הלמ"ס מפרסמת לראשונה את נתוני ההשקעה במו"פ במגזר העסקי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול לראשונה את נתוני ההוצאה למחקר ופיתוח במגזר העסקי בישראל. על פי הנתונים, סך ההוצאה בשנת 2014 למחקר ופיתוח במגזר העסקי הסתכמה ב־45.1 מיליארד שקל - עלייה של 8.5% משנת 2013. מלבד זאת, מהשוואה בין לאומית שערכו בלמ"ס עולה כי ישראל היא בין המובילות ב־OECD בשיעור ההוצאת העסקית על מחקר ופיתוח כאחוז מהתמ"ג. כך, שיעור ההוצאה של המגזר העסקי בישראל על מחקר ופיתוח פנימי (כזה שנערך בתוך החברה ולא באמצעות מיקור חוץ) כאחוז מהתמ"ג מוביל את הדירוג עם כ־3.7%, כשהוא משאיר מאחוריו מדינות כמו קוריאה הדרומית, יפן, פינלנד, ארצות הברית וגרמניה. עוד על פי הנתונים, מספר המועסקים במו"פ בארץ עמד בשנת 2014 על 73.3 אלף, עלייה של 7.3% לעומת שנת 2013.

נתוני 2014 טובים, הציפיות לשנים הקרובות פחות

אבל, וזה אבל גדול, נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול נכונים רק לשנת 2014. על פי ההערכות, נתוני 2015 ו־2016 יצביעו על גידול איטי בהוצאה העסקית על מחקר ופיתוח, כשהחשש הגדול הוא שבשנים שלאחר מכן המשק הישראל ימצא עצמו מפגר אחרי מדינות רבות המשקיעות סכומי עתק במחקר ופיתוח. כך, על פי נתוני הלמ"ס סך ההוצאה הממשלתית על מחקר ופיתוח ב־2014 עמד על כ־1.5 מיליארד שקל, בעוד מדינות רבות כמו אוסטרליה, קנדה, בריטניה וצרפת משקיעות מיליארדי דולרים במיזמי מו"פ במטרה לקחת לעצמן נתח של חדשנות. בין הייתר בשל כך, ישראל נמצאת רק במקום ה־22 במדד החדשנות העולמי, מאחורי אותן מדינות.

רק לפני כמה חודשים הזהיר יושב ראש ענקית התקשורת סיסקו ג’ון צ’יימברס כי תוך מספר לא רב של שנים ישראל כבר לא תהיה מעצמת הייטק. “העובדה שישראל היא אומת סטארט־אפ עכשיו לא אומרת שהיא תמשיך להיות כזו", אמר במסגרת הוועידה המוטסת של "כלכליסט". "מה שממשלת ישראל עשתה כדי לקדם את תעשיית ההייטק בשני העשורים האחרונים לא מספיק עוד”. דברים דומים אמר לפני כחודש גם יו"ר גוגל אריק שמידט בביקור בארץ: "אני חושש שיש לכם מתחרים".

אמנם אזהרותיהם של צ’יימברס ושמידט על אובדן הבלעדיות של ישראל בחדשנות עדיין לא משתקפות בנתוני 2014, אך ייתכן כי דוחו"ת 2016—2017 כבר ילמדו על עלייה משמעותית בהשקעת מדינות אחרות במחקר ופיתוח.

החברות הרב־לאומיות מוציאות יותר

בישראל פועלות על פי הערכות כ־300 חברות רב־לאומיות דוגמת גוגל, פייסבוק, IBM ואינטל, ועל פי הנתונים החדשים של הלמ"ס חלק גדול מההוצאה על המחקר והפיתוח שייכת להן. על פי הדו"ח, ב־2014 נרשמה עלייה של 6% בהוצאה של המרכזים הרב־לאומיים על חקר ופיתוח והיא עמדה על 20.4 מיליארד שקל. מלבד זאת, כ־%52.9 מסך ההוצאה העסקית למחקר ופיתוח מומנה על ידי מקורות שונים בחו"ל, כשבענף התכנות והמחקר המדעי נתון זה הגיע לכדי 68%. עוד על פי הדו"ח, 7.7% מסך ההוצאה למחקר ופיתוח מומנה על ידי קרנות הון סיכון והון פרטי, ו־2.7% ממנה מומנה על ידי המדען הראשי (גידול של 36.2% משנת 2013).

כל הנתונים הללו נוגעים רק ל־2014, אבל בשנה האחורנה אנו מקבלים איתות על שינוי בהתעניינות בטכנולוגיה הישראלית. אם בוחנים את סך הרכישות שנעשו בישראל על ידי חברות רב־לאומיות וישראליות במחצית הראשונה של 2016, רואים כי נתון זה עמד על 3 מיליארד דולר בלבד — ירידה משמעותית מ־2015, אז סך הרכישות בשנה כולה עמד על כ־10 מיליארד דולר. אמנם ההשקעה בחברות ישראליות הגיעה לשיא של כ־1.7 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, אך ברכישות גדולות של ניכרת ירידה ממשית.

יו"ר גוגל אריק שמידט. התריע על תחרות לישראל | צילום: דנה קופל