אודי אדם לתעשייה הביטחונית: הפסיקו את התחרות ההרסנית

במכתב שהגיע לידי "כלכליסט" דורש מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם ממנכ"לי תעשייה אווירית, רפאל, תעשייה צבאית ואלביט מערכות להפסיק עם התחרות ההרסנית בניהן אחרת ישתמש אדם בסמכויותיו להגביל את פעילות החברות.

במכתב מציין אדם כי "בשנים האחרונות אנו עדים למקרים לא מבוטלים של "תחרות הרסנית" בין תעשיות ישראליות. תחרות אשר גרמה במישרין לנזקים ליחסי החוץ המדינה, פגיעה באינטרסים הביטחוניים של משרד הביטחון ובעקיפין גם לפגיעה ברווחיותן של התעשיות".

מל"ט הרון של התעשייה האווירית

אדם מתייחס במכתבו לתחרות רבת השנים בין התעשיות הביטחוניות בארץ על מכרזים גדולים במדינות שונות. בניסיון לזכות במכרז על פיתוח או אספקת מערכת כלשהי יכולות החברות להתחרות אחת בשנייה לא רק דרך הורדת מחירים אלא גם דרך הכפשות וניסיונות לטרפד עסקאות, לפעמים אף לאחר שכבר אחת מהן זכתה.

מהלכים מסוג זה מפריעים לישראל לספק את המערכות עליהן בונות מדינות שונות, ואף עלולים לסכן את יחסי החוץ של המדינה. כל הכפשה של חברה מתחרה יוצרת נזק תדמיתי המשפיע על כל התעשייה הישראלית. מנכ"ל משרד הביטחון, אדם, שנכנס לתפקידו במאי האחרון, מכיר מקרוב את המלחמה בין התעשיות הצבאיות, שכן הוא נכנס לתפקידו לאחר שהיה יו"ר התעשייה הצבאית.

אחד המקרים הבולטים הוא מאבק מ־2010 בין אלביט מערכות לתעשייה אווירית. לאחר שאלביט מערכות זכתה במכרז בקולומביה זכתה החברה לסדרת כתבות שביקרה את החברה והדרך בה זכתה לכאורה במכרז. מקור המכתבים היה, ככל הנראה התעשייה האווירית שהתחרתה באלביט מערכות באותו המכרז והפסידה. כל זה הביא את משרד ההגנה הקולומביאני לאיים על ביטול החוזה חודשיים בלבד לאחר שנחתם. האיום הזניק את מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי שני, לקולומביה להגן על העסקה מול הקולומביאנים.

בידי מנכ"ל משרד הביטחון קיימים כלים לא מבוטלים על מנת להטיל סנקציות על התעשיות הביטחוניות בישראל. משרד הביטחון, דרך אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) נדרש לאשר כל ייצוא של התעשיות הביטחוניות פעמיים — גם מה לייצא, כלומר איזה מוצר, וגם לאן.

רישיונות אלה מאפשרים למשרד לפקח על זהות המדינות שלהן מעוניינות החברות למכור טכנולוגיה ישראלית הנמצאת בשימוש צה"ל ולשלוט בזליגה של הידע.

דרך רשיונות הייצוא למשרד שליטה מלאה על פעילות החברות. כל זה עוד מבלי להתייחס לכוחה המונופולי של מערכת הביטחון הישראלית כלקוח היחידי בארץ.

התחרות בין התעשיות בתוך ישראל כרוכה במספר יתרונות כמו הוזלת מחירים והתייעלות מול הדרישות של מערכת הביטחון, חדשנות וכו'. אבל כשמדובר בזירה הבינלאומית התחרות הזו כמעט אבסורדית, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון ששלוש מתוך ארבע החברות המדוברות הן ממשלתיות- תע"א, תע"ש ורפא"ל. אולם גם מול אלביט שאינה ממשלתית יש טעם לדאוג שהייצוא הביטחוני הישראלי בכללותו יהיה גדול ככל האפשר, ולא ינגוס בעצמו, לטובת כלל התעשיות.

כך למשל, אם רפא"ל ותע"ש נותרות שתי המתמודדות היחידות על מכרז ומורידות את התשלום אותו הן דורשות - במטרה להקשות אחת על השנייה, לעתים החברות אף מורידות מחירים רק מתוך מטרה לפגוע בחברה המתחרה ולהקשות עליה לגשת למכרז אחר. לא משנה מי תנצח בסוף, אנחנו, הציבור - הם המפסידים. שכן אנחנו אמורים להנות מההצלחה של החברות שאמורה להיות מתורגמת לדיבידנדים שנכנסים לתקציב המדינה. מה שכמעט לא קורה.

משרד הביטחון מסר בתגובה כי הוא "אינו מתייחס להתכתבות פנימית בינו לביו התעשיות הביטחוניות".