אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קבינט הדיור אישר: הצפיפות על הקרקע תוגדל, מבני ציבור ישמשו לעוד מטרות צילום: נמרוד גליקמן

קבינט הדיור אישר: הצפיפות על הקרקע תוגדל, מבני ציבור ישמשו לעוד מטרות

הקבינט אישר כמה החלטות שנועדו להגדיל את היקפי הבנייה, ובהן ארנונה כפולה על מבנים נטושים, הקמת יישובים חרדיים ובדואים חדשים והגברת ניצול של שטחים ירוקים כמו כיכרות ושדרות

25.07.2016, 20:34 | אביב גוטר

אחרי למעלה מעשר שנים אושר בקבינט הדיור שנערך היום (ב') העדכון למדריך הקצאות שטח לצרכי ציבור שיזם מנהל התכנון. על פי המדריך החדש, יחול שינוי בכל תפיסת המחשבה התכנונית המתייחסת למבני ציבור בהתאם למרחב התכנוני בו נמצא, בעיקר באמצעות בנייה לגובה של מבני ציבור.

קראו עוד בכלכליסט

בשונה מהמדריך הקודם שהתייחס לכל מרחבי התכנון באופן אחיד, מבחין המדריך הנוכחי בין אזורים שונים: יישוב כפרי, יישוב עירוני – שכונה חדשה, ויישוב עירוני – התחדשות עירונית. בכל אחד מאלה המדריך מגדיר גודל אחר של מגרש לבתי ספר, כאשר במעבר מאזור לאזור המגרש קטן תוך הגבהת הבינוי לגובה: מבינוי טיפוסי של בית ספר ב- 2-3 קומות ביישוב כפרי, ל-3-4 קומות בשכונה חדשה ול-4-5 קומות בהתחדשות עירונית.

דורון דרוקמן, סגן לתכנון אסטרטגי במנהל התכנון שהיה אמון על עדכון המדריך, אמר: "לב ליבו של המדריך המעודכן הינו ניצול מיטבי של הקרקע ועידוד ההתחדשות העירונית תוך שמירה על רמת איכות שירותי הציבור לאזרח". בנוסף המדריך יספק מענה לשירותי ציבור נוספים שנדרשים בכל שכונה, דוגמת גני ילדים, מרכזים קהילתיים, בתי כנסת, מועדוני ספורט, תחנות משטרה, כיבוי אש ומד"א ועוד.

ביחס לשטחים הפתוחים, מציע המדריך התייחסות כוללת למרחב הציבורי הפתוח על מגוון סוגיו (שטחים ירוקים, כיכרות, צירים ירוקים, שדרות וכו') ולא כאוסף אקראי של שטחים פתוחים שעיקרתם גינות שכונתיות ופארקים. הכללת כלל השטחים הפתוחים שבמרחב העירוני במכסה הכוללת של המרחב הציבורי הפתוח וכמערת אחת תאפשר שימוש יעיל, מגוון ואיכותי יותר בשטחים אלו ותצמצם מצבים של הקצאה עודפת ואף הזנחה בפועל.

עד היום תכננו לפי יחס של 1:10 שטחים פתוחים במ"ר לנפש (כלומר נפש אחת ל־10 מ"ר שטחים פתוחים) כאשר המטרה היום היא לספק לתושבים שטחים פתוחים מגוונים ככל האפשר. כך למשל, השטחים הפתוחים של ערים בעלי חופי רחצה ייכללו אף הם כחלק מהשטחים הפתוחים שמציעה העיר. כאשר עתודות הקרקע אוזלות, ישנו מאמץ להגדיל את הצפיפות גם בשטחי ציבור. בייחוד אם קצב התחלות הבנייה בשנים הקרובות יעמוד על 70 אלף יחידות דיור. במנהל התכנון מעריכים כי יזדקקו מדי שנה ל־65 אלף דונם שטחי ציבור. לפי נתוני מינהל התכנון מכל 100 דונם, בין 70 דונם מוקצים לצרכי ציבור, מהם 30 דונם לכבישים, 18 דונם למוסדות ציבור ו-22 דונם לשטחים פתוחים. יתרת הקרקע, 30 דונם, נמצאת בשימוש מגורים ומסחר.

מלבד החלטה זו אושרו בקבינט 11 החלטות נוספות, בהן תוכנית החלק הראשון הענק שהגה משרד הבינוי והשיכון לבניית 200 אלף יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית בעשרים השנים הקרובות. במהלך הדיון בנושא, שערך כשעה וחצי, התנגדו חברי הכנסת זאב אלקין וסופה לנדבר להצעה בטענה כי פתרון לאוכלוסייה החרדית בשכונות הטרוגניות זה עניין רגיש שצריך לעשות זאת במינונים נכונים אחרת זה עלול לחרחר מלחמות בתושבים, כפי שקרה בבית שמש ורואים לכך ניצנים באשדוד. לטענתם, רשימת הערים המעורבות שבהם יהיה ניתן לבנות לאוכלוסייה החרדית לא מוגדרת בצורה נכונה, זאת מאחר שערים כמו בית שמש ואשדוד, בהן האוכלוסייה החרדית גדולה מ-15% אך נמוכה מ-50% נכללים ועשויים להוות כר פורה למחלוקות בין התושבים.

לפי התוכנית, ימצו את פוטנציאל הבנייה ביישובים בהם קיים ריכוז גדול של אוכלוסייה חרדית, יוקמו שכונות שיתוכננו בהתאם לצרכיהם של האוכלוסייה החרדית ביישובים הטרוגניים (בהם שיעור האוכלוסייה החרדית אינו עולה על 15% מכלל התושבים) וייבחנו הקמת שכונות צמודות דופן ליישובים קיימים. בטווח הארוך מתכננים במשרד הבינוי והשיכון להקים שני יישובים חדשים, אחד בצפון ואחד בדרום. בהחלטה נקבע כי יוקם צוות שייבחן את הקמת היישובים ויצטרך להגיש את המלצותיו תוך 6 חודשים בפני שר האוצר, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון.

בנוסף הקבינט אישר הקמת יישוב בדואי חדש בעל אופי כפרי בנגב מדרום לישוב שגב שלום. מדובר בהצעה שגיבש צוות בין-משרדי שעסק בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב ועיקרה מתמקד בפזורת ואדי אל נעם.

מבנים ארעיים של בדואים בנגב, צילום: חיים הורנשטיין מבנים ארעיים של בדואים בנגב | צילום: חיים הורנשטיין מבנים ארעיים של בדואים בנגב, צילום: חיים הורנשטיין

הקבינט דן גם בהארכת הוראת שעה לחיוב ארנונה כפול לדירות רפאים. אחת הפעולות שננקטו להגדלת היצע הדירות הייתה הוראת שעה לשנים 2015–2016 שקבעה כי רשויות מקומיות יוכלו לבחור האם לגבות שיעור ארנונה חריג על מבני מגורים שאינם בשימוש. ואולם לאור סירובם של שרי האוצר והפנים בממשלה הקודמת (יאיר לפיד וגדעון סער) לחתום על התקנה לגבייה עודפת, תהליך הגבייה החל רק בשנת 2016 בשלוש ערים בלבד: תל אביב, ירושלים וחיפה. לפי נתוני עיריית ירושלים, הגבייה מוערכת בכ־18 מיליון שקל עבור 1,700 דירות רפאים כאלה.

קבינט הדיור אישר היום בנוסף בנייה למגורים באזורי תעסוקה ומסחר. ההחלטה מגיעה במטרה לחזק את הרשויות המקומיות ולאפשר להן לפתח מתחמי תעסוקה. בבחינה שנערכה מול ועדות התכנון עלה כי קיים עודף תכנוני משמעותי לא ממומש בשטחי תעשיה ומסחר. עודף זה נשען על תוכניות גדולות למסחר ותעסוקה ברשויות המקומיות, בעיקר באזור המרכז, מה שמקשה על הגדלת היצע הדיור, מונע עירוב שימושים ומקטין את היכולת לקדם הגדלה של היצע שטחי תעסוקה ומסחר בפריפריה.

הוחלט כי ועדות מקומיות עצמאיות יוסמכו לבצע שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים כך שזכויות הבנייה שיינתנו למגורים לא יעלו על 20% מהשטח שניתן לבנייה בתוכנית המקורית. כדי לשמור על מרבית השימוש במגרש לצרכי תעסוקה, הוצע גם להתנות את מימוש הבנייה למגורים לפחות מ-80% מהזכויות בייעוד תעסוקה.

במצב הנוכחי לרשויות המקומיות אין סמכות לבצע שינויי ייעוד במתחמים המיועדים לתעסוקה ומסחר גם אם הוסמכה כוועדה מקומית עצמאית. שינויי ייעוד הוא לרוב הליך ארוך ומתמשך ולא מתאים לדינמיות הנדרשת בהליכים לחידוש המרחב העירוני. לפיכך מוצע גם להסמיך ועדה מקומית עצמאית וועדה עצמאית מיוחדת לאשר שינוי ייעוד בהליך תכנוני בתכניות בייעוד תעסוקה, מלאכה או מסחר בבניינים שהושלמה בנייתם, כאשר זה נועד להמרת הייעוד לייעוד למגורים בשכירות.

פעולה נוספת שנועדה לייעל הנפקת היתרי הבנייה ומימושם מתייחסת לוועדות הערר שהפכו בשנים האחרונות לחסם משמעותי בנושא. על פי ההצעה החדשה, מגיש הערר יחויב לשלם לצד שכנגד את הוצאותיו בהליך אם נמצא שהערר שהוגש לא היה בתום לב או שערר מוצדק לפי העניין וכי חיוב בהוצאות יהיה ניתן לביצוע בהליכי הוצאה לפועל. בכך מצפים באוצר כי מגישי הערר ישקלו פעם נוספת האם כדאי להם להגיש ערר, מה שיביא לצמצום במספר הבקשות.

בנוסף, בשנים האחרונות הפכו ועדות הערר לחסם משמעותי המביא לעיכוב של מימוש היתרי בנייה, ומקשה על הגדלת היצע הדיור. במטרה לייעל את פעילות וועדות הערר מוצע להעניק להן סמכות לחייב את מגיש הערר או את המשיב לשלם לצד שכנגד את הוצאותיו בהליך אם מצא שהערר שהוגש לא היה בתום לב או שהערר מוצדק לפי העניין וכי חיוב בהוצאות כאמור יהיה ניתן לביצוע בהליכי הוצאה לפועל.

תגיות