ועדת השרים אישרה: מחירי תחליפי החלב ייכנסו לפיקוח

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את הכנסת תחליפי החלב תחת פיקוח מחירים, ואולם המחיר המפוקח טרם נקבע. לפי שעה סוכם עם מציעת החוק ח״כ רחל עזריה כי החוק יעלה להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, ואולם לאחר מכן לא יקודם החוק אלא תוקם ועדה מיוחדת ורק היא תקבע למעשה את המתווה לפיקוח על התחליפים.

הצעתה של ח״כ עזריה עלתה כבר לפני כשלושה שבועות לוועדת השרים אך אז סוכם כי הדיון יידחה למועד אחר, בשל הרצון לבחון את הנושא מצד משרדי הכלכלה והאוצר. עוד סוכם כי הועדה לפיקוח על המחירים תציג תוכנית להורדת מחירי תחליפי החלב בעקבות הצעת החוק. ועדת הפיקוח, המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר, בחנה את שוק תחליפי החלב ומצאה כי יש כשל מבני בשוק - המתבטא בנתח שוק גדול מאוד לאחת היצרניות - דבר אשר גורם למחירים גבוהים ותחרות לקויה בין יצרניות תחליפי החלב. נמצא עוד כי מחירי חומרי הגלם ירדו, וירידה זו לא התגלגלה לציבור, כלומר החיסכון בעלויות הייצור הוביל לעלייה ברווחים של החברות, מבלי שהצרכן הישראלי נהנה ממנו.

לפיכך כעת כאמור סוכם כי הצעת החוק הקובעת כי עקרונית תחליפי החלב יכנסו תחת פיקוח מחירים אך כל יתר המתווה טרם נקבע. עוד נמסר כי תחת הפיקוח יוכנסו כלל תחליפי המזון לתינוקות, כולל אלה הצמחיים שלרוב אינם זוכים להיכלל במבצעי רשתות השיווק.

בהשוואה למחירי העולם, מחירי תחליפי החלב בישראל גבוהים באופן משמעותי. מהשוואת המחירים שערכה נעמ"ת עולה, כי תרכובות מזון לתינוקות יקרים בארץ בכ-62% מגרמניה וב-35% מהמחירים בבריטניה ובארה"ב. על פי בדיקות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משנת 2006 המחירים בישראל התייקרו בכ-20% וכיום עומד המחיר הממוצע של אריזת 900 גרם על 78 שקל.

ח״כ עזריה מסרה כי "הורים משלמים כל כך הרבה כסף על תחליפי חלב, לא מדובר בגזרת גורל. מחיר תחליפי החלב בישראל גבוה ביחס לעולם וגם הרווחיות של אותן חברות גבוהה בהרבה ביחס למקבליהן בחו"ל. חברות תחליפי החלב מתנהגות כמונופול ומנצלות את העובדה שזהו מוצר יסוד הכרחי עבור משפחות. מחירי תחליפי החלב הגבוהים הם עוד מרכיב ביוקר המחיה של משפחות צעירות בישראל, אין לכך הצדקה. הצעת החוק נעשתה בהסכמה של משרדי הכלכלה והאוצר, כדי להקל על משפחות צעירות ולעצור את החגיגה שחברות תחליפי החלב עושות על חשבונן".

כבר בשנת 2014 בחנה הוועדה הבינמשרדית של משרד האוצר והכלכלה את חובת הדיווח על רווחיות בתחליפי חלב ופנתה ליצרנית מטרנה, שבבעלות אסם, בבקשה לקבל ממנה דיווחי רווחיות. דיווח על רווחיות הוא הדרגה הנמוכה של פיקוח מחירים. התערבות הרגולטור בענף תחליפי החלב החלה כאשר שר הכלכלה דאז נפתלי בנט הורה לפתוח בהליכים הנדרשים לצורך החלת פיקוח מחירים על תחליפי חלב. אך מאז לא נעשו צעדים נוספים על מנת להכניס את התמ"ל לפיקוח.

השיח המתנהל כיום ולמרות האישור של ועדת השרים לענייני חקיקה, הוא כרגע שיח פוליטי בעיקרו. הצעת החוק מסתמכת על נתוני השוואת מחירים שעשתה נעמ"ת בין הארץ לבין המחירים בחו"ל, אך לא מדובר, לפחות בשלב זה, בנתונים מגוף מחקרי מוסמך.

לכשתעבור הצעת החוק בקריאה טרומית ביום רביעי, תוקם ועדה מקצועית שתחויב לכלול בתוכה כלכלנים ואנשי מקצוע. אותה הוועדה תעמוד בפני אתגר לא פשוט כיוון שהיא תצטרך לקבוע את הנוסחה הייעודית והמנגנון לפיו ייקבעו המחירים, הן על המוצרים בייצור מקומי והן על המוצרים המיובאים. נוסחת הפיקוח הנוכחית על מוצרים תחת פיקוח מתייחסת רק למוצרים בייצור מקומי, בעוד בתום תחליפי החלב, שניים מתוך שלוש המותגים המשווקים הם מוצרים מיובאים. מלבד מטרנה, המיוצר בישראל, תחליפי החלב סימילאק ונוטרילון הם תחליפים מיובאים. שאלה נוספת שהועדה תידרש אליה ותעמיד באתגר לא קטן את רשת השיווק שופרסל, היא מה בנוגע לתחליף החלב במותג פרטי שייבאה שופרסל לישראל ושממתין בימים אלה במכולות בנמל לאישור משרד הבריאות. מדובר במותג פרטי שמייצרת פריגו עבור שופרסל ואף הוא נופל להגדרה של מוצר מיובא, שיצטרך להכנס לפיקוח, ומעמיד בסימן שאלה את הכדאיות של שופרסל להכנס לקטגוריה הזו.

מטבע, משווקת נוטרילון, ומפרומדיקו, יבואנית סימילאק, לא נמסרה תגובה. ממטרנה נמסר: "החברה תיישם כל החלטה שתתקבל על ידי המחוקק".