אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יממה לאחר פרסום התקציב, שלוש רפורמות נמחקו ממנו צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

יממה לאחר פרסום התקציב, שלוש רפורמות נמחקו ממנו

הדיו על טיוטת חוק ההסדרים עוד לא יבש, והאוצר כבר מחק ממנו שלושה מהלכים שביקש לקדם. בלחץ של שרים וקבוצות כוח ויתר אגף תקציבים על הגברת מעורבותו ביצוא הביטחוני, העברת קצא"א תחת סמכותו והכנסת שירות הסעת ההמונים של אובר

27.07.2016, 06:52 | עמרי מילמן וליאור גוטמן

יממה לאחר פרסום טיוטת חוק ההסדרים, הדיו על הנייר עוד לא יבש, וכבר מכבש לחצים מצד משרדי הממשלה וקבוצות כוח שונות הביאו את האוצר למחוק שלוש רפורמות חשובות שונות. הראשונה נועדה לתת לאגף תקציבים דריסת רגל בדיונים על הבוננזה השמנה של היצוא הביטחוני; השניה היתה אמורה לעשות סדר ולהגביר את האכיפה על קצא"א, חברה שהוקמה בשיתוף עם איראן ומתנהלת בחוסר שקיפות; והשלישית התיימרה להכניס תחרות בענף המוניות באמצעות שירות המאפשר לכל נהג להסיע בתשלום.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שבלחץ משרדי הביטחון, התחבורה והאנרגיה, לצד לובי של גופים חזקים כמו איגוד נהגי המוניות, אילצו את האוצר למצוא פשרות או מסלולים חדשים לקידום המהלכים, שלא דרך חוק ההסדרים.

משרד הביטחון ניפנף את אגף תקציבים מהדיונים על יצוא

 

בשבועות האחרונים הבינו פקידי האוצר שאחד הנושאים המשמעותיים ביותר לכלכלה הישראלית עובר מתחת לאף שלהם, מבלי שיש להם יכולת להשפיע או לשנות אותו - היצוא הביטחוני. טיוטת חוק ההסדרים ניסתה לשנות זאת ולסדר להם דריסת רגל בדיוני הוועדה שמקבלת את ההחלטות בנושא. אלא שפקידי האוצר נתקלו בסירוב נחרץ של משרד הביטחון, והסעיף נמחק.

כדי שחברה ביטחונית (ממשלתית, ציבורית או פרטית) תוכל לייצא, עליה לקבל את אישור אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון, שבוחן את יעד היצוא והמוצרים שהיא רוצה לשווק. כחלק מהליך האישור נעזר אגף הפיקוח בוועדה מייעצת שכוללת את נציגי משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה. הוועדה אמורה לבחון את האינטרסים הביטחוניים של המדינה, יחסי החוץ, העמידה בהתחייבויות הבינלאומיות ושמירה על אינטרסים שונים של המדינה. אולם אין בוועדה אף נציג של האוצר או משרד הכלכלה שיוכל לייצג היבטים כלכליים כמו השפעה על תקציב המדינה או הצמיחה במשק.

לתוך הוועדה הזו ביקש להשתחל האוצר. היצוא הביטחוני היווה 10% מייצוא הסחורות מישראל בשנה שעברה, שבה נחתמו חוזים בשווי של 5.7 מיליארד דולר - עלייה של 2% לעומת 2014. על פי ההערכות ישנן כיום עסקאות בהיקף של מיליארדי שקלים שעומדות בקנה של הוועדה, ולא מקודמות מסיבות שונות.

מבחינת האוצר מדובר במכרה זהב, עסקאות כאלו של מיליארדי שקלים חשובות לו בכמה היבטים. ראשית כל עסקה כזו יכולה להכניס למדינה מאות מיליוני שקלים ממסים. שנית הרחבת היצוא של תעשיות הביטחון, כמו אלביט, תביא גם לשיפור בצמיחה, בפיריון, בתעסוקה ובשכר. בנוסף מעורבות בתהליך קבלת ההחלטות על עסקאות הייצוא של החברות הממשלתיות המדשדשות תעש, תעשיה אווירית ורפאל יכולה להיתרגם לחלוקת דיבידנדים לבעלים - קופת המדינה. שלוש החברות אמורות להיות מופרטות בשנים הקרובת, וככל שפעילותן תגדל, והן ירוויחו יותר כסף, יעלה גם תג המחיר שלהן בהפרטה.

ובכל זאת משרד הביטחון סירב. מערכת היחסים שלו עם האוצר ידועה במתיחות המתמדת שבה. אף שהושג השנה הסכם תקדימי על תקציב הביטחון, במשרד מעדיפים לשמור פרטיות ככל הניתן. צלילה לעסקאות על מדינות זרות של החברות הביטחוניות תחשוף את האוצר גם לעסקאות שעושה משרד הביטחון ובכך להוצאות שלו - דבר שאותו הוא הצליח למנוע כעת.

משרד האנרגיה לקח לידיו את האחריות לקצא"א

המאבקים על השליטה בחברת האנרגיה והדלקים קצא"א (קו צינור אשקלון ־אילת) התגלגלו עד לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר האוצר משה כחלון השחיל בדקה התשעים לטיוטת החוק סעיף בנספח חיצוני לחוק שנועד לקבע את מעמדה כחברה שנשלטת על ידו. אולם שר האנרגיה יובל שטייניץ התקומם, דרש וגם קיבל לבסוף את האחריות על החברה כבר מאמצע שנה הבאה.

קו הובלת הנפט של קצא"א, צילום: צפריר אביוב קו הובלת הנפט של קצא"א | צילום: צפריר אביוב קו הובלת הנפט של קצא"א, צילום: צפריר אביוב

במכתב בהול ששלח שטייניץ לכחלון, והגיע לידי "כלכליסט", הוא כתב: "נדהמתי לשמוע על ההצעה לקבע את קצא"א תחת אחריותו של משרד האוצר לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת ללא שנערכו דיונים רצינים מול משרדי האחראי על משק האנרגיה והדלקים. לפיכך ברצוני להדגיש שעם סיום מעמדה המיוחד של קצא"א (בתום הזיכיון בפברואר 2017 - ל"ג) כחברת דלקים ואנרגיה בבעלות ממשלתית צריכה לעבור לאחריות משרד האנרגיה, בדיוק באותה מתכונת של חברת החשמל, תש"ן (תשתיות נפט) או נתג"ז (נתיבי גז)". עותקים מהמכתב נשלחו ללשכת רה"מ ושרת המשפטים איילת שקד.

האוצר ביקש לקבוע כי "כל מידע אודות שוויו של בעל הרישיון ועסקאותיו בתחום הנפט ומוצריו יהיה מידע סודי ואסור בפרסום"; שר האוצר ימנה "מנהל מיוחד שינהל את עסקי בעל הרישיון", שלו "יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה, לדירקטוריון שלה ולוועדות"; ומשרד האוצר יעניק לקצא"א היתרי בניה שונים (לרבות תחנות כוח) או רישיון דלקים, תחומים שנמצאים כיום בסמכות משרד האנרגיה.

תוצאת המהלך היתה ששר האנרגיה ישלוט על כל משק החשמל והדלקים, ואילו שר האוצר ישלוט על תחנת הכוח של קצא"א (השותפה הבכירה בתחנת הכוח דוראד) ועל כל מכלי האכסון שם, כמו גם על רציף המזח של תחנת הכוח הפחמית של חברת החשמל באשקלון.

"יש לציין שהסינרגיה והדמיון בין קצא"א לתש"ן גבוהות ביותר, ונבצר מבינתי להבין את ההגיון בפיצול האחריות והרגולציה למשק הגז והדלקים בין משרד האוצר ומשרד האנרגיה", כתב שטייניץ, ומסכם ש"בשום פנים ואופן איני יכול להסכים ששר האוצר ומשרד האוצר יהפכו לגוף שמעניק רישיונות בתחום הדלק", מהלך שדורש לתפיסתו הקמת מינהל דלק שני במשרד האוצר שיעבוד במקביל לזה הקיים.

בתגובה ניסו באוצר לקדם את השמטת הנספח המלא על קצא"א, שנועד להסדיר את מעמדה לאחר תום הזיכיון. אלא שהיועצים המשפטיים של הבהירו כי קצא"א מחוייבת להגברת שקיפות, כך שלא ניתן יהיה להמשיך לנהלה במתכונת הקיימת.

קצא"א הוקמה בשנות ה־60 כמיזם משותף לממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי ללקוחות בים התיכון. ההפיכה באיראן שנרשמה בסוף שנות השבעים הפסיקה את השת"פ, והבעלות על החברה נותרה "על הנייר" כשווה בין המדינות. מאז פועלת קצא"א תחת חוק הזיכיון שנולד עבורה כדי להסדיר את פעילותה. בין היתר הושמעה ביקורת ציבורית על תפקוד החברה בכל הקשור למפגעי טבע, בעיקר לאחר דליפת הנפט בערבה בסוף 2014.

איראן תבעה את ישראל בבוררות בינלאומית על חלקה בקצא"א, ובשנה שעברה זכתה בפסק דין שמחייב את ישראל לשלם לה פיצוי של כ־1.4 מיליארד דולר. על פי ההערכות ישראל ערערה על פסק הבוררות.

משרד התחבורה תוקע את שירות התחבורה השיתופית של אובר

חברת המוניות אובר מנסה כבר שנה לגייר את שירות הסעת ההמונים אובר־X, שבמסגרתו כל מי שמחזיק ברשיון נהיגה יכול לשמש כנהג מונית, כלומר לצרף אליו נוסעים ולגבות מהם תשלום. האוצר תומך במהלך, אך איגוד נהגי המוניות הפעיל לחץ מתמשך, ומשרד התחבורה התנגד למהלך. במקור קיוו באוצר להכליל בחוק ההסדרים פתרון שמהלך בין הטיפות - מגייר את השירות תמורת קרן פיצוי לנהגים. אלא שבפועל אפילו גרסא מרוככת יותר, שרק מביעה הצהרת כוונות להכניס את השירות בעתיד, נותרה מחוץ לחוק.

הצעת האוצר היתה להפריד בין הרפורמה המתוכננת במוניות שירות לבין רפורמה ב"מוניות מיוחדות" (מונית ספיישל), כאשר "הרגולציה הקיימת איננה מאפשרת לנהג המונית לגבות תשלום נפרד מכל נוסע עבור קטעי נסיעה שונים", נכתב בטיוטה. "מצב זה מביא לכך שמרבית המוניות אינן מסיעות יותר מנוסע בודד. ניצולת ההון הנמוכה מובילה בהכרח לחוסר יעילות ענפי".

באוצר ביקשו במסגרת החוק "לאפשר לכלל המוניות המיוחדות להציע שירות "נסיעה שיתופי", שבו ניתן יהיה להסיע מספר נוסעים, "במסלול דינמי, במחיר שונה לכל נוסע, בהתאם לציר המבוקש על ידו", וזאת מבלי לומר בבירור אם המסיע הוא רק זה שמחזיק "מספר ירוק", כלומר בעל מונית.

 , צילום: יוסי זליגר צילום: יוסי זליגר  , צילום: יוסי זליגר

ברקע נוצר חשש משפטי של תביעות רבות מצד בעלי מוניות לקבל החזרים כספיים על רישיון המונית שעליו שילמו עשרות אלפי שקלים, ובלחץ נהגי המוניות, נמחק הסעיף שהיה סולל את הדרך לאובר־X.

במקביל, ועדת הטכנולוגיה של הכנסת בראשות ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) עדרכה אתמול דיון בנושא, שהבליט את פערי הדיעות בין האוצר למשרד התחבורה.

"אנחנו נמצאים במגעים בתוך הממשלה על קידום תחבורה שיתופית במוניות", הסביר נציג משרד התחבורה דרור גנון, "יש עניין של חקיקה, של היערכות. אני מניח שעד סוף השנה נגיע למסקנות".

מקלב הקשה על הנוכחים ושאל "משרד התחבורה צריך לקבל החלטה, קטונתי מלהבין, אולי הקבינט הביטחוני מדיני יידרש לזה קודם". לדבריו, "אני מקווה שלמשרד התחבורה אין את הצל של גופים מסוימים שמאיימים על הנושא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
כרגיל, כחלון מתקפל כלפי בעלי הכוח. את עובדי
כרגיל, כחלון מתקפל כלפי בעלי הכוח. את עובדי ההייטק שעדיין אין להם ייצוג בכנסת - הוא ממשיך למסות, את שני העשירונים העליונים שכבר משלמים 80% מהמיסים בארץ הוא ממשיך למסות ע"י כל מני המצאות (מס על הפקדות מעסיק לפנסיה, מס הכנסה, מס על פיצויים) ולוקח להם את הכסף שהיה מיועד לילדים שלהם. וראו מה האפס בוחר להשמיט? את כל מה שיש לו ייצוג בכנסת, מקורבים לשר, קבוצות כוח שישבתו, וועדים. ככה זה בישראל, עושים עוול נגד הלא מייוצגים, ודופקים אותם חזק כי זה קל. ואת מה שבאמת צריך לעשות, הוא לא עושה. לא חשבנו אחרת כחלון. ידענו שתעלו לנו מיסים. אנו מאחלים לך שתסבול עד יומך האחרון ותקבל מחלה קשה, אמן כן יהיה רצון.
Radio  |  28.07.16
7.
כחלון מבין שהכנסת אובר שולחת 22 אלף משפחות
כחלון מבין שהכנסת אובר שולחת 22 אלף משפחות של נהגי מוניות לחיי עוני יש כבר מספיק מדינות שלא מרשות לאובר להיכנס ומגנות על העובדים שלהם טוב שכחלון וישראל כץ מבינים שצריך לדאוג גם לפרנסה של נהגים שעובדים קשה ולמשפחותיהם שלא יחיו חיי עוני....הגיע הזמן שישראל כץ יגאל את נהגי המוניות מהעבדות לאלה שמחזיקים במספרים רבים של מוניות
Bulb  |  27.07.16
6.
ממש !! נהגי המוניות הם אנשי תרבות, נהגים
ממש !! נהגי המוניות הם אנשי תרבות, נהגים זהירים וממושמעים, מעולם לא נדחקים לכביש או נוסעים במהירות מופרזת. אנשי משפחה למופת (תשאלו את אשר ואת חני...) הם תמיד מכבדים את הנוסעים ואת הנהגים האחרים בכביש, הם נותנים תמיד זכות קדימה לרכב משתלב, הם אנשים נפלאים. אה כן - מה הם מעשנים בין הנסיעות?  אני מזהה בקלות לפי הריח שנשאר במונית....
Raindrop  |  27.07.16
לכל התגובות