אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה נרדמה בפיקוח, וחברות קבלן פוגעות בפנסיות העובדים צילום: אוראל כהן, עמית שעל

מעקב כלכליסט

המדינה נרדמה בפיקוח, וחברות קבלן פוגעות בפנסיות העובדים

משרדי האוצר והכלכלה אמורים לפקח שחברות הקבלן מפרישות לפנסיה של עובדיהן כחוק, אך התלונות נערמות ולא נבדקות. וגם המקרים שנחשפים מסתיימים בתיקון העוולה, אך ללא שום סנקציה משמעותית למעסיק, כך ששיטת "מצליח" נמשכת

20.07.2016, 06:53 | מיקי פלד

משרד האוצר השתולל כש"כלכליסט" חשף באוקטובר כי חברת הקבלן אבידר העבירה בן לילה את החיסכון הפנסיוני של 3,000 עובדי השמירה והניקיון שלה מקרן פנסיה אחת לאחרות )באמצעות סוכנות הביטוח דורות), ועל הדרך עשתה את אותו הדבר גם עם קרנות ההשתלמות. אלא שבתשעת החודשים שחלפו מאז, הפיקוח על הביטוח באוצר בעיקר הפריח הבטחות על אמצעים קשים כנגד שתי החברות, כולל קנסות כבדים, אך לא נקט בפועל שום סנקציה. כל שהאוצר עשה הוא לאפשר לעובדים שרצו בכך להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לחזור לפנסיות, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות הישנים שלהם. רק כשליש מהעובדים בחרו באופציה הזו — לא מן הנמנע כי חלק לא מבוטל מהיתר אפילו לא היו מודעים לאפשרות או למשמעויותיה.

במקרה אחר, ש"כלכליסט" חשף ביוני, חברת כוח האדם תיגבור מכרה פנסיות לאלפי העובדים שלה במשך 14 שנה בדמי ניהול מקסימליים על ידי סוכנות הביטוח שבבעלותה, והכניסה לקופתה מיליוני שקלים מדמי הניהול שלהם, שלא הופחתו בגלל כפל הכובעים. גם כאן האוצר לא ידע ולא שמע על כך, פשוט כי איש בו לא טרח לבדוק את הדו"חות של החברה הציבורית שמפורסמים בבורסה.

קראו עוד בכלכליסט

הסיפורים של עובדי אבידר ותיגבור משתלבים עם תמונת מצב כללית של הטיפול במשרדי הממשלה בזכויות הפנסיה של 160 אלף עובדי השמירה והניקיון. יש הרבה רצון טוב, יש אפילו משאבים, אבל משהו בשורה התחתונה עוד חסר.

משרד הכלכלה לא בדק תלונות עובדים

הרגולציה על משולש יחסי הפנסיה שבין הצרכן (העובד), היצרן (קרן הפנסיה) והמתווכים (סוכנות הביטוח והמעסיק) נתונה לפיקוחו של משרד האוצר, אך פרט לו ישנו גוף שאמון על עניין הרבה יותר בסיסי — לוודא שמלכתחילה המעסיקים בכלל מפרישים לפנסיה של העובד את מה שהם אמורים לפי החוק, ולקנוס אותם אם הם לא. גוף זה הוא מינהל האכיפה במשרד הכלכלה. אלא שבדיקה מול משרד הכלכלה מצביעה על הרבה חורים במערך האכיפה.

הדוגמה הבולטת ביותר לתפקוד החסר של מינהל האכיפה היא זו של מקס הוברט, עובד לשעבר בחברת הקבלן ברק גדעון, שתבע את המעסיק על הפרשה חלקית בלבד לפנסיה ואפילו לא קיבל הודעה על כך שהוא בכלל זכאי להפרשות לפנסיה, כפי שדורש החוק. לפני שהוברט פנה לבית הדין לעבודה, הוא הגיש תלונה ב־2012 למשרד הכלכלה. במשרד ענו לו אז שתלונתו תיבדק, אבל כעת מודים כי מעולם לא יצרו איתו קשר, אפילו לא שאלו אותו מה בדיוק קרה ולא ביקשו ממנו חומרים.

גם אחרי פנייה של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) בעניינו למשרד הכלכלה שנה לאחר מכן, דבר לא קרה. התשובה שהתקבלה בסופו של דבר מהמשרד לעורך דינו של הוברט, עו"ד ערן גולן, היא שהחברה גם ככה בבדיקה ולכן אין צורך בעדות שלו, אף שלא ידעו מה יש בה בכלל.

במהלך דיון משפטי בתביעה של עובד אחר נגד החברה, משרד הכלכלה אמנם ביקש לשלול לה את הרישיון, משום שלא ציינה בתצהיר שהוגשו נגדה תובענות ייצוגיות על אי־הפרשה לפנסיה, אבל את ההפרשות עצמן המשרד לא בדק, ובסופו של דבר, גם רישיון החברה לא נשלל.

כל זאת עוד יותר אבסורדי משום שבמשרד ליד מינהל האכיפה יושבים הפקידים שנותנים את הרישיון לחברות הקבלן, ולהם יש את נתוני השכר של כולן, אבל איש שם לא טרח לבדוק אם מתבצעות הפרשות לפנסיה על פי החוק או לא, וגם כיום לא נעשית בדיקה כזו כחלק ממהלך העניינים השוטף.

 

מימין: המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ומנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. חורים במערך האכיפה, צילום: אוראל כהן, עמית שעל מימין: המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ומנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. חורים במערך האכיפה | צילום: אוראל כהן, עמית שעל מימין: המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ומנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. חורים במערך האכיפה, צילום: אוראל כהן, עמית שעל

 

הפקידים מתמקדים בקנס למעסיק ולא בעובד

אולם הבעיה מתחילה בשלב הרבה יותר מוקדם. משרד הכלכלה מתגאה, ובצדק, בעלייה בהיקף הקנסות והעיצומים הכספיים שהוא מטיל על מעסיקים בנושא הפנסיה, אך הוא לא מפרסם את הסכום של כספי הפנסיה שהופרשו לבסוף לעובדים בזכות התערבותו. הסיבה היא שהוא לא יודע כמה, וזאת משום שהמיקוד שלו הוא בקנסות למעסיק — כלומר בסנקציה — ולא בתיקון העוולה בפועל. אם העובד רוצה לקבל לידיו את הפנסיה שלו בחזרה, הוא צריך לפנות לבית הדין לעבודה.

המשרד נותן התראה בפעם הראשונה שהוא תופס מעסיק שלא הפריש לפנסיה, ועיצום כספי בפעם השנייה. לפני חודשיים הנוהל שונה, כך שהמעסיק יוכל לבטל את ההתראה אם ישיב את כספי העובדים — מהלך שאמור לסייע בנקודת התורפה הזו בבקרה. עם זאת, ברור כי כל עוד המשרד לא יפרסם גם את סכומי הפנסיה שהושבו לעובדים, הם לא יהפכו למטרה המרכזית שלו — שהרי אי אפשר לנהל את מה שלא מודדים.

ממשרד הכלכלה נמסר: "תלונתו של מר הוברט התייחסה לתקופה של טרם כניסתו של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה ב־2011. רישיונה של חברה הקבלן המדוברת נשלל, ובערעור שהגישה, בוטלה השלילה. בשנת 2013 הוטל על החברה עיצום כספי בגין אי־העברת ניכויים של חלק העובד לפנסיה, החברה הגישה ערר על החלטה זו וטרם ניתנה החלטה סופית של ועדת ערר."על פי חוק, תפקידו של המינהל הוא להשית סנקציות כנגד מעסיקים המפרים את חוקי העבודה. תיקון ההפרה נדרש במקום שבו המעסיק מבקש הפחתה של העיצום הכספי או הקלה".

מאבידר נמסר כי "למיטב ידיעתנו בדיקת האוצר בנושא עוד לא הסתיימה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות