אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פצצת הפנסיה: עד 2040 תשלומי הפנסיה התקציבית שמשלמת המדינה יוכפלו צילום: עומר מסינגר

פצצת הפנסיה: עד 2040 תשלומי הפנסיה התקציבית שמשלמת המדינה יוכפלו

לפי הדו"ח שמפרסמת החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, תשלומי הפנסיות התקציביות של עובדי השירות הציבורי, שעומדים השנה על 19.6 מיליארד שקל, יתפחו ל-38.1 מיליארד שקל עד שנת 2040. עוד בדו"ח - 700 מיליון שקל שהוקצו למשרד החקלאות ולא נוצלו

19.07.2016, 12:59 | עמרי מילמן

בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל שמפרסם היום (ג') אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מתמקדת החשבת מיכל עבאדי בויאנג'ו בחבויות הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה (כאלו שהתחילו לעבוד לפני 2002) - שהולכות להגדיל בשנים הקרובות את הנטל על תקציב המדינה, על פי חישובי האגף.

קראו עוד בכלכליסט

בעוד שהשנה תשלומי הפנסיות התקציביות בכלל השירות הציבורי יעמדו על 19.6 מיליארד שקל, התשלומים ימשיכו לטפס. ב-2020 למשל, יעמדו התשלומים על קצת יותר מ-23 מיליארד שקל, כלומר ינגסו מתקציב המדינה עוד 4 מיליארד שקל, ועד 2040 יגיעו לגובה של 38.1 מיליארד שקל ורק מנקודה זו יתחילו לרדת בהדרגה עד שכמעט יתאפסו בשנת 2100.

נתונים אלה לא מתייחסים לפנסיית הגישור של משרתי הקבע, שהיא למעשה פנסיה תקציבית עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק (כאשר גיל הפרישה הממוצע עומד על 44 עבור אנשי הקבע. לפי הדו"ח מדובר בממוצע על 20 שנות פנסיית גישור נוספות) וכן כל הנתונים הללו הם תחת ההנחה כי מנוכים 2% דמי ניהול משכר העובדים. על פי חישובי אגף החשב הכללי, רק ב-2100 יתאפסו תשלומי הפנסיה התקציבית (שוב, לא כולל פנסיית הגישור לאנשי הקבע).

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו | צילום: מיקי אלון החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג

נכון להיום, החבות הפנסיונית הכוללת של עובדי המדינה (הכוונה לכלל תשלומי הפנסיה העתידיים שחייבת המדינה) הזכאים לפנסיה תקציבית עמדה בסוף השנה על כ-746 מיליארד שקל, 309 מיליארד מתוכה חבות של עובדים במערכת הביטחון, 197 מיליארד שקל עובדי הוראה, 125 מיליארד שקל שוטרים וסוהרים, 108 מיליארד שקל יתר עובדי המדינה ועוד 7 מיליארד שקל "התחייבויות אחרות".

דוח החשבת חושף, כי סך הסבסוד של האג"ח המיועדות עמד ב-2015 על 4.8 מיליארד שקל, לעומת 3.8 מיליארד שקל ב-2014. הסבסוד של קרנות הפנסיה גדל ב-800 מיליון שקל והסבסוד של חברות הביטוח גדל ב-200 מיליון שקל.

במבט קדימה, סוקר הדוח גם את היקף ההתחייבויות האקטואריות לניצולי השואה ומי שמוגדר כנכה רדיפות הנאצים. ההתחייבויות עמדו בסוף 2015 על 39.2 מיליארד שקל, (יחד עם 6.9 מיליארד שקל בגין הטבות אחרות). השנה היקף התשלומים לניצולי השואה אמור לעמוד על 3.7 מיליארד שקל, כאשר הוא צונח באופן חד ביותר ממאה מיליון שקל בשנה. לצורך העניין, ב-2025 יעמדו ההתחייבויות על 2.4 מיליארד שקל ובאזור 2050 התשלומים כמעט יתאפסו. מה שיכול להסביר בצורה הצינית ביותר מדוע בכל שנה קל יותר לאוצר להגדיל את הקצבאות הניתנות לניצולי השואה.

מחיר למשתכן, לא מה שחשבתם

החשבת הכללית הקדישה בדוח פרק המפרט את תוכניות הממשלה בתחום הדיור בשנתיים האחרונות. מהדוח עולה כי תוכנית הדגל של כחלון, מחיר למשתכן, למעשה פועלת בהיקפים הרבה יותר מצומצמים ממה שכחלון מרבה להציג. על פי הערכת רשות מקרקעי ישראל, אובדן ההכנסות מערך הקרקע בגין ההנחות שניתנו במסגרת התוכנית עד לסוף יוני האחרון עומד על 1.2 מיליארד שקל בלבד. לצורך העניין, כחלון טען לפני כחצי שנה כי הגידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין כתוצאה מהעלאת מס הרכישה ומס השבח עמד על שיעור דומה בשנה שעברה.

כנס מחיר למשתכן בעפולה, צילום: אפי שריר כנס מחיר למשתכן בעפולה | צילום: אפי שריר כנס מחיר למשתכן בעפולה, צילום: אפי שריר

גם אם לא כך המצב, הודות לעלייה במחירי הדיור שלא נעצרה גם השנה, הגידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין ממשיך להיות בולט בכל רבעון מחדש. התוכנית שכוללת שיווק דירות בבנייה רוויה ובמחיר מופחת על קרקעות שבבעלות המדינה גם זוכה לביקורת רבה מאחורי הקלעים מצד פקידי ממשלה על כך שלמעשה היא מלבה את הביקושים ומביאה לחלוקת "הטבות" לא צודקת - רק למי שיכול לרכוש דירה. עוד מפורט בדוח החשבת, כי נחתמו עד כה עשרה הסכמי גג הכוללים העברת מימון של הממשלה להסרת חסמים שונים בהיקף כולל של 134 אלף יחידות דיור. עד כה אושרו למהלך כ-9 מיליארד שקל.

700 מיליון שקל לחקלאות כלל לא נוצלו

הדוח השנתי בוחן את ניצול התקציב השנתי בקרב כלל גופי הממשלה במהלך 2015. כזכור, התקציב של השנה שעברה אושר רק בנובמבר, כך שבמשך 11 חודשים פעלו המשרדים תחת תקציב המשכי המבוסס על התקציב של 2014, והתוספות ניתנו רק לאחר אישור התקציב. על פי הדוח, משרד החקלאות ניצל בשנה שעברה רק 74% מהתקציב שלו, מתוך זה 58% חויב כהוצאות עתידיות לשנה הבאה, כך שכ-700 מיליון שקל לא נוצלו כלל. משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ניצל רק 65% מהתקציב שלו כך שכ-170 מיליון שקל שייועדו למדע בתקציב שאושר לא נוצלו בסופו של דבר. גם המשרד להגנת הסביבה ניצל רק 71% מהתקציב שלו וכ-700 מיליון שקל לא נוצלו כלל. בשנה שעברה משרד הבינוי והשיכון ניצל רק 87.7% מהתקציב שלו, כאשר מרבית הכסף שנוצל בסך הכל חוייב כהוצאות עתידיות לשנה הבאה (כ-45.5% מהכסף שנוצל). המשמעות של ביצוע תקציב נמוך היא כי למעשה התקציב שאושר בכנסת לא באמת ביטא את עבודת הממשלה בשנה שעברה ואת הקצאת הכספים שאותה אישרה הכנסת. תקציב שאינו מנוצל, חוזר לקופת האוצר ומקטין את הגירעון. הגירעון בשנה שעברה עמד באמת על שיעור נמוך מאד, יחסית, של 2.2% מהתוצר.

עוד עולה מן הדוח, כי בין 2011 ל-2015 העמיד האוצר לקרנות שהעניקו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, ערבויות מדינה בהיקף של למעלה מ-1.2 מיליארד שקל שאיפשר לקיחת אשראי של 9.7 מיליארד שקל. מה שאמור להיות מנוע צמיחה לעסקים הקטנים שמתקשים לקבל אשראי מהבנקים בכדי להתפתח ולצמוח. באותה התקופה, כך מפורט בדו"ח, חולטו ערבויות שהמדינה העמידה בהיקף מצטבר של כחצי מיליארד שקל כתוצאה של חדלות פירעון בהלוואות אלו.

החשבת הכללית: עשינו מאמצים אדירים להגיע לשקיפות

החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו התייחסה לפרסום הדוח ואמרה, כי "הדוח משקף את המאמצים האדירים שעשינו להגברת השקיפות בממשלת ישראל. העמקנו את המידע להתחייבויות האקטואריות של הממשלה ונתנו מידע מפורט על ביצוע התקציב".

עבאדי בויאנג'ו התייחסה לכך שכל הנתונים על תשלומי הפנסייה התקציבית העתידיים לא כוללים את התשלומים על מחסור בנתונים על פנסיית הגישור שלה זכאים אנשי הקבע בדוח ואמרה: "אין היום הרבה אנשים שיצאו מצה"ל ומקבלים פנסיית גישור, שכן המעבר לשיטה זו היה רק לפני מספר שנים. אך בחבות האקטוארית מדובר בהוצאה משמעותית וזה נתון משמעותי שחסר. עוד 10 שנים תהיה פנסיית גישור במספרים משמעותיים. היום לא יודעים את זה". החשבת הוסיפה, כי "הסכם יעלון-כחלון קבע סכום מקסימום לפנסיית הגישור, לכל הנושא הזה צריך לעשות אקטואריה וכדי להבין את העומס ההתחייבותי על תקציב המדינה. לא חישבנו את זה, כי כדי לבצע חישוב אמין צריך סדרה של נתונים שכרגע אין לנו מצה"ל, ולכן האקטואריה חלקית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



44 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

44.
החוגגים האמיתים על חשבון המדינה הם אנשי צבא
החוגגים האמיתים על חשבון המדינה הם אנשי צבא קבע כיום כמובן התנאים שלהם לא אמו פעם. אבל מדובר באנשים שעשו קרירה צבאית במגביל לקרירה אישית והכל על חשבון המדינה, תארים השתלמויות פנסויות תקציבים בלי סוף, אנשים שבלי הבא לא היה להם שום דבר אחר לעשות, מצד אחד מקבלים פנסיה בגיל 45 מצד שני עובדים בשחור ועושים עסקים. לא חסר לי כלום אבל זו פצצה מתקתקת.
Mustache  |  22.07.16
43.
היות וכספים עצומים הולכים לפנסיות ולמגזר ציבורי כושל
היות וכספים עצומים הולכים לפנסיות ולמגזר ציבורי כושל אין אפשר להוריד את יוקר המיחיה ולכן כלכלית לא כדאי להשקיע בישראל. יותר ויותר אקדמאים צעירים עוזביםבדיוק כמו המשקיעים. ביבי עסוק בשרה במקום לטפל בבעיות האסטרטגיות האילו. אבן אין מה לעשות זה מה שהעם רוצה וזה מה שיקבל. 
RedPalmtree  |  22.07.16
40.
מנסים להעלות את גיל הפרישה לנשים מבוגרות, שכבר
מנסים להעלות את גיל הפרישה לנשים מבוגרות, שכבר נגמר להן הסוס משנים רבות של עבודה, בבית ומחוץ לבית, ומצד שני מוסיפים עוד ועוד לפנסיות גישור של מגזרים כאלה ואחרים. אנשי צבא צעירים יוצאים לפנסיה מוקדמת בגיל 45 כשעוד כוחם במותניהם עם פנסיות שמנות. ועוד שואבים את לשד דמן של הנשים, כדי לממן תספורות לטייקונים והכל מכספי הביטוח הלאומי. אין גבול לבושה....
Sword  |  19.07.16
לכל התגובות