה בחלוקת ההכנסות נטו ובאי השוויון בצריכה בשנים 2010-2003, ושיפור במדדים אלה ב-2016-2011.

מדדי העוני הראו גם הם תפנית בין התקופות. שיעורי העוני עלו מ- 18.1% בשנת 2002 ל-20.5% בשנת 2010 ופחתו משמעותית ב-5 השנים האחרונות ל- 18.6% כיום.

בשנים 2010-2003 ההרעה בעוני ובאי השוויון נבעה בעיקרה מן הקיצוץ בקצבאות הילדים, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה ומכך שהורדת שיעורי מס ההכנסה הופעלה רק על חייבי המס. בשנים 2016-2011 היינו עדים לשינויים בתחומים אלה, המס השולי דווקא עלה על המעמד המבוסס, ובמקביל, העשירונים הנמוכים נהנו מעליית שכר המינימום ומהתרחבות תחולת מס ההכנסה השלילי ומשיפור בשכר עובדי קבלן, כולל אכיפת חוקי עבודה.

כמו כן חל שיפור גם בתחום התשלומים למקבלי הבטחת ההכנסה ולניצולי השואה. במקביל, היינו עדים לירידה יחסית בשכר במנהלים, חלקה עקב רגולציה וביקורת ציבורית בנידון וחלקה עקב משבר חברות הענק הקונצרניות במשק. 

2. מחירי המוצרים והשירותים, כולל נדל"ן

ככלל, שיעורי האינפלציה בישראל הם במגמת ירידה בשנים 2011-2016 בהשוואה לשנים 2003-2011 ואולם תהליך ירידת האינפלציה הוא עולמי. בישראל תהליך הייסוף של השקל הוא גורם מרכזי נוסף בהוזלת מוצרי היבוא והנסיעות לחו"ל. עם זאת, "המחאה החברתית" השפיעה לטוב ולרע על המחירים במשק בהתאם לפירוט הבא:

השפעה חיובית:

א. לחצי המחאה השפיעו על הממשלה להוריד מחירים בתחום אחריותה גם כאשר הדבר גרם להגדלת הגירעון התקציבי או העסקי. הוזלות מחירים משמעותיות ראינו בתקופה האחרונה בתחומי החשמל, המים, התחבורה הציבורית, אגרת הטלביזיה ועוד.

אחת מהפגנות המחאה החברתית בקיץ 2011 | צילום: אדם קפלן

ב. המחאה החברתית גיבתה רפורמות כלכליות אשר הצליחו לביא להוזלות בתחום התקשורת, הרכישות בחו"ל באינטרנט והטיסות לחו"ל וכך בתחום העסקי. חקיקות שונות הביאו גם הן להוזלות - חוק חינוך חינם 3-4 שנים, צהרונים, קייטנות וכדומה.

ג. המחאה החברתית הגדילה מאוד את התודעה הצרכנית כולל השוואת מחירים, לחצים על היצרנים להוזיל מחירים וכדומה.

השפעות שליליות או ניטרליות:

א. לחצי המחאה החברתית הביאו לייקור חלק מן המוצרים והשירותים, למשל בתחום הנדל"ן. תוכנית מע"מ 0 למשל הביאה לעצירת ההיצעים ולאחר מכן לפריצת מחירים כלפי מעלה.

ב. הניסיונות הכושלים, עד כה, לרפורמות בתחומי המזון, היבוא, התקינה והמכסים מנעו הוזלות מחירים בתחומים אלה ואולי אפילו לייקור המוצרים. בסופו של דבר מחירי המזון בישראל יורדים פחות מן הירידה היחסית בעולם.

ג. המשבר התקציבי ב-2013 אילץ את שר האוצר דאז יאיר לפיד להעלות מסים עקיפים ולייקר את המוצרים, למשל מסי אלכוהול וסיגריות, מיסי רכישה ושבחץ

ד. השפעת חוק הריכוזיות וחוקי ששינסקי על המחירים במשק, אינה ברורה בשלב זה.

3. המחאה החברתית, הסקטור העסקי והצמיחה

הצמיחה הכלכלית לנפש בשנים 2011-2004 היתה מהירה במונחים מוחלטים וגבוהה מהותית מן הצמיחה בגוש המדינות המפותחות. המשק הישראלי התגבר גם על המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008/9 עקב היציבות בתחום התקציב והחוב הלאומי. מגמה זו של צמיחה מהירה נבלמה בהדרגה בשנים 2011-2016, כך שכיום הצמיחה לנפש בישראל נמוכה אפילו מן הצמיחה לנפש בארה"ב ובאירופה. 

א. רגולציה - יעילות ותחרותיות

ישראל שיפרה את מעמדה "בקלות עשיית עסקים" (דירוג רשמי של הבנק העולמי) בשנים 2011-0311 והגיעה למקום 29 בדירוג העולמי. החל משנת 2011 אנו עדים לירידה הדרגתית ביעילות עשיית העסקים בישראל, בשנת 2015 הידרדרנו למקום ה- 53 בעולם, לכך הייתה השפעה משמעותית ומדידה על ההשקעות הזרות בישראל ועל הצמיחה של הסקטור העסקי. ההרעה הזו  מוסברת רובה ככולה ברגולציה הממשלתית אשר הוחמרה, עקב לחצי המחאה החברתית.

ב. עלויות הסקטור העסקי ויחסי עובד מעביד

המחאה החברתית הובילה את המחוקק לשינויים משמעותיים בשוק העבודה ובעלויות השכר. חלק גדול מן השינויים היו ראויים, כולם הכבידו על המעסיקים וגרמו לקשיחות יתר של שוק העבודה הישראלי. החקיקות כללו שינויים מהותיים בשכר ובהפרשות פנסיוניות של עובדי קבלן, העלאת שכר המינימום ועוד. חקיקות אלה העמיסו עלויות כבדות על המעסיקים.

4. המחאה החברתית ותקציב המדינה

תקציב המדינה מבטא את מערכת ההעדפות הלאומית. בשנים 2011-2003 אומצה עמדת נתניהו לפיה יש להוריד את מס ההכנסה על יחידים וחברות ולממן זאת בהקטנת ההוצאה הממשלתית בתחומי הבריאות, חינוך וקצבאות. המדיניות השיגה את יעדיה בצמיחה ותעסוקה אך הביאה לקשיים חברתיים והגדלה משמעותית בהוצאות המשפחות.

בשנים 2016-2011 וכתוצאה מן המחאה החברתית נעשה מאמץ להגדלת הוצאות הרווחה בעיקר בתחום החינוך (שכר מורים, חינוך חינם גילאי 3-4) ואולם קשיים תקציביים מנעו פעילות נרחבת בתחום זה. כיום, משקל הוצאות הרווחה בתוצר השתפר והתייצב יחסית לתקופה הקודמת ואולם גם היום ישראל מדורגת נמוך מאוד (יחסית לעולם) בתחום זה.

המחאה החברתית הצליחה לשפר במשהו את ההקצאה התקציבית ליעדים החברתיים ואולם הישגים נוספים ויציבים לאורך זמן בתחום זה אפשריים רק אם יישמר הגירעון התקציבי ברמות מתונות. ראוי להפנות בעתיד את תוספת ההכנסות מהעמקת גבייה ומביטולי פטורים במסים להעדפה של הרחבה אוניברסלית בתקציבים החברתיים על פני הרחבה בהוצאות סקטוריליות והפוליטיות.

המחאה החברתית שיפרה גם את אי השוויון וחלוקת ההכנסות במשק והיו לה אף השפעות חיוביות בתחום המחירים, יש לקוות שמגמה זו תמשך.

המחאה החברתית השפיעה קיצונית לרעה על הסקטור העסקי באמצעות הכנסת והממשלה, אשר יצרו הכבדות רגולטוריות כבדות, הגדלת העיוותים בשווקים והגדלת עלויות לסקטור העסקי. ראוי שבעתיד כל רגולציה ורפורמה תבחן בעקביותה הכלכלית ארוכת הטווח, תמנע מהגדלת עלויות למעסיקים ותמנע מפתרונות קצרי טווח כושלים ולא יעילים.

הכותב הוא כלכלן. שימש בעבר כיו"ר "פעילים" והיה ממונה על הכנסות המדינה באוצר