ודאות לסטארט-אפיסטים

מאחורי כותרות העיתונים על "אקזיטים" של חברות היי-טק בישראל במיליוני דולרים מסתתרים לא פעם בעסקאות אלו מנגנוני תמורה מורכבים, הכוללים תנאים שאינם מפורסמים לרוב בסיפורי ההצלחה הישראליים.

עד כה שררה אי-ודאות מסוימת באשר להשלכות המס הנובעות מחלק מתנאים אלו. אי-ודאות זו הוסרה במידת מה בטיוטת חוזר מקצועי של רשות המסים אשר פורסמה לאחרונה בקשר עם מנגנוני שימור ומגבלות על מייסדים ועובדי מפתח בעסקאות אקזיט וכן בהתקשרותם הראשונית של המייסדים ועובדי מפתח עם החברה.

אחד התנאים השכיחים בעסקאות השקעה, מיזוג ורכישה בתחום ההיי-טק ובהסכמים הראשוניים הינו הישארותם של אנשי המפתח כעובדים או נותני שירותים לחברה לאחר ביצוע העסקה, למשך פרק זמן המוגדר מראש על ידי הצדדים. בפרק זמן זה מובטח המשך תרומתם של אנשי המפתח להשגתם של יעדים ואבני דרך שנקבעו מראש או לליווי תהליכי ההסתגלות של הצדדים למהלך שבוצע והטמעת השינויים המתחוללים בחברה בעקבותיו.

תנאי זה מושג באמצעות תמריצים כגון מנגנון "הבשלה הפוכה" (Reverse Vesting) המופיע לרוב בהסכמים ראשוניים, ומנגנון דחייה (Holdback)החל על תשלום התמורה, או חלק ניכר ממנה, בעת מכירת מניות החברה.

במנגנון ההבשלה ההפוכה, מוענק לאיש המפתח מספר המניות המהווה את האחוז המלא מתוך הון המניות המונפק של החברה אשר הובטח לו, לרבות הזכויות הנלוות למניות אלו, כגון זכויות הצבעה וזכויות כלכליות אך לחברה נשמרת, במשך תקופה מסוימת, הזכות לרכוש מניות אלו ממנו בחזרה, במקרה של סיום ההעסקה.

במנגנון הדחייה, מותנים חלק מהתשלומים במסגרת העסקה בהמשך עבודה או מתן שירותים לחברה, באופן אשר נועד להבטיח את המשך ההעסקה.

מאחורי מנגנונים אלו עומד הגיון עסקי ברור לשמר רצף תעסוקתי בחברה של אנשי המפתח בעת הקמתה או לאחר מכירתה. אי הודאות שנלוותה למנגנונים אלו נגעה לאופן בו תסווג התמורה במסגרתם לאנשי המפתח על ידי רשויות המס.אי-ודאות זו הקשתה על הצדדים לקבוע מנגנונים מסחריים מקובלים בתעשייה בשל השלכות המס הפוטנציאליות.

הטיוטה מספקת ודאות בהקשר זה וקובעת כי בהינתן התנאים אשר פורטו בה, לא יהיה במנגנונים אלו כדי לשנות את סיווגה של ההכנסה ממכירת המניות ואת חבות המס של אנשי המפתח.

יש לברך על צעד זה המספק ודאות לפרקטיקות שכיחות בענף ההיי-טק ומאפשר את החופש להגיע להסכמות מסחריות לגבי מתווה העסקה מבלי לערב במו"מ שיקולים זרים. צעד זה מצטרף לצעדים נוספים לעידודה של תעשיית ההיי-טק כגון החוק לקידום השקעות בחברות הטכנולוגיה העילית המאפשר, בין היתר, גיוס כספים באמצעות מימון המונים ללא פרסום תשקיף והקלות בדרישות הדיווח והגילוי כמו גם חוק האנג'לים והתיקון שנעשה בו לאחרונה.

האתגרים הטכנולוגיים והכלכליים בפניהם ניצבת תעשיית ההיי-טק טומנים בחובם מרכיבי אי-ודאות רבים, והסרתם של חלק מאלו, כגון בתחום המיסוי, תקל על יזמים, בעלי מניות ומשקיעים להגיע להבנות וחשובה במיוחד על רקע התחרות הגוברת בענף והאיום על מעמדה המוביל של ישראל בתחום זה מצד מדינות אחרות.

עו"ד יפה הוא שותף בכיר וראש קבוצת ההיי-טק במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. עו"ד שמואלי היא עורכת דין בקבוצה