איתות ראשוני לסופה של מלחמת המטבעות העולמית

המשקיעים עדיין מצפים מדי פעם לפעולות נרחבות של הבנקים המרכזיים כדי לעודד את הצמיחה ולייצב מערכת הנקלעת לקשיים. כך היה באירופה, כך קרה באנגליה כך מצפים כעת ביפן. למרות שאי אפשר באמת להאשים את המשקיעים, הרי הבנקים המרכזיים הם אלו שטיפחו ציפיות אלה בשנים האחרונות ע"י צעדים קיצוניים ובלתי קונבציונליים. ובכל זאת, אולי כדי לזכור שהמאזנים של הבנקים המרכזיים בסך הכל ריקים.

הריבית השלילית לא באמת הצליחה לייצב את המערכת בכל מקום שנינקטה, הגדלת ההרחבות הכמותיות, בדגש על הגדלה, לא באמת עושה את ההבדל ונראה כי השוק הפיננסי הגלובלי הצליח להדביק חלקים גדולים מאוד בעולם, המפותח והפחות מפותח במלכודת הנזילות.

במשך שנים, בנקים מרכזיים מנסים לפחת את המטבע שלהם, ולהקנות יתרון יחסי ליצואנים במדינה כדי לעודד תעסוקה וצמיחה והרבה מזה במסווה של אינפלציה נמוכה. בשנים הראשונות, צעדים אלו התקבלו בסבלנות יחסית כאשר בכל פעם בנק אחר מפתיע עם תוכנית גדולה ורחבה עוד יותר, אך בשנה האחרונה נראה כי הסבלנות פוקעת.

בארה"ב מפנים ביקורת קשה לגבי המדיניות ביפן בטענה כי מדיניות המטבע שם אינה הכרחית, באירופה ויפן מנסים למתן את הציפיות של המשקיעים לגבי אפשרות של תוכניות ענק נוספות בשלב זה, ובסין נוקטים גישה מקדימה יותר, אך הכרחית של תיאום פעולות.

בפגישת שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של הכלכלות המפותחות בסין בתחילת השבוע (G20), הסינים שוב דיברו על שיתוף פעולה בין מדינות, פעולות מתואמות, הן במדיניות הפיסקלית והן במדיניות המוניטרית. בפגישת ה-G20 הקודמת, תמכו הסינים במדיניות פיסקלית לצד המדיניות המוניטרית, כאשר גם הם יודעים שהמדיניות המוניטריות מיצתה את הפוטנציאל שלה.

בתקופה הקרובה לא אתפלא אם יצאו קולות נוספים לתיאום הפעולות המוניטריות בין הבנקים המרכזיים, כאשר תיאום זה, הוא בעצם הצעה "להפסקת אש" וסיום מלחמת המטבעות. בבנקים המרכזיים יצטרכו בהמשך למצוא פתרונות יצירתיים כיצד לצאת ממלכודת הנזילות, אבל את זה נשאיר לשלב הבא שלאחר התחלת שיתופי הפעולה.

צילום: בלומברג