אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בורקס במיקרו צילום: רועי בר

בורקס במיקרו

מסורת חדשה צצה בקולנוע הישראלי: קומדיות קיץ שמצולמות בזריזות. הקהל נוהר בהמוניו, אבל המבקרים מאשימים בוולגריות וגזענות. "עם אקשן לא ננצח את האמריקאים", טוען הבמאי שי כנות

21.07.2016, 08:41 | אור סיגולי

כאוס. זאת כנראה המילה הראשונה שעולה בתיאור עולם הפצת הקולנוע הישראלי. בכל שנה נעשים יותר סרטים כחול־לבן, ונדמה שלא ידוע לגמרי כיצד לנתב זאת באופן מיטבי אל הקהל. למשל, זוכי פסטיבלים לא מכים בברזל בעודו הוא חם, ויוצאים לקולנוע הרבה לאחר שהעניין בהם פג. ועם זאת, ב־3 השנים האחרונות, דבר אחד הפך לקבוע ויציב - קומדיות הקיץ. בחודש יולי, כשהצעירים בחופש, מוציאה חברת "סרטי יונייטד קינג", של האחים משה וליאון אדרי, שבבעלותה רשת בתי הקולנוע "סינמה סיטי", קומדיית קיץ עמוסה בכוכבי נוער.

לחלוץ הקונספט החדש בישראל קראו שושנה. "התסריט של עודד רוזן התגלגל לידיי, והבאתי אותו ל'יונייטד'", מספר הבמאי שי כנות על מה שהפך בסופו של דבר ל"שושנה חלוץ מרכזי", אחד הסרטים המצליחים והשנויים במחלוקת של הקולנוע הישראלי. "אחרי שביימתי את הסדרה "הבורר", הבנתי שהקומדיה הישראלית חזקה רק בטלוויזיה. תהיתי למה אי אפשר לקחת משהו מעודכן ומצחיק לישראלים ולתת פייט לקולנוע מחו"ל. עם סרטי אקשן לא ננצח את ההפקות האמריקאיות, אבל אפשר לעשות מוצר בידורי משלנו".

תמונות מתוך הסרט "איביזה", צילום: עופר נעים ורועי בר תמונות מתוך הסרט "איביזה" | צילום: עופר נעים ורועי בר תמונות מתוך הסרט "איביזה", צילום: עופר נעים ורועי בר

הסרט, בכיכובם של אושרי כהן וגל גדות, יצא להפקה בתקציב של 4 מיליון שקל והביא לקולנועים מעל 220 אלף רוכשי כרטיסים.

בורקס במיקרו

ביונייטד ראו כי טוב, ושנה לאחר מכן ביים כנות את הסרט "איביזה", שהופק בסכום זהה ל"שושנה", והביא 120 אלף צופים (כל הנתונים התקבלו מסרטי יונייטד). השבוע כנות ויונייטד חוזרים בפעם השלישית עם "ארבע על ארבע", קומדיית מסע פרועה בכיכובו של עוז זהבי, שלא מן הנמנע שתצליח כמו קודמותיה.

השחקן אושרי כהן בצילומי הסרט "שושנה חלוץ מררכזי", צילום: עופר נעים ורועי בר השחקן אושרי כהן בצילומי הסרט "שושנה חלוץ מררכזי" | צילום: עופר נעים ורועי בר השחקן אושרי כהן בצילומי הסרט "שושנה חלוץ מררכזי", צילום: עופר נעים ורועי בר

במדינה שבה גיוס כספים לסרטים מתפרס על פני שנים, שבהן היוצרים תלויים בקרנות הקולנוע, וזאת לפני שלב העריכה היקר וההפצה המתישה, קומדיות הקיץ מופקות בתהליך שונה מאוד. "על התסריט עובדים חצי שנה, ומפתחים אותו בערך עד נובמבר", מתאר כנות את השיטה החדשה. "הצילומים נמשכים כ־25 יום בין ינואר למרץ, וביולי הסרט כבר על המסכים".

 

"צחקתי־הלכתי"

על פניו, נדמה שכולם מרוצים. "יונייטד" משקיעה ביצירה ישראלית, הקהל מגיע לראות סרטים מקומיים, קרנות הקולנוע יכולות להתעסק ביצירות אמנותיות יותר, והתעשייה מייצרת מקומות עבודה. אבל למהירות העשייה יש גם מחיר. "איביזה" ו"שושנה חלוץ מרכזי" הוכתרו על ידי מבקרים רבים כסרטים הגרועים ביותר של השנה שבה יצאו, ולצד השמחה על כך שישראל לא מפחדת לייצר גם קומדיות קלילות, קמה תרעומת על הוולגריות והעשייה הקולנועית המפוקפקת. את בית ההפקה זה פחות מטריד.

שחקני הסרט "האוצר מעבר לנהר", צילום: רוני דלמאי שחקני הסרט "האוצר מעבר לנהר" | צילום: רוני דלמאי שחקני הסרט "האוצר מעבר לנהר", צילום: רוני דלמאי

"בעידן של היום, אני כיוצר מקבל ביקורות מכל מקום", אומר כנות. "אני קורא את הביקורות ואת רוב המבקרים אני גם ככה מכיר, אז די צפוי מה הם יגידו. אני לא לוקח את זה ללב".

"אנחנו עורכים הרבה קבוצות מיקוד לסרטים בשלבים מוקדמים של עריכת הסרט", אומרת לירון אדרי, מנהלת ההפצה ותחום הקולנוע הישראלי בסרטי יונייטד קינג. "אנחנו למדים שהקהל נהנה מקומדיות קיץ קלילות שצוחקים בהן מבלי להתנצל - סרטי ‘צחקתי־הלכתי’. הקהל הוא בני נוער וחיילים, שממעטים ללכת לקולנוע שכן הכל זמין במחשב ובסמארטפון. מה שמוציא אותם מהבית לחוויה משותפת זה סרט קיץ מהנה, לא מחייב, שאפשר לראות אותו עם חברים. על המסה הקריטית של הכרטיסים שנמכרים לא אחראים המבקרים או מערך השיווק של הסרט, אלא הקהל עצמו, מפה לאוזן".

 שי כנות במאי הסרט "ארבע על ארבע", צילום: רועי בר שי כנות במאי הסרט "ארבע על ארבע" | צילום: רועי בר  שי כנות במאי הסרט "ארבע על ארבע", צילום: רועי בר

נזעמים על הומופוביה

הביקורת עצמה מופנית גם נגד תכני הסרטים, שהמבקרים כינו במילים קשות כמו שוביניזם, הומופוביה וגזענות. גם מאלו כנות לא מתרגש. "הקהל צוחק על זה", מסביר כנות. "זו הדרך שלנו דווקא ליצור אחדות. ברגע שאתה מעלה את זה בצורה קומית, זה יוצר שיח מדליק ומצחיק ונשברות המחיצות". ועם זאת, העובדה שכתבי ומבקרי הקולנוע נזעקו, מעידה על הבעייתיות בייצוג המיעוטים, בעת שסובלנות וקבלה אינן המאפיינים העיקריים בחברה הישראלית. סצנת השיא ב"שושנה חלוץ מרכזי", המציגה באופן היתולי כיצד פנאטים דתיים תוקפים את אנשי מצעד הגאווה בירושלים, מעידה ששאלת הפוליטקלי קורקט תמשיך לבעור גם בעתיד.

אחרי קומדיות הקיץ, המטרה הבאה של יונייטד היא להחיות את השוק שנזנח לחלוטין על ידי הקולנוע הישראלי: סרטי הילדים. אשתקד יצא לאקרנים הסרט "גויאבות", המיועד לשכבה הצעירה ביותר של צופי הקולנוע. "הקהל מאוד אהב את הסרט וצפו בו כ־80 אלף איש", אומרת אדרי. בשבוע הבא יצטרף ללוח ההקרנות סרט ילדים חדש ושמו "האוצר מעבר לנהר". "נעשים מעט מאוד סרטים לילדים ולבני נוער, אבל היה קשה לגייס כסף להפקות. עם זאת, זו היתה השאיפה שלנו במשך זמן רב", מסכמת אדרי.

השחקן שלומי קוריאט בסרט "ארבע על ארבע", צילום: רועי בר השחקן שלומי קוריאט בסרט "ארבע על ארבע" | צילום: רועי בר השחקן שלומי קוריאט בסרט "ארבע על ארבע", צילום: רועי בר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מצד אחד יש עוד המון עלויות (יח"צ, פרסום
מצד אחד יש עוד המון עלויות (יח"צ, פרסום וכו') ומצד שני יש את הזנב הארוך (VOD, שידורים בערוצי סרטים וערוצים מסחריים) שימשיך להביא הכנסות עוד הרבה שנים, מה גם שתמיכה של גופי שידור (המחויבים לעודד יצירה ישראלית מקורית ומתגאים במספר הצופים הכולל בכל הסרטים יחד - האיכותיים והשטותיים) תורמת גם היא לשורת הרווח.
Umbrella  |  23.07.16