אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארנסט אנד יאנג: בריטניה תיכנס ל"מיתון קצר" לקראת סוף השנה צילום: אם סי טי

ארנסט אנד יאנג: בריטניה תיכנס ל"מיתון קצר" לקראת סוף השנה

דו"ח פירמת רו"ח כולל הורדת תחזית הצמיחה ל-2017 ל-0.4% לעומת 2.6% בתחזית קודמת, והערכה כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית לאפס עד סוף 2016; ההאטה ברכישות והמיזוגים בעקבות הברקזיט פוגעות בפירמות עוה"ד הגדולות בבריטניה

17.07.2016, 11:04 | שירות כלכליסט

בריטניה תיכנס ל"מיתון קצר ולא עמוק" לקראת סוף השנה, על רקע השפעות הברקזיט על מחירי הבתים, העבודות והצריכה, כך לפי דו"ח של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג.

קראו עוד בכלכליסט

הדו"ח, שיתפרסם רשמית מחר (ב'), כולל הורדת תחזית הצמיחה עבור 2017 לשיעור של 0.4% מתחזית קודמת של 2.6%, והערכה כי הבנק המרכזי של אנגליה יוריד את הריבית לאפס עד סוף השנה הנוכחית. בארנסט אנד יאנג מעריכים עוד כי ייתכן והממשלה תחליט על הורדת מסים וצמצום הצנע, זאת במטרה לסייע לכלכלה שנפגעה מההצבעה המפתיעה בעד עזיבת האיחוד האירופי.

"קרוב לוודאי שהפגיעה באמון תתבטא בהשפעות חמורות על ההוצאות, שיבלמו באופן חלקי בלבד בשל ירידת הליש"ט", נכתב בדו"ח. "לפיכך אנחנו מצפים לירידה קבועה ברמות התוצר והפריון של בריטניה".

תחזיות נוספות שיכללו בדו"ח הן ירידה של 2% בהשקעות העסקיות בשנה הבאה, בעוד ששיעור האבטלה יטפס ל-7.1% עד 2019. כמו כן ההערכה היא שהצריכה הפרטית תיפול ב-0.6% בשנה הבאה, ומחירי הבתים יצנחו ב-4%. "אין שום דבר שיכול לתמוך בשוק הדיור בסיטואציה הזו", מציינים בדו"ח.

הייצוא מהווה את נקודת האור היחידה לפי ארנסט אנד יאנג, והתחזית היא שיעלה ב-3.4% בשנה הבאה הודות לירידה החדה בשווי הליש"ט שהופכת את הסחורות הבריטיות לתחרותיות יותר בשווקים העולמיים. זאת, בשילוב עם החולשה בביקושים המקומיים צפויה להוביל לצמצום בחצי של הגירעון בחשבון השוטף ל-58 מיליארד ליש"ט (77 מיליארד דולר).

עורכי הדין חוששים מהאטה במיזוגים והרכישות

בתוך כך, האטה במיזוגים וברכישות פוגעת בפירמות עוה"ד הגדולות בבריטניה. אך התוצאות הפיננסיות שפרסמו 4 פירמות עורכי הדין הגדולות במדינה כבר חושפות את ההשפעות של הברקזיט.  

האי וודאות מאז פרסום תוצאות משאל העם כבר גרם להאטה בתחום המיזוגים והרכישות, אחת המחלקות הרווחיות ביותר בפירמות עורכי הדין הגדולות. "האפשרות של ברקזיט החלה לבלום את הפעילות כבר בחודשים לפני משאל העם", כך לפי הדו"ח שפרסמה פירמת אלן אנד אוברי, החברה היחידה בקבוצות משרדי עורכי הדין הגדולים של לונדון שדיווחה על ירידה קלה ברווחים בשנה האחרונה.

מנגד, עורכי דין המתמחים בחקיקה ובכללים של האיחוד האירופי ובריטניה מוצאים עצמם עסוקים יותר כעת מתמיד. "החבר'ה שעוסקים ברגולציה צריכים להיות שחוקים עד סוף הקיץ", אומר טוני וויליאמס מחברת הייעוץ ג'ומאטי שמייעצת לפירמות עורכי דין על אסטרטגיות ניהול. 

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

4 פירמות עורכי הדין הגדולות של הממלכה (שנקראות ביחד magic circle), דיווחו על הכנסות של 1.4-1.3 מיליארד ליש"ט (1.83-1.7 מיליארד דולר) עבור השנה התקציבית האחרונה, אף שנתוני הרווחים היו מגוונים יותר: בקליפורד צ'אנס דיווחו על רווח של 494 מיליון ליש"ט, הרווח לפני מס ולא כולל הוצאות חד-פעמיות, בלינקלאטר עמד הרווח על 612 מיליון

ליש"ט, באלן אנד אוברלי על רווח 562 מיליון ליש"ט ואילו בפרשפילדס רשמו רווח נקי של 617 מיליון ליש"ט.

עם זאת, האנליסט ריצ'רד טרומנס שעומד בראש חברת הייעוץ טרומנס קנסולטינג, מאמין כי  המיזוגים הם הלב הפועם של פירמות עורכי הדין הגדולות, והייעוץ בתחומי רגולציה יספק רק הטבה קצרת טווח. "הרגולציה היא לא האור בקצה המנהרה, אלא יותר קרש תמיכה נוסף", הוא טוען.

על אף חוסר הוודאות המתמשך, בפירמות עורכי הדין בטוחים שהשירותים שהן מציעות יהיו חיוניים בחודשים ובשנים הבאים. סטיבן איילרס, שותף בפרשפילדס נשמע אופטימי במיוחד בשיחת ועידה שערך בשבוע שעבר עם העיתונאים. "זמנים מאתגרים לרוב הם לא חדשות רעות לעורכי דין", הסביר.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
בבריטניה ובארה"ב יש להם תחמושת שבנויה על סמך
בבריטניה ובארה"ב יש להם תחמושת שבנויה על סמך המודל של חילוץ הבנקים בקפריסין. זה לא סוד צבאי כי אלה הם חוקי מדינה גלויים, אבל בודאי שהתקשורת הממוסדת במערב לא לוחצת חזק על הדיון בנושא (כפי שהיא למשל עושה במקרה של פרשיות מין) - כי ברור לכל שזה יערער את אמון הציבור בבנקים. הפתרון הזה נכנס לאחר משבר 2008 לספרי החוקים באירופה ובארה"ב, בשקט בשקט. קוראים לזה בשפה עממית Bail in. בארה"ב המונח הפורמלי הוא Dodd–Frank Wall Street Reform and Consumer Protection Act. זהו חוק שנחק תחת אובמה בשנת 2010. כנראה אחד החוקים הארוכים ביותר, עם מעל 2,300 עמודים. מן הסתם רוב הנבחרים שהצביעו בעדו לא קראו אותו ולא ממש הבינו את פרטיו. בניגוד ל-Bail out של 2008, הפעם מדובר על איסור חוקי על הממשלה להעביר לבנקים שהם "גדולים מדי ליפול" מענקים כדי שיחזיקו מעמד. אז מה יציל את הבנקים במקרה של תרחיש פניקה מסוג 2008 או גרוע יותר? הממשלה תתיר לבנקים לגעת בחסכונות של המפקידים הקטנים. למרות שלכאורה יש למשל בארה"ב ביטוח ממשלתי לחסכונות בבנקים עד 250K, הביטוח הזה יקרוס במקרה של תרחיש פניקה. כלומר הביטוח הזה הוא בדיחה, גלולת הרדמה שתפקידה לחדש את אמון הציבור בבנקים לאחר המשבר של 2008. אלא שבניגוד ל-2008, הפעם הממשלה לא תזרים את הכסף. הממשלה תתיר לבנקים לקחת מהמפקידים הקטנים את כספם, או לעשות להם תספורת רצינית. כמו במשבר האחרון בבנקים בקפריסין. המשמעות היא שמי ששם את הכסף כיום בבנק, אינו מבין שכספו הוא כעת רכוש הבנק. יש מצב שהוא לא יוכל למשוך אותו בחזרה. מה לא נלקח בחשבון ע"י מי שחוקקו את חוק ה-Bail in? הזעם הציבורי אם החוק יופעל במדינה כמו ארה"ב עם יחס 1:1 של כלי נשק לאזרחים, שיכול לטרוף את כל הקלפים. זה לא חדש. מעולם בהיסטוריה האליטות לא חזו את התפרצות הר הגעש של הזעם הציבורי.
RedLobster  |  18.07.16