אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דילמת האסיר: מדוע ישראל מתעקשת להמשיך במימון שהותו של פושע קולומביאני? צילום: שאטרסטוק

דילמת האסיר: מדוע ישראל מתעקשת להמשיך במימון שהותו של פושע קולומביאני?

עלות אחזקת אסיר בבית הכלא בישראל מסתכמת בכ-100 אלף שקל בשנה - סכום שיוצא מכיסם של אזרחי ישראל. האם לא עדיף לגרש אותו לארץ המוצא לאחר שריצה שני שלישים מעונשו?

24.07.2016, 13:21 | מערכת משפטיפ

מחר (25.7) אמורה להתכנס ועדת השחרורים בקשר עם עתירתו של האסיר ג'ון ולנסיה, באמצעות בא כוחו, עו"ד ניר יסלוביץ', לנכות שליש מתקופת מאסרו, לשחררו ולאפשר לו לשוב לארץ מוצאו, קולומביה.

מזה 20 שנה שמרצה ולנסיה את מאסרו מתוך גזר הדין שהשית עליו 30 שנות מאסר בכלא באר שבע, בבית הסוהר "אשל", לאחר שהורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ורצח בפועל של שלום רחבי ז"ל, עם מי שהייתה בזמנו אשתו של שלום רחבי והמאהבת של ולנסיה, סימונה מורי, שנשפטה גם היא למאסר עולם.

בבוא ועדת השחרורים לדון בבקשה לניכוי תקופה של שליש מתקופת ריצוי העונש שנגזר על האסיר, נדרשת האחרונה "לקחת בחשבון" מספר שיקולים, המעוגנים בחוק שחרור ממאסר על תנאי התשס"א - 2001:

ראשית, נדרשת הוועדה לבחון את הסיכון הפוטנציאלי הצפוי לציבור ולנפגע העבירה מעצם השחרור. חוות הדעת נכתבות בידי מומחים מטעם משרד הרווחה, משרד הבריאות ושירות בתי הסוהר.

הוועדה "לוקחת בחשבון" את התנהגותו ואופן התנהלותו של האסיר במהלך התקופה בה ריצה את עונשו. לרוב, מומחים מטעם שירות בתי הסוהר, המשטרה או רשויות הביטחון הנוספות הם אלה, שבאופן טבעי, מתייחסים בחוות דעתם משלהם להיבט זה.

הוועדה אמורה לאמוד את סיכויי שיקומו של האסיר, כשלרוב מסתמכת בדבריה על חוות הדעת המוגשת מטעם הרשות לשיקום האסיר, הכוללת, בדרך כלל, התייחסות של הגורמים הרלוונטיים המקצועיים, בין היתר, להבעת חרטה מצדו בקשר עם ביצוע העבירה, לקיחת אחריות על ביצועה ורצונו ואפשרויות התאמתו למסגרות שיקומיות ושילובו בהן, בין אם מדובר בכאלו בהן השתלב במסגרת תקופת ריצוי עונשו ובין אם ישתלב בהן לאחר שחרורו.

עו"ד ניר יסלוביץ עו"ד ניר יסלוביץ', בא כוחו של האסיר ג'ון ולנסיה עו"ד ניר יסלוביץ

לבסוף, נבחנים גם פרטיו האישיים של האסיר ומצבו המשפחתי.

בדיווח שנכתב בידי עובד סוציאלי של שירות בתי הסוהר ביום 15.03.2016 בקשר עם בקשתו של ולנסיה לשחרור מוקדם נכתב, כי לא היה חריג בהתנהגותו; הוא משולב ב-"אגף מתקדמים", במפעל חיצוני לבית הסוהר, שנטל חלק בקורסים וסדנאות של חינוך ושאפילו שולב כחונך לאסיר במצוקה נפשית כחלק מקבוצת חונכים. באותו דיווח נכתב, כי: "מתרשמים מאסיר אשר מצליח לשמור על תפקוד תקין...מביע את עולמו הפנימי, מביע חרטה עמוקה ביחס לעבירה אותה ביצע ועשה שינוי ביחס לאורחות חייו ודעותיו".

שחרורו של ולנסיה לא יהווה סיכון לציבור ו/או לו עצמו, לא כל שכן, מאחר שרוצה לשוב לקולומביה. ב-14 בינואר 2016, נתבשרנו בידי העמותה לזכויות האסיר, כפי שנתקבלו מן השב"ס, לפיהם עלות שנת אסיר אינה פוחתת מסך של 93,975 שקל שמקורם בכספי ציבור.

יש לציין שבעבר עתר ולנסיה מספר פעמים לקבלת אישור יציאה לחופשה, אך בקשתו לא נעתרה מאחר שנדרש להצהיר על כתובת קיימת. בזמנו, הבטיח קונסול קולומביה בישראל שהוא עצמו יקיים את התנאי הזה ושידאג לכך שולנסיה ישהה בביתו בזמן החופשה. בא כוחו שוחח עם קונסולית קולומביה בישראל נכון לעת זו. גם היא נתנה הבטחתה שאם ישוחרר לחופשה, תאפשר לו לשהות בביתה בקולומביה.

"הגיע הזמן לשים סוף לסאגה המשפטית הזו ולהורות על שחרורו של ולנסיה. האינטרס הציבורי לא יפגע מכך כהוא זה. נהפוך הוא. עדיף שאסיר מורשע ברצח לא יתגורר בישראל ושמאסרו ו/או שיקומו לא "יבוא על חשבון" הציבור, בטח לא כשמדובר בסכום הנקוב. חשוב שהציבור ייווכח לדעת שמוסדות השלטון והעומדים בראשם אכן דואגים לאינטרס הציבורי, לכספי הציבור ושעשויים להביע רגשות הבנה וחמלה המובעים גם כלפי עבריינים שהורשעו ושריצו חלק ניכר מתקופת עונשם", מסביר עורך הדין יסלוביץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות