אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

קפריסין מגבירה את האכיפה על חברות הפורקס הישראליות

רשות ני"ע הקפריסאית קנסה חברות פורקס ומסחר באופציות בינאריות ישראליות שפועלות משטחה במאות אלפי יורו ופרסמה לאחרונה חוזרים שיקשו עליהן לפעול באי. אחת מהדרישות עלולה להוביל את החברות לפטר עובדים בישראל

24.07.2016, 07:01 | אסף גלעד

לרשות ניירות הערך הקפריסאית מתחיל להימאס, ככל הנראה, מאופי פעילותן של חברות הפורקס והאופציות הבינאריות שרבות מאלו שפועלות משטחה הן ישראליות. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשנה האחרונה חלה החרפה ביחס של הרשות כלפי החברות האלו שמציעות שירותי טכנולוגיה ופלטפורמות למסחר אלקטרוני בין מטבעות חוץ, בחוזי הפרשים ובאופציות בינאריות - שירותים שזוכים לעיתים להיכלל תחת ההגדרה של מסחר פיננסי בסיכון גבוה ושרשות ניירות הערך בישראל משווה אותם להימורים, למרות שהם נחשבים למוצרים פיננסיים חוקיים ברוב מדינות המערב, כולל בקפריסין.

 

 

קראו עוד בכלכליסט

ההחרפה באה לידי ביטוי בצעדים שונים של הרשות שהחל מהרבעון השלישי של 2015 אנשיה פשטו על משרדי חברות הפיננסים ותשאלו את המנהלים על אופי שיווק השירותים שלהן ועל הדרך שבה הם מפקחים על עובדי המכירות שלהם."המסר של הרשות בפעילות הזו היה: 'היתה כאן חגיגה שכולכם נהניתם ממנה - חילקנו לכם רשיונות והייתם מעבירים לנו דיווח פעם בשנה, אבל המשחק נגמר ומעכשיו תעבדו בצורה מסודרת'", סיפר ל"כלכליסט" בכיר בענף המסחר הפיננסי שהוסיף כי "חלק מהבדיקה נעשתה באמצעות שליחת בקשות רבות לקבלת מידע מהחברות, וחלקה באמצעות ביקורים בפועל של נציגי הרשות שנערכו ימים ארוכים וכללו תשאול במקום".

קנסות, הסדרים וחוזרים

תוצר הבדיקה של הרשות הגיע בדמות של עשרות קנסות שקיבלו חברות הפיננסים. חלקן נאלצו לאחר מכן להגיע להסדר בכדי להמשיך את פעילותן באי.

כך, למשל, בחודש שעבר נקנסה חברת־בת של טק פייננשלס (TechFinancials) הישראלית שנסחרת בבורסה בלונדון בסכום כולל של 138 אלף יורו בשל אי־עמידה בדרישות רגולטוריות שונות כמו למשל פרסום לא הוגן, אי־ידוע של לקוחות פוטנציאליים על הסיכון הגבוה שנובע ממסחר באופציות בינאריות, אי־ידוי יכולתם ומיומנותם של הלקוחות לסחור באופציות בינאריות, חלוקת בונוסים לעובדים כתמריץ לגרום ללקוחות להעלות את סכום ההפקדה שלהם וכן בשל כשל בפיקוח על פעילות של חברה נוספת שמפעילה עבורה כמה משירותיה. הרשות הקפריסאית דרשה מטק פייננשלס להבהיר את המידע המצוי באתריה וכן לתת גילוי נאות על הסיכון הכרוך במכשיר הפיננסי המורכב שהיא משווקת.

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, צילום: אוראל כהן יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, צילום: אוראל כהן

מטק פייננשילס נמסר כי "החברה נקטה במהלכים להבטיח שההפרות הללו לא יחזרו על עצמן ומצפה לתקן את כל הליקויים עד ה־5 בספטמבר 2016 כפי שדורשת הרשות הקפריסאית. החברה לא מצפה שלקנס תהיה השפעה מהותית על תוצאותיה לשנה זו והיא סבורה כי תענה על ציפיות השוק ממנה".

חברת בנק דה בינארי (Banc De Binary) של אורן שבת־לורן נאלצה לשלם סכום כולל של כ־500 אלף יורו בגלל 4 החלטות שהוציאה נגדה הרשות בקפריסין על הפרה של דרישות רגולטוריות שונות והיא נחשבת עד היום לחברה ששילמה את הסכום הכבד ביותר מבין החברות הישראליות שפעילות באי.

קנסות נוספים חולקו גם לחברות הישראליות 24 אופטשיון (24Option), ספוטאופשיון (SpotOption), קומקס אף אקס (CommexFX) ואיירון אף אקס (IronFX). כמו כן, רישיונן של החברות פגייס (Pegase) וטריידמרקר (Trademerker) הושהה. טריידמרקר הצליחה לחדש לאחרונה את הרישיון שלה לאחר שהגיעה להסדר עם הרשות בקפריסין.

לפני כשנה, חברת סייפקאפ (Safecap), בבעלות פלייטק של טדי שגיא, שמנהלת בקפריסין את פעילות הפורקס של Markets.com קיבלה קנס של 168 אלף יורו על ליקויים שמצאה הרשות בשנים 2013-2014. מאז החברה כבר ביטלה את פעילות המסחר באופציות בינאריות שהקימה, וגם על שירותי הפורקס שלה היא מפעילה שירותי בקרת איכות הכוללים מערכת אוטומטית שמזהה נציגי מכירות שמעודדים לקוחות להעלות את סכומי ההפקדה שלהם ושמבטיחים להם רווח מהיר.

המערכה של הרשות הקפריסאית לא הסתיימה בחלוקת קנסות. בשבועות האחרונים פרסמה הרשות 6 חוזרים שמיועדים ברובם לתעשיית המסחר הפיננסית ושכוללים דרישות לשינויים מהותיים בפעילות החברות שיידרשו להוציא אותם לפועל עד חודש ספטמבר הקרוב.

אחת הדרישות המשמעותיות שעולה מהחוזרים היא הדרישה של הרשות הקפריסאית להעביר את מרכזי בקרת האיכות והשירות מישראל לקפריסין - דרישה שעשויה להביא את החברות לפטר עובדים בישראל ולהשקיע מיליונים בשכירת עובדים בקפריסין. דרישה נוספת אוסרת על יצירת תלות בין הבונוסים לעובדים לבין גובה ההפקדות של הלקוחות. לטענת הרשות הקפריסאית, שידול של נציגי מכירות להעלות את סכום ההפקדה אינו לגיטימי ולכן יש לנתק את הקשר בין בונוסים לעובדים לבין סכום ההפקדות של הלקוחות. חברות המסחר טוענות בתגובה כי אי־מתן הבונוסים לעובדים יגרום להן למשבר כוח אדם.

יחד עם זאת, הרשות הקפריסאית החליטה לאשר לחברות שיוכיחו כי הצליחו להכפיל את הונן העצמי לפעול מישראל ולא להעביר את פעילותן הפיזית לקפריסין.

התחליף: מלטה או יוון

חברות הפורקס והמסחר באופציות בינאריות הישראליות, שנאסר עליהן לתת את שירותיהן בישראל בהוראת רשות ני"ע מאז חודש מרץ האחרון, תופסות נתח גדול מהתעשייה האירופית. מרבית החברות מעדיפות לפעול מקפריסין לא רק מפני שקפריסין היתה מהמדינות הראשונות באירופה להכיר באופציות בינאריות כמוצר פיננסי לגיטימי, אלא גם משום שהיא מהווה עבורן שער לאיחוד האירופי. באופן יחסי קל לחברה לקבל רישיון להפעלת שירותים פיננסיים בקפריסין, שמשתייכת לאיחוד האירופי, ולאחר תקופה יש באפשרותה להציע את שירותיה בכל מדינות האיחוד. לפי תקנות האיחוד האירופי, מדינות יכולות להתנגד לאישורים שקיבלו החברות בקפריסין, אך הדבר כרוך בתהליך בדיקה שמרבית המדינות מעדיפות לא לבצע, כך שרשיון קפריסאי מהווה בפועל שער כניסה לאירופה כולה עבור חברות המסחר בפיננסים הישראליות.

בחודשים האחרונים נערכות חברות המסחר השונות לקראת הרפורמה של רשות ניירות הערך הקפריסאית. חלק מהן אף מחפשות דרך לצאת מקפריסין ומחפשות מדינה אחרת שממנה יוכלו לפעול.

לדברי עו"ד דותן ברוך, שותף במשרד ברנע ושות', "תהליך השינוי מצד החברות עשוי להיות עבור חלקן יקר ובעייתי. לכן הן מחפשות מקום אחר לפעול ממנו, כמו למשל האי מלטה שלא מהווה בהכרח מקום פשוט יותר לפעילות, או מדינות במזרח אירופה שנמצאות באיחוד האירופי ושעשויות להיות תחליף רגולטורי. כמה חברות אף שוקלות לעבור לאנגליה". גורם בכיר בענף טוען כי מלטה דווקא מקשה יותר על יזמים בתחום המסחר הפיננסי ומציין את יוון בתור אופציה שאליה פונות חברות בתחום. לדברי ברוך, תהליך האכיפה המוגברת מצד הרשות בקפריסין נובע מלחצים שונים שמגיעים ממדינות האיחוד האירופי. חלק מהלחצים נובעים מתחקירים עיתונאיים שמעמידים במרכזם חברות ישראליות. סיבה אחרת להגברת האכיפה היא תלונות על החברות שנאספות במשרדי הרגולטור המקומי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
חוץ מלקלל בקטע פופליסטי אני באמת לא מבין
חוץ מלקלל בקטע פופליסטי אני באמת לא מבין דבר אחד. אז באמת כל מי שסתם בבון וקופץ ומקלל כי זה מגניב תחסכו, אני באמת מקווה שמישהו אחד יוכל לתת תשובה עם טיפה חוכמה. בינארי זה באמת על הפנים והימור לגמרי אני מסכים. אבל מה הבעיה בפורקס? מה ההבדל בין לסחור בפלטפורמה הזו לבין לסחור בבנק? אני מדבר על חברה רגולטיבית כמובן שלא גונבת את הכסף וכפופה לחוקים ומשלמת בזמן והכל? מה רמאות ומה לא בסדר בזה? מישהו רוצה לסחור ביורו דולר אז במקום לשלם עמלות רצח בבנק הוא דרך חברת פורקס שיותר זולה ומערכת יותר מהירה... בקשר למינוף - לא חובה לקחת מינוף אבל מה לעשות שלמי שיש 5 אלף דולר ורוצה להרוויח סכומים גדולים הוא בוחר למנף כי הוא רוצה לעשות 3% שיתנו לו יותר מ150 דולר רווח... זו בחירה שכל אחד יכול לבצע ואז לא יתלוננו על הסטופים אבל גם לא יוכלו להרוויח סכומים גבוהיים. גובה הסיכוי שווה לגובה הסיכוי...
Glasses  |  25.07.16
14.
Cysec סבבה רוצים, אבל תסתכל בלבן של העיניים
Cysec סבבה רוצים, אבל תסתכל בלבן של העיניים של התעשייה הזאת... בינראי זה גרוע יותר ממשודד שבא מולך עם אקדח, כי שודד שבא אלייך עם אקדח ייקח ממך את הארנק ואתה מייד מבטל את כרטיסי האשראי..... אבל פה יש להם גישה לכרטיסי האשראי שלך ובעזרת אנשי מכירות ממולחים, ללא מצפון, הם יוציאו מאנשים הרבה מאוד כסף וימכרו חלומות על התעשרות, כסף אגב שיתאדה - רוב חברות הבינארי אפילו לא משקיעות את הכסף על אמת בפלטפורמה, הם מעבירות ישר לחשבון בנק שלהם כי הם יודעים שיהיה ללקוח הפסד.... 
Bike  |  24.07.16
לכל התגובות