כחלון: "נתנגד לדחיית הקמת תאגיד השידור הציבורי"

שר האוצר, שלא היה בסוד העניינים ולא היה שותף לתוכנית, הציג אתמול לנתניהו את העלויות הכרוכות בדחיית מועד פתיחת שידורי התאגיד ביותר משנה – עלויות שעשויות להגיע לחצי מיליארד שקלים מכספי משלם המיסים – והודיע: "לא נאפשר בזבוז של כספי ציבור ללא סיבה".

בכוחו של כחלון לסכל את היוזמה, שכן בהסכם הקואליציוני שבין הליכוד לכולנו נקבע כי כל העברה תקציבית של יותר מעשרה מיליון שקלים תחייב אישור של שר האוצר. במקרה זה, נוכח העלות הגבוהה של החלטת הדחייה בהפעלת תאגיד השידור הציבורי, נתניהו יזדקק להסכמתו של כחלון להעברת הכסף למימון הדחייה מאגף התקציבים.

תאגיד השידור הציבורי אמור היה להתחיל לפעול ב-1 באוקטובר. ביום שני, בצעד מפתיע שנרקם גם מאחורי גבם של ראשי התאגיד, הודיעו נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על דחיית התאריך לינואר 2018. השניים טענו שהתאגיד עדיין לא ערוך לשידור, אולם בתאגיד מיהרו להבהיר כי הם יהיו מוכנים בזמן. "נעלה לשידור בכל הפלטפורמות ב־30 לספטמבר", הבהיר מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ. "הדחייה במתכונתה הנוכחית הרסנית לשידור הציבורי".

מבקריו של ראש הממשלה טענו כי מטרת המהלך היא להחליש את השידור הציבורי ולמעשה לסתום את הגולל על הקמתו, אחרי שנוכח לדעת כי הנהלת התאגיד לא מתכוונת ליישר קן עם רצונו בגוף שידור ציבורי שיסור למרותו.

גם יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, מתח ביקורת נוקבת על המהלך שהוביל נתניהו וכינה אותו "תמוה". "בימים האחרונים יש מטח מפתיע של חוקים שמטרתם להצר את החופש של התקשורת, ואולי אפילו לאלף את התקשורת", אמר אתמול בנט. "אני מודה שלא קל לקום כל יום מול תקשורת ביקורתית ונושכת, אבל זה בדיוק התפקיד של תקשורת במדינה דמוקרטית ועל כולנו לפעול לשמר אותה ככזו".

ראש הממשל ושר התקשורת בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי

בניגוד לכחלון, בנט עדיין לא התחייב פומבית שיצביע נגד המהלך, אולם בשיחות סגורות הבהיר לאנשי סיעתו כי אין לו כוונה לתמוך ביוזמה של נתניהו. "לכל דבר יש גבול", הדגיש.

הדיל שרקם נתניהו מחייב שינוי חקיקה, ועל כן יצטרך לעבור גם בוועדת השרים לחקיקה, גם בכנסת וגם בוועדת הכלכלה. הבית היהודי, כמו סיעת כולנו ושאר השותפות הקואליציוניות, חתמו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים על התחייבות שדרש נתניהו שלפיה יתמכו בכל רפורמה בשוק התקשורת שיבקש לקדם, ועל כן הם עשויים להיתקל בקושי להתנגד ליוזמה. אלא שבשיחות סגורות אמרו אתמול כמה מראשי הסיעות כי המהלך האחרון של נתניהו איננו "רפורמה שהוא מבקש לקדם" אלא "רפורמה שהוא מבקש לבטל" ולכן הם אינם כבולים בהתחייבותם.

גם יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל (המחנה הציוני) אמר אתמול כי ככל שהדבר תלוי בו, הפעלת התאגיד לא תידחה. ישיבת הוועדה שהייתה אמורה להיערך אתמול נדחתה ליום ראשון כדי לאפשר ליו"ר ההסתדרות ניסנקורן, שהיה שותף כאמור למהלך הדחייה, להשתתף בה.

נתניהו עצמו התייחס אתמול לסערה סביב החלטתו לדחות את הפעלת תאגיד השידור הציבורי ואמר: "יש שידור ציבורי רצוף, זמין ויעיל במדינת ישראל. איכשהו הוא נתקל בבעיות טכניות של תוכניות שלא התקיימו עד עכשיו, אבל זה יהיה".

‏יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד) אמר הבוקר כי, "זו לא הפעם הראשונה שאנחנו דוחים את הסגירה של רשות השידור. התאגיד הציבורי עדיין לא מוכן".