אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: החשיפה של המערכת הפיננסית לסיכוני שוק הנדל"ן גדלה צילום: עמית שעל

בנק ישראל: החשיפה של המערכת הפיננסית לסיכוני שוק הנדל"ן גדלה

הדו"ח על יציבות המערכת הפיננסית מתאר שורה של תסריטים שעלולים להוביל למשבר דומה לזה של 2008 ורומז שלא צריך ליישם את מסקנות ועדת שטרום כאשר משקי הבית גם כך ממונפים באשראי

27.07.2016, 12:13 | מיקי פלד
החשיפה של הבנקים והמערכת הפיננסית כולה גדלה בחצי השנה האחרונה עקב עליית מחירי הדיור ואיתן הסך המשכנתאות יחד עם הגידול באשראי שנותנת המערכת הפיננסית למשקי הבית, כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שפורסם היום. כתוצאה מזה, הבנקים, חברות הביטוח ושאר המערכת הפיננסית חשופים יותר לסיכונים ליציבות שלהם – ומכאן ליציבות המשק הישראלי כולו – במקרה של ירידה משמעותית במחירי הדיור, במחירי המניות ואגרות החוב בבורסה או ביכולת ההחזר של הציבור. עם זאת, מכיוון והלימות ההון של הבנקים גדלה והגידול באשראי מגיע גם מחברות הביטוח ואשראי חוץ בנקאי אחר, בבנק מעריכים שהיציבות של כלל המערכת לא השתנה.

קראו עוד בכלכליסט

דו"ח היציבות הפיננסית הוא אחת התוצאות של יישום מסקנות משבר 2008. אז הבינו הרגולטורים של המערכת הפיננסית במדינות המערב שלא מספיק לוודא את היציבות של כל בנק או חברת ביטוח בנפרד אלא צריך להסתכל גם על הקשרים שבין הגופים הפיננסים לבין עצמם (כמו רכישת אג"ח מגובה משכנתאות על ידי חברות הביטוח) וגם ולבחון את החשיפה של המערכת כולה לסיכונים.

ממשיכים לקחת משכנתאות, צילום: שאטרסטוק ממשיכים לקחת משכנתאות | צילום: שאטרסטוק ממשיכים לקחת משכנתאות, צילום: שאטרסטוק

בבנק ישראל ממשיכים את הקו שהובילו במהלך דיוני ועדת שטרום ואומרים כי היחס בין החוב לתוצר של המגזר הפרטי בישראל אמנם אינו גבוה ביחס לעולם אך כאשר בודקים באופן ספציפי את היחס בין החוב שאינו לדיור (ללא משכנתאות, הלוואות לקבלנים וכדומה) לבין התוצר של המגזר הפרטי מקבלים שהיחס בישראל הוא גובה בהשוואה עולמית.

ב-12 החודשים בין מאי 2015 למאי 2016 גדל האשראי למגזר הפרטי ב-4.7%, רובו תוצאה של הגידול באשראי למשקי הבית ובאופן ספציפי לדיור. כאשר מוסיפים לכך שמחירי הדיור ממשיכים לעלות – ורשמו עלייה של 7.8% ב-12 החודשים האחרונים – מקבלים את הסיבה מדוע בבנק ישראל מוטרדים מאוד מהשפעות אפשריות של ירידה במחירי הדיור יחד עם ירידה באפשרות של הלווים להחזיר את ההלוואה. במילותיו של הבנק זה נשמע כך: "העובדה שהאשראי למשקי הבית – ובפרט האשראי לדיור – גדל במהירות בשנים האחרונות, לצד העובדה שמחירי הדירות עלו במהירות בשנים אלה, יוצרות סיכונים. אלה עלולים להתממש אם מחירי הדירות ירדו בחדות וירידתם תלוּוה בהרעה במצב הכלכלי, ובפרט בפגיעה בתעסוקה ובשכר. אם תרחיש כזה יכלול גם עלייה בריביות, למשל עקב עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה (עקב אינתיפאדה נרחבת או חרם בינלאומי, לדוגמה – מ"פ), משקי הבית יתקשו עוד יותר לפרוע את האשראי שנטלו, בכלל זה את האשראי שאינו לדיור". זוהי בדיוק הסצינה שהתחילה את המשבר של 2008. עלייה בחוב הפרטי צמצמה את הביקוש למוצרים ובין השאר גם לדירות, מה שהוביל לירידה במחירן והתגלגל למשבר הכלכלי החמור ביותר שידע העולם מאז השפל הגדול של שנות ה-30' במאה שעברה.

לכן כותבי הדו"ח רומזים כי יישום מסקנות ועדת שטרום בשלב הזה צריכות להיעשות בדחילו ורחימו, אם בכלל. מכיוון והמסקנות נועדו להקל על הציבור את נטילת האשראי ולהוזיל אותו אז "יש לבחון אם בתקופה שבה חל גידול באשראי הצרכני, ואִתו במינוף של משקי הבית, ראוי לעודד ביקושים נוספים". במילים פחות מנומסות, בנק ישראל אומר שהחוב של משקי הבית הוא גם כך גבוה, אוי אפילו גבוה מאוד, ולעודד משפחות לקחת עוד הלוואות משמעה להגדיל את הסיכון למשבר פיננסי.

בנק ישראל אף מוסיף לתסריט העגום הזה אפשרות נוספת. מכיוון והגופים המוסדיים כמו חברות הביטוח והבנקים מחזיקים 13.5% מתיק הנכסים שלהם באג"ח קונצרני אז הם רגישים מאוד לשינויים דרמטיים במחיר אגרות החוב הללו. מי שעוד מחזיק בהרבה מאוד אג"ח קונצרני הוא הציבור דרך קרנות הנאמנות – הקרנות מחזיקות בכ-23% מהאג"ח הקונצרני הסחירות. עכשיו השאלה מה יקרה אם פתאום הציבור יחליט למכור חלק גדול מהקרנות הללו כדי לממן צריכה או החזר הלוואות – הקרנות יצטרכו למכור את האג"ח כדי לממן את החזר הכסף לציבור ומחיר האג"ח יצנח וכך יפגע בתיק הנכסים של הגופים המוסדיים, שבתגובה יצמצמו משמעותית את מתן האשראי וילחצו על הציבור והמגזר העסקי להחזיר הלוואות. בקיצור, זוהי דוגמה נוספת איך אפשר להגיע למשבר 2008 בדרך אחרת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
כאשר תתחיל הירידה במחירי הדירות, היא תהיה ירידה
כאשר תתחיל הירידה במחירי הדירות, היא תהיה ירידה חדה, גם אם בנק ישראל מזהיר מיליון פעם מירידה חדה. המנגנון שפועל במצבים כאלו הוא אותו מנגנון שהביא ומביא מידי פעם לנפילה בבורסה כאשר הבורסה מנופחת. הרוכשים מפסיקים לרכוש ו כי ל המשקיעים מנסים לברוח לפני הנפילה הגדולה. זהו המנגנון והוא תמיד מביא לנפילה חדה במחירים.
Raindrop  |  28.07.16
13.
מי אמר שהירידה חייבת להיות חדה הרי מעצבי
מי אמר שהירידה חייבת להיות חדה הרי מעצבי הכלכלה אמורים לשלוט בחדות הירידה ועם עלייה כזו מצרפת וביקושים וקבלנים שעושים קופות לא תהיה ירידה חדה אז ברור מי שם מקלות הכלכלי מייזמי כחלון להוזלת מחירי הדיור שוב הון שלטון באיצטלה של שמירה על חוסנם של הבנקים ...
Elephant  |  27.07.16
לכל התגובות